הבנות בכיתה לא מתייחסות לבת שלי בת 10
הבת שלי בכיתה ד', ילדה טובה וחברותית, אבל ילדה עדינה ורגישה.
לפעמים כל הכיתה משחקים ביחד ותמיד היא הראשונה שמנסים להפסיל אותה במשחקים.
וגם לפעמים הבנות מדברות: וכשמישהי "מקובלת" מדברת מתייחסים אליה (ברור!), אבל הבת שלי אומרת, כשהיא מדברת או אומרת משהו פשוט אפילו לא עונות לה. כאילו היא אוויר.
היא כל פעם נפגעת מחדש ובאה הביתה בבכי. לי נשבר הלב, אבל אני לא מראה את זה כמובן, מחבקת ומחזקת אותה כל פעם מחדש.
אבל השאלה שלי האם יש מה לעשות במצב הזה או שככה זה תמיד היה ויהיה שהילדות המקובלות יקבלו תשומת לב רבה וילדות פחות מקובלות לא התייחסו אליהן.
יש לה חברה אחת יחסית קרובה, אבל היא רוצה גם לפעמים לדבר עם כל הבנות ולשחק עם כולם ביחד ולא תמיד רק עם חברה אחת.
פעם שיתפתי את המורה, אבל היא לא עושה כלום בנדון ואני גם לא יודעת מה באמת אפשר לעשות? הרי אי-אפשר להכריח את הבנות להתייחס לבת שלי בכוח.
כל המאמצים להזמין אותן הביתה במשך שנים לא עזרו...
האם יש לכם רעיונות?
הבת שלי בכיתה ד', ילדה טובה וחברותית, אבל ילדה עדינה ורגישה.
לפעמים כל הכיתה משחקים ביחד ותמיד היא הראשונה שמנסים להפסיל אותה במשחקים.
וגם לפעמים הבנות מדברות: וכשמישהי "מקובלת" מדברת מתייחסים אליה (ברור!), אבל הבת שלי אומרת, כשהיא מדברת או אומרת משהו פשוט אפילו לא עונות לה. כאילו היא אוויר.
היא כל פעם נפגעת מחדש ובאה הביתה בבכי. לי נשבר הלב, אבל אני לא מראה את זה כמובן, מחבקת ומחזקת אותה כל פעם מחדש.
אבל השאלה שלי האם יש מה לעשות במצב הזה או שככה זה תמיד היה ויהיה שהילדות המקובלות יקבלו תשומת לב רבה וילדות פחות מקובלות לא התייחסו אליהן.
יש לה חברה אחת יחסית קרובה, אבל היא רוצה גם לפעמים לדבר עם כל הבנות ולשחק עם כולם ביחד ולא תמיד רק עם חברה אחת.
פעם שיתפתי את המורה, אבל היא לא עושה כלום בנדון ואני גם לא יודעת מה באמת אפשר לעשות? הרי אי-אפשר להכריח את הבנות להתייחס לבת שלי בכוח.
כל המאמצים להזמין אותן הביתה במשך שנים לא עזרו...
האם יש לכם רעיונות?