הבנות נחמה 3/7 - השוות שבהופעות מהשוות שבבנות
וואו, וואו, וואו! ידעתי שזו תהיה הופעה מדהימה, עד כדי כך שפחדתי שכל מה שנותר לי לעשות הוא להתאכזב. והבנות הנהדרות האלו הצליחו להתעלות אפילו על עצמן ועל הציפיות האדירות שפיתחתי ולייצר קסם על הבמה, לא פחות. מכיוון שהדיסק שלהן עוד לא יצא (בשבועיים הקרובים, על פי מה שהן אמרו לאור השאלות החוזרות והנשנות מהקהל), ובגלל שגיליתי אותן רק לפני כמה חודשים, עד אתמול הכרתי אותן רק מהביצועים החיים שמסתובבים ברשת, בעיקר מ"נפוליאון" ב-106. עכשיו אני צריכה להחליט אילו ביצועים אני מעדיפה, את הטירוף של הביצועים מהרדיו או את הגרוב של הביצועים מההופעה. ומי יודע מה מצפה לי בדיסק. אבל נראה לי שאני אחליט שלא להכריע. זה היופי בשלישייה המקסימה הזו, בכל פעם שאני מקשיבה להן, גם אם זה לאותו ביצוע, אני שומעת משהו קצת אחר. האינטראקציה ביניהן יוצרת צליל שאני לא מסוגלת למצוא שומדבר להשוות אותו אליו, ובאמת שאין צורך. רק לשבת ולהתענג. אני מנסה להעביר איכשהו את התחושות שלי מאתמול אל המקלדת, ולא ממש מצליחה, אני יודעת. אולי זה יעבוד קצת יותר טוב - תדמיינו את יעל דקלבאום, עם העיניים הגדולות שלה, יושבת על קצה הכיסא כמו ילדה קטנה ונרגשת, נראית כולה מוצפת באושר ובאנרגיות. את קרולינה מנפחת את האפרו בין השירים, מנהלת את ההופעה ביד רמה ובוטחת ולא מצליחה שלא לחייך לכל עבר. ואת דנה עדיני, עוצמת עיניים ומתנועעת על הכיסא תוך כדי שירה. איזו שמחה היתה באוויר אתמול. ב-myspace של הבנות אפשר לשמוע את הסינגל הראשון, שעתיד לצאת ממש בימים הקרובים. אני גם מתחילה לספור את הימים עד להופעה הבאה. לכל המעוניין להגיע אליה אני ממליצה בחום להזמין כרטיסים כמה שיותר זמן מראש, אגב. ההדרן שהן נתנו היה מכובד במיוחד, אני כבר לא בטוחה אם הן שרו ארבעה או חמישה שירים, אבל היתה תחושה שאנחנו בקהל מוכנים לקבל אפילו עוד שמונה. רק תנו לנו עוד קצת מהבנות.
וואו, וואו, וואו! ידעתי שזו תהיה הופעה מדהימה, עד כדי כך שפחדתי שכל מה שנותר לי לעשות הוא להתאכזב. והבנות הנהדרות האלו הצליחו להתעלות אפילו על עצמן ועל הציפיות האדירות שפיתחתי ולייצר קסם על הבמה, לא פחות. מכיוון שהדיסק שלהן עוד לא יצא (בשבועיים הקרובים, על פי מה שהן אמרו לאור השאלות החוזרות והנשנות מהקהל), ובגלל שגיליתי אותן רק לפני כמה חודשים, עד אתמול הכרתי אותן רק מהביצועים החיים שמסתובבים ברשת, בעיקר מ"נפוליאון" ב-106. עכשיו אני צריכה להחליט אילו ביצועים אני מעדיפה, את הטירוף של הביצועים מהרדיו או את הגרוב של הביצועים מההופעה. ומי יודע מה מצפה לי בדיסק. אבל נראה לי שאני אחליט שלא להכריע. זה היופי בשלישייה המקסימה הזו, בכל פעם שאני מקשיבה להן, גם אם זה לאותו ביצוע, אני שומעת משהו קצת אחר. האינטראקציה ביניהן יוצרת צליל שאני לא מסוגלת למצוא שומדבר להשוות אותו אליו, ובאמת שאין צורך. רק לשבת ולהתענג. אני מנסה להעביר איכשהו את התחושות שלי מאתמול אל המקלדת, ולא ממש מצליחה, אני יודעת. אולי זה יעבוד קצת יותר טוב - תדמיינו את יעל דקלבאום, עם העיניים הגדולות שלה, יושבת על קצה הכיסא כמו ילדה קטנה ונרגשת, נראית כולה מוצפת באושר ובאנרגיות. את קרולינה מנפחת את האפרו בין השירים, מנהלת את ההופעה ביד רמה ובוטחת ולא מצליחה שלא לחייך לכל עבר. ואת דנה עדיני, עוצמת עיניים ומתנועעת על הכיסא תוך כדי שירה. איזו שמחה היתה באוויר אתמול. ב-myspace של הבנות אפשר לשמוע את הסינגל הראשון, שעתיד לצאת ממש בימים הקרובים. אני גם מתחילה לספור את הימים עד להופעה הבאה. לכל המעוניין להגיע אליה אני ממליצה בחום להזמין כרטיסים כמה שיותר זמן מראש, אגב. ההדרן שהן נתנו היה מכובד במיוחד, אני כבר לא בטוחה אם הן שרו ארבעה או חמישה שירים, אבל היתה תחושה שאנחנו בקהל מוכנים לקבל אפילו עוד שמונה. רק תנו לנו עוד קצת מהבנות.
