הבעיה היא...
שכשקארל יורה בלורי הוא עושה את זה במעין השלמה שלדעתי הוא לא אמור לפתח בשלב הזה. כמובן שחיים כאלה גורמים לך להתבגר מאד מהר ואפילו בבום אבל זה שהוא בשלב ההוא היה כבר מוכן לירות בלורי היה דיי לא אמין לדעתי...
בקומיקס לורי נהרגת על ידי הגובנור יחד עם ג'ודית (התינוקת) ואחרי שריק וקרל מופרדים מהקבוצה ריק נכנס למצב של דיכאון וכמעט מת. קרל צריך להתמודד מול העובדה שיכול להיות שהוא יאלץ להמשיך לגמרי לבדו בעולם בלי אימו שמתה ובלי אביו שגוסס. החוויה הזו בנוסף לכל שאר הבלאגן גורם לי להאמין שהילד הקטן והמעצבן יכול להפוך לדמות המדהימה אליה הוא הפך וכאשר הוא כן הורג מישהו מהקבוצה (היו תאומים ילדים שבשלב מסויים אחד מהם הרג את השני והיה דילמה מה לעשות איתו כי הוא מסוכן ולא מבין את המשמעות של מוות. באמצע הלילה קרל פשוט קם ויורה בו בלי שאף אחד יודע...) זה מרגיש אמין...
בסדרה אני לא ממש קניתי את זה... זה פשוט הרגיש כאילו שמותה של לורי היה צריך להיות רגע המשבר שממנו הוא לומד ומתפתח למי שהוא בהמשך...
שכשקארל יורה בלורי הוא עושה את זה במעין השלמה שלדעתי הוא לא אמור לפתח בשלב הזה. כמובן שחיים כאלה גורמים לך להתבגר מאד מהר ואפילו בבום אבל זה שהוא בשלב ההוא היה כבר מוכן לירות בלורי היה דיי לא אמין לדעתי...
בקומיקס לורי נהרגת על ידי הגובנור יחד עם ג'ודית (התינוקת) ואחרי שריק וקרל מופרדים מהקבוצה ריק נכנס למצב של דיכאון וכמעט מת. קרל צריך להתמודד מול העובדה שיכול להיות שהוא יאלץ להמשיך לגמרי לבדו בעולם בלי אימו שמתה ובלי אביו שגוסס. החוויה הזו בנוסף לכל שאר הבלאגן גורם לי להאמין שהילד הקטן והמעצבן יכול להפוך לדמות המדהימה אליה הוא הפך וכאשר הוא כן הורג מישהו מהקבוצה (היו תאומים ילדים שבשלב מסויים אחד מהם הרג את השני והיה דילמה מה לעשות איתו כי הוא מסוכן ולא מבין את המשמעות של מוות. באמצע הלילה קרל פשוט קם ויורה בו בלי שאף אחד יודע...) זה מרגיש אמין...
בסדרה אני לא ממש קניתי את זה... זה פשוט הרגיש כאילו שמותה של לורי היה צריך להיות רגע המשבר שממנו הוא לומד ומתפתח למי שהוא בהמשך...