הבעיה שלי...
אני אתחיל בזה שאני אומר שיש לי בעיה, שאני מודעת אליה ואני רק לא יודעת איך להתגבר עליה....אני חושבת שאני יכולה להגדיר את זה "פחד מקרבה"....?? הקדמה-אני בחורה מאוד צינית וכנראה שיש אנשים שפשוט לא מבינים אותי. אז ככה, תמיד כשמישהו מנסה קצת להתקרב אליי, אני דוחה אותו בצורה כזאת שהוא מרגיש שאני הכי לא מעוניינת בעולם וש"אבוד לו"... למרות שבמציאות זה ממש לא ככה, אבל אני פשוט לא יודעת איך להתגבר על זה ואז כמובן שאני מפסידה מזה. והסיפור שלי הוא כזה, הפעם, התחיל לעבוד איתי בחור מאוד חמוד, שהרגשתי שכנראה אני קצת מוצאת חן בעינייו. איזה יום אחד הוא פשוט הפתיע אותי בשאלה של- מה הסיכויים שאני והוא נצא...ואני כמובן, הייתי ממש לא מוכנה לזה והייתי חייבת לתת את אחת התשובות האדיוטיות שלי ואמרתי לו שבסביבות האחוז אחד...ואני יודעת שלא הייתי צריכה להגיד את זה, אבל בגלל שהופתעתי, לא עלה לי משהו אחר בראש, מה גם שאני לא ממש יודעת עד כמה הוא רציני, כי הוא כן דיבר איתי על בנות אחרות בעבודה שלנו ועל מישהי שהוא בכיכול רוצה לצאת איתה. ומאותו יום, הרגשתי שהוא טיפה מתרחק ממני. בכל אופן הבעיה היותר גדולה התחילה יום אחד שדיברנו והוא אמר לי שאני יותר מדי צינית וזה לא בריא כי זה פוגע בראייה שלי את החיים וכל מיני כאלה, וזה הוביל למעין ויכוח שאמרתי לו בסוף שהוא מתחיל לעלות לי על העצבים....ופה זה נגמר! פשוט הפסקנו לדבר!! למחרת הוא פשוט התעלם ממני, כשהייתי מגיעה לאיפה שהוא היה נמצא,הוא פשוט היה לוקח את הרגליים והולך... ולמחרת, כשניסיתי לפתור את זה, הוא אמר לי שעצבנתי אותו ושהוא לא במצב רוח לדבר היום. יום אחרי, עוד לפני שהגעתי לעבודה, התברר לי מהחבר הכי טוב שלי, שבמקרה יוצא עם חברה טובה שלו, שהוא אמר לה שעצבנתי אותו וש"הוא שונא אותי עכשיו". האמת שזה ממש פגע בי, כי שונא זאת מילה ממש חזקה ושאני בחיים לא הייתי משתמשת בזה, בטח לו בהקשר שלו. למרות זאת,החלטתי שאני עושה באותו היום נסיון אחרון לפתור את זה איתו. כשנפגשנו לראשונה, באותו היום, הוא פשוט התעלם ממני לגמרי...אפילו לא הסתכל עליי, מאוחר יותר התקשרתי אליו למשרד ושאלתי אותו אם הוא יכול להגיד לי מה הבעיה? אז הוא שאל אותי שאלות דביליות כמו-"מה הבעיה שלי? זה באמת מעניין אותך? אני לא חושב שזה מעניין אותך"...ואז הוא אמר לי שהוא גילה שאני לא מה שהוא חשב שאני ושהוא לא יודע איך "לאכול" אותי, שהוא אף פעם לא יודע איך אני אגיב והוא איפשהו הכניס את זה שהוא הרגיש שאני מזלזלת בו, ואני כמובן הצגתי את טענותיי, הפליא אותי שהוא אמר שאני לא מה שהוא חשב שאני, אחרי חצי ויכוח שהיה לנו, אז הוא אמר שזה לא היה רק מזה, זה היה איזהשהו תהליך, שהוא כל הזמן הבליג על דברים קטנים, עד הקש ששבר את גב הגמל. ואמרתי לו שאף פעם לא נכנסנו לשיחות כאלה אישיות שאני חושבת שעניתי/הגבתי בצורה שפגעה בו והבהרתי לו שגם אם הוא נפגע ממני, הוא יודע שאני אוהבת אותו ושאף פעם לא היתה לי כוונה לפגוע בו. הוא גם אמר לי שהוא פשוט כנראה צריך ממני איזהשהו מרחק, אז אמרתי לו שאנחנו לא זוג. ואני פשוט לא מבינה את זה, הוא צריך מרחק?? עד לפני יומיים הוא לא זז ממני ופתאום הוא צריך מרחק?? אחרי שסיימנו לדבר בטלפון, הוא פתאום הגיע לאן שאני נמצאת ועדיין לא ממש דיברנו, עד שיצאתי החוצה ופחות או יותר המשכנו את השיחה, הוא שוב אמר לי שקשה לו להבין אותי, למה אני מתכוונת ואז הוא אמר לי משפט שאני לא הכי יודעת איך להבין אותו- "חשבתי שיש ביננו משהו"(ואני לא זוכרת מה היה סוף המשפט). וזהו, פחות או יותר, מאז ראיתי אותו עוד פעם אחת בעבודה ודיברנו רק על ענייני עבודה ואתמול, לאותו חבר טוב שלי היתה יומולדת, אז נפגשנו בפאב, אמרתנו רק שלום אחד לשני וזהו...ואז, ראיתי שהוא ואותה המישהי מהעבודה שלנו שהוא אמר לי שהוא מענייו בה, מתקרבים קצת יותר מדי לטעמי...וכנראה שגם הפעם זה אבוד לי. השאלה שלי עכשיו- האם בכלל יש לי סיכוי אחרי הבלאגן ביננו, שעדיין לא עבר לגמרי והאם בכלל יש לי סיכוי עם ההתקרבות שלו אליה עכשיו??
אני אתחיל בזה שאני אומר שיש לי בעיה, שאני מודעת אליה ואני רק לא יודעת איך להתגבר עליה....אני חושבת שאני יכולה להגדיר את זה "פחד מקרבה"....?? הקדמה-אני בחורה מאוד צינית וכנראה שיש אנשים שפשוט לא מבינים אותי. אז ככה, תמיד כשמישהו מנסה קצת להתקרב אליי, אני דוחה אותו בצורה כזאת שהוא מרגיש שאני הכי לא מעוניינת בעולם וש"אבוד לו"... למרות שבמציאות זה ממש לא ככה, אבל אני פשוט לא יודעת איך להתגבר על זה ואז כמובן שאני מפסידה מזה. והסיפור שלי הוא כזה, הפעם, התחיל לעבוד איתי בחור מאוד חמוד, שהרגשתי שכנראה אני קצת מוצאת חן בעינייו. איזה יום אחד הוא פשוט הפתיע אותי בשאלה של- מה הסיכויים שאני והוא נצא...ואני כמובן, הייתי ממש לא מוכנה לזה והייתי חייבת לתת את אחת התשובות האדיוטיות שלי ואמרתי לו שבסביבות האחוז אחד...ואני יודעת שלא הייתי צריכה להגיד את זה, אבל בגלל שהופתעתי, לא עלה לי משהו אחר בראש, מה גם שאני לא ממש יודעת עד כמה הוא רציני, כי הוא כן דיבר איתי על בנות אחרות בעבודה שלנו ועל מישהי שהוא בכיכול רוצה לצאת איתה. ומאותו יום, הרגשתי שהוא טיפה מתרחק ממני. בכל אופן הבעיה היותר גדולה התחילה יום אחד שדיברנו והוא אמר לי שאני יותר מדי צינית וזה לא בריא כי זה פוגע בראייה שלי את החיים וכל מיני כאלה, וזה הוביל למעין ויכוח שאמרתי לו בסוף שהוא מתחיל לעלות לי על העצבים....ופה זה נגמר! פשוט הפסקנו לדבר!! למחרת הוא פשוט התעלם ממני, כשהייתי מגיעה לאיפה שהוא היה נמצא,הוא פשוט היה לוקח את הרגליים והולך... ולמחרת, כשניסיתי לפתור את זה, הוא אמר לי שעצבנתי אותו ושהוא לא במצב רוח לדבר היום. יום אחרי, עוד לפני שהגעתי לעבודה, התברר לי מהחבר הכי טוב שלי, שבמקרה יוצא עם חברה טובה שלו, שהוא אמר לה שעצבנתי אותו וש"הוא שונא אותי עכשיו". האמת שזה ממש פגע בי, כי שונא זאת מילה ממש חזקה ושאני בחיים לא הייתי משתמשת בזה, בטח לו בהקשר שלו. למרות זאת,החלטתי שאני עושה באותו היום נסיון אחרון לפתור את זה איתו. כשנפגשנו לראשונה, באותו היום, הוא פשוט התעלם ממני לגמרי...אפילו לא הסתכל עליי, מאוחר יותר התקשרתי אליו למשרד ושאלתי אותו אם הוא יכול להגיד לי מה הבעיה? אז הוא שאל אותי שאלות דביליות כמו-"מה הבעיה שלי? זה באמת מעניין אותך? אני לא חושב שזה מעניין אותך"...ואז הוא אמר לי שהוא גילה שאני לא מה שהוא חשב שאני ושהוא לא יודע איך "לאכול" אותי, שהוא אף פעם לא יודע איך אני אגיב והוא איפשהו הכניס את זה שהוא הרגיש שאני מזלזלת בו, ואני כמובן הצגתי את טענותיי, הפליא אותי שהוא אמר שאני לא מה שהוא חשב שאני, אחרי חצי ויכוח שהיה לנו, אז הוא אמר שזה לא היה רק מזה, זה היה איזהשהו תהליך, שהוא כל הזמן הבליג על דברים קטנים, עד הקש ששבר את גב הגמל. ואמרתי לו שאף פעם לא נכנסנו לשיחות כאלה אישיות שאני חושבת שעניתי/הגבתי בצורה שפגעה בו והבהרתי לו שגם אם הוא נפגע ממני, הוא יודע שאני אוהבת אותו ושאף פעם לא היתה לי כוונה לפגוע בו. הוא גם אמר לי שהוא פשוט כנראה צריך ממני איזהשהו מרחק, אז אמרתי לו שאנחנו לא זוג. ואני פשוט לא מבינה את זה, הוא צריך מרחק?? עד לפני יומיים הוא לא זז ממני ופתאום הוא צריך מרחק?? אחרי שסיימנו לדבר בטלפון, הוא פתאום הגיע לאן שאני נמצאת ועדיין לא ממש דיברנו, עד שיצאתי החוצה ופחות או יותר המשכנו את השיחה, הוא שוב אמר לי שקשה לו להבין אותי, למה אני מתכוונת ואז הוא אמר לי משפט שאני לא הכי יודעת איך להבין אותו- "חשבתי שיש ביננו משהו"(ואני לא זוכרת מה היה סוף המשפט). וזהו, פחות או יותר, מאז ראיתי אותו עוד פעם אחת בעבודה ודיברנו רק על ענייני עבודה ואתמול, לאותו חבר טוב שלי היתה יומולדת, אז נפגשנו בפאב, אמרתנו רק שלום אחד לשני וזהו...ואז, ראיתי שהוא ואותה המישהי מהעבודה שלנו שהוא אמר לי שהוא מענייו בה, מתקרבים קצת יותר מדי לטעמי...וכנראה שגם הפעם זה אבוד לי. השאלה שלי עכשיו- האם בכלל יש לי סיכוי אחרי הבלאגן ביננו, שעדיין לא עבר לגמרי והאם בכלל יש לי סיכוי עם ההתקרבות שלו אליה עכשיו??