"הבערות משתלטת על החברה הישראלית"

הבערות אינה משתלטת על החברה

כל חברה, ובכלל זה הישראלית, ברובה היא נבערת. הדקדנס באקדמיה חל ברגע שנפתחו שעריה לכול על ידי סבסוד המדינה המדינות המערב ככלל. דבר זה הוא במובהק הוזיל ומוזיל את האקדמיה, אבל אין בעובדה זו כדי לומר כי קללה היא או "רע" הוא (בכל המשמעויות שתיתן למילה "רע"), ייתכן ודבר זה הוא מבורך עד מאוד (אין להקיש בין דקדנס אקדמי לדקדנס חברתי ודוק). על כן יש לומר: "הבערות השתלטה על האקדמיה", והוא הנכון!

מעבר לכך, שבמאמר זה, שהינו ראיון עיתונאי (ועל כן אני מקפיד לא לדון את מושאו לכף חובה - ייתכן ואמר דברים אחרים, ייתכן והושמטו חלקים נרחבים מטעמי עריכה וייתכן שערבוב התחומים שמוצג בו הם פרי מוחו, הנבער?, של המראיין) ישנו תמהיל בין תחומים רבים שאינם בהכרח משיקים לתחום הנדון, ובמקרים מסויימים אינם שייכים לו כלל (לדוגמה: היעלמותם של אנשי אשכולות מהנוף האקדמי - אלו שהינם ידענים בתחומים רבים - אינו תוצר של נבערות, אלא להיפך, תוצר של ריבוי אינפורמציה בעקבות התקדמות המדע ותחומי ידע נוספים בדורות האחרונים, שאין בן אנוש יכול להכיל אפילו את רבעם וכו' וכו').
 
לא ידע חסר אלא הבנה

אנשים משכילים מאד בימים אלו. זו עובדה.
אלא שעם ריבוי הידע פחתה ההבנה, כלומר הפרופורציה, הדינמיות של החשיבה, הקונטקסט, ריבוי המימדים והזויות, ההקשרים המושגיים וכ"ו (לא אכנס כרגע לדיון לגבי מהי הבנה).
או בקיצור- ההשכלה שיטחה את החשיבה. על כל תובנת עומק יש אלף ביקורות שמוציאות דברים מהקשרם ומונעות ממנה לצמוח ובמבול הדעות והידיעות מה שצף ולא טובע הוא השיטחי ביותר, כלומר זה שעשוי משני דברים עיקריים: א. היגיון עיקבי ב. צורה קליטה.
כלומר- מה שנשאר הוא בעיקר אידאולוגיות. האידאולוגיות עיקביות עם עצמן והן קליטות מאד.
וכך החברה הקצינה בכל אידאולוגיה- בכל אשר תפנה תגלה חוסר סובלנות של אידאולוגים והקצנה שלא היתה פעם- בתחומי הדת, הפוליטיקה, החברה.
וכך נוצר מצב שבו ההשכלה הופכת להיות כלי שרת בידי האידאולוגיה, שבהיעדר גורם מלכד אובייקטיבי (או לפחות מופשט) לכמות הידיעות הדיסאינטגרטיבית והמטמטמת, לוקחת את תפקיד השליטה בארכיבי הידע ומסדרת אותם ומרחיבה אותם באופן שתומך ומקבע את דעותיה הקדומות ומסקנותיה המוכנות מראש.
וכך הכל עובר פרשנות מחודשת בידי האידאולוגיה והסדקים העלולים לערער אותה מוחבאים ומוכחשים ונבלמים באמצעות עבודה יסודית של תיאולוגי אידאולוגיה מפולפלים.
ולכן הידע הקליט והמסודר שמגיע לאזני האנשים הוא תמיד ידע מוטה ולכן יש לו צד חשוך. מה שרואים היום הוא אינטראקציה של צדדים חשוכים כאלו של ארכיבי ידע.
יתר על כן- לכל ארכיב יש את דמויות הסמכות שלו ואנשים שאינם סמכויות שעבדו אינדוקטרינציה בתוך ארכיוני הידע האידאולוגיים לא יכולים לומר את דבריהם. לכל אדאולוגיה יש שפה פנימית שמבליעה הנחות אמוניות והסמכויות לא הופכות להיות לכאלו בלי לעשות שימוש אקסטרווגנדי בשפת האמונה הזו, מה שמעיד על יכולתן הרטורית לשכפל את מם האידאולוגיה בתודעה הקולקטיבית ומעלה את מעמדם, כך שאין מקום בשיח לאנשים שאינם נציגי אידאולוגיות. אין מקום לאנשים "נורמליים" (ביטוי אנכרוניסטי משהו כי כיום הרוב שבויים באופן כלשהו בידי האידאולוגיות ולכן הנורמלי מייצג רק הפשטה מתמטית). כמו כן אלו המתיימרים להיות נורמלים הם כמעט תמיד נציגי אידאולוגיות העוטים עור כבש ומבקשים למשוך את השבויים באידאולוגיית הקונפורמיזם לכיוונם.
&nbsp
 
פעם ללמוד באוניברסיטה ולעשות לפחות תואר ראשון היה

משהו שאולי מקדם אותך בסולם החברתי הכלכלי היום החברה הישראלית
עם האידיאה של הכוח והכסף לא סופרת את הפרמטר הזה (תואר ראשון)
מכאן הסטודנטים שמשלמים הרבה כסף ללימודים רוצים את התקווה לחיות בארץ
"נהדרת" וקטנה בלי בעיות קשות של קיום והכרה והם לא חייבים לשמוע ולהאמין
לאיזה פילוסוף דרכים שמספר להם שהוא מבין במעשי החיים יותר מאימא, אבא או
המורה לרפואה באוניברסיטה למשל.
 
לפעמים אני נזכר בסטודנטית המנקה את הבית של המרצה שלמה

וגם את הבית של המרצה x (לא מזכיר את שמו בגלל סיבות אישיות)
ההבחנה של אותה סטודנטית הייתה שאצל המרצה שלמה יש לו על המדף הרבה ספרים שלא קשורים בפילוסופיה כמו למשל ספרים על מוזיקה ואומנות.
שלושים וארבע שנים עוברים מאז ואני לא שואל למה מנקים למישהו את הבית ?
כי אני יודע את התשובה.
אבל בכל זאת אפשר לשאול את האדון שלמה למה לא מלמדים "ליבוביץ"
באוניברסיטאות במכללות ובבתי הספר.................
 
למעלה