s h o o s h a
New member
הבת הקטנה שלי ...
בת הזקונים שלי כמעט והצליחה לגרום לי התקף לב היום (טוב נו, אז אני קצת מגזימה, ובכל זאת). השעה 13:00 ומתקשרת מזכירת בית הספר בו לומדת בתי. "תשמעי, הילדה נמצאת במיון. היא קיבלה מכה ביד, זו שנשברה לפני כשנתיים ויש לה כאבים חזקים. האם תוכלי להגיע?" ואני, רק שעתיים קודם הגעתי לעבודה, באזור שממוקם די רחוק יחסית מהעיר והראש מתחיל להסריט תסריטים שלא היו מביישים אף תסריטאי בהוליווד. ראוי לציון ולשבח הבוס שלי, ששמע על המקרה ותוך דקות ארגן לי הסעה לבית החולים. הגעתי לשם ומצאתי אותה יחד עם מתנדבת, ממתינה לצילום. היא נראתה טוב. היד קצת נפוחה, כואבת למגע, אבל, לעצמי חשבתי, בטח רק חבטה חזקה שתוך מספר שעות יחלוף הכאב. הצטלמה הילדה (ואפילו חייכה לצלם
) ויצאנו להמתין בדריכות לתוצאות. עברו כ- 20 דקות ושמה הוכרז. מה זה???? איפה צילום הרנטגן הישן והברור? זה שמסתכלים בו באור ורואים הכל? היה ואיננו. עכשיו מקבלים דיסק למחשב. המתח גואה. ואני, יותר משמנסה להרגיע את הילדה, מנסה להרגיע אותי שזה שום דבר. בחדר הרופא מוצא הדיסק את מקומו בכונן והתמונה עולה. "יש שבר במפרק יד שמאל", "שבר פשוט שאינו מצריך התערבות מעבר לגיבוס היד למשך חודש". רבותיי, שתבינו, רק לפני פחות משנתיים הילדה שלי שברה שתי עצמות וסדקה שלישית ונאלצה לעבור חווית החזרה וקיבוע של העצמות השבורות בטרם גיבוסן ובאותה יד. ובצילום רואים את החיבור שלא ממש הצליח להתאחות לחלוטין. והיא יושבת לה שם על שולחן הטיפולים, האח חובש ומגבס ועושה 'עבודה טובה ויפה'. ואני מהצד מרגישה איך עכשיו כוחותיי מתחילים לאזול. באנו הביתה, ביקשתי ממנה למלא אחר הוראות הרופא ולנוח. לפחות עד שייבש היטב הגבס, שלא ייגרם נזק יותר מתועלת. וככל שחלף הזמן החל הכאב להתגבר. אקמול ומקלחת חמה ולישון. זה הפיתרון הטוב ביותר כרגע. וגם עבורי. לישון. 'בילוי' מהסוג הזה שואב ממני אנרגיות אינסופיות. אז הנה שיתפתי אתכם. תודה שקראתם עד כאן, שהקשבתם. היום לא ממש היה לי עם מי לדבר ... שיהיה לנו סופשבוע חביב, חמים ונעים שושה
בת הזקונים שלי כמעט והצליחה לגרום לי התקף לב היום (טוב נו, אז אני קצת מגזימה, ובכל זאת). השעה 13:00 ומתקשרת מזכירת בית הספר בו לומדת בתי. "תשמעי, הילדה נמצאת במיון. היא קיבלה מכה ביד, זו שנשברה לפני כשנתיים ויש לה כאבים חזקים. האם תוכלי להגיע?" ואני, רק שעתיים קודם הגעתי לעבודה, באזור שממוקם די רחוק יחסית מהעיר והראש מתחיל להסריט תסריטים שלא היו מביישים אף תסריטאי בהוליווד. ראוי לציון ולשבח הבוס שלי, ששמע על המקרה ותוך דקות ארגן לי הסעה לבית החולים. הגעתי לשם ומצאתי אותה יחד עם מתנדבת, ממתינה לצילום. היא נראתה טוב. היד קצת נפוחה, כואבת למגע, אבל, לעצמי חשבתי, בטח רק חבטה חזקה שתוך מספר שעות יחלוף הכאב. הצטלמה הילדה (ואפילו חייכה לצלם
