הבת 16 לא מוכנה לבוא יותר

עוד נקודת מבט על הדברים הנכונים שלך

את צודקת בדברייך חיפושית.
אני גם בהחלט מסכימה שיש מקום, ויותר מכך זו חובתינו ההורית, לשוחח עם הבת לשאול אותה מה מפריע לה, ולמצוא יחד איתה פתרונות.
השאלה היא מה נקודת המוצא איתה אנחנו באים לשיחה כזו.
כי אם אנחנו מגיעים לשיחה כזו, ולא משנה מה נאמר בה, באמונה פנימית שלנו ש"הילד/ה שלנו לא בסדר" זה מה שהם ירגישו, גם אם לא יאמרו המילים האילו.
אם נגיע לשיחה כזו ממקום אחר עם עצמינו. ממקום שבו באמת אין לנו אמונה שהם לא בסדר, או שמישהו לא בסדר, אלא שכך הם הדברים ואין נכון ולא נכון, אז סיכוי גדול שנקבל את התוצאה שרצינו.
כשהוא יגיע לשיחה עם הבת שלו בבחירה לקבל אותה כמו שהיא באמת, זה אומר שהוא לא חושב שהיא לא בסדר (כי זו דעתה ואין דיעה אחת נכונה מהשנייה) אז כל האנרגיה של השיחה תהיה אחרת.
היא תהיה פתוחה לדבר, לשתף, ואז אפשר יהיה למצוא פתרונות ולא להיות עסוקים באשמים.
במילים אחרות, שיחה כזו יכולה להיות מאוד יעילה אם מגיעים אליה "נקיים" ואם מחפשים יחד את הפתרונות.
אם הייתי אבא שמתמודד עם בת שלא רוצה להגיע, הייתי יוזמת שיחה, מגיעה אליה ממקום "נקי" (ולא רק במילים, אלא באמת בהוויה) ושואלת אותה:
מה מפריע לך? מה דעתך? איך אפשר לעשות שזה יהיה אחרת? מה את מציעה?ממקום נטול שיפוט, ביקורת והפניית אצבע מאשימה אליה.
אני מאמינה שכשזו נקודת המוצא לשיחה (במודע ובתת מודע), התוצאות שנקבל יהיו הכי טובות עבור כולנו.
לגבי הצד השני שמשפיע/ שמרעיל - זה דיון אחר. שאפשר לפתח אותו.
בגדול אני חושבת שהרבה הורים עושים טעויות בנסיון לשנות את הגרושים שלהם, במקום להפנות אנרגיה למקום היחידי עליו הם באמת יכולים להשפיע - החיים שלהם, הבית שלהם, מערכות היחסים שלה, כל מה שהוא באחריותם ובשליטתם.
 
הבת 16 לא מוכנה לבוא יותר

הי לכם,

משתפת בפוסט שהעלתי הבוקר בפייסבוק. מקווה שיתן לכם ערך.

"למה אתה מחויב למערכת היחסים שלך עם הבת שלך, או לצדק שלך?"שאלתי אותו, כשהסביר לי שהבת שלו בת 16, לא מוכנה לבוא יותר לבית שלו, ושל בת זוגתו.
לא רק שהיא לא מוכנה, היא מחרימה את בת זוגתו.
פעם היא קיבלה אותה, והיום כבר לא.

הוא שתק.
למה את מתכוונת?

תראה אמרתי:
אתה כועס עליה
אתה מסביר לה שזה לא בסדר
שלא ככה מתנהגים אחרי שנתתם לה כל כך הרבה
שזו כפיות טובה
שזה חוסר כבוד
אתה מאוכזב ממנה

עכשיו יכול להיות שאתה אפילו צודק
אלא שהצדק הזה גורם לך לכעוס עליה.
לא להסכים להיפגש איתה מחוץ לבית כמו שהיא רוצה (כי מה אני פה רק בשביל סרט ומסעדה?).
לא לעזור לה כשהיא מבקשת בהסעות או בשעורים.
להציב לה תנאים.

האם זו באמת הדרך הנכונה?
מה יותר חשב לך? מערכת היחסים שלך איתה או הצדק שלך?
כי כרגע אתה מחוייב לצדק – למה לדעתך צריך להיות, לאיך היא צריכה להתנהג.
אלא שהיא חושבת אחרת, מסיבותיה שלה.

משום אני מניחה שמערכת היחסים עם הילדה שלך היא הדבר החשוב לך ביותר בעולם,
אני מציעה דרך אחרת.

קודם כל קבל החלטה:
הקשר ביניכם לא מתנתק בשום מקרה!
אתה תמשיך להפגש איתה ולדבר איתה, איפה שרק אפשר.
היא הבת שלך ואתה מקבל אותה כמו שהיא.
אתה לא מתעסק במה היה מה היה צריך להיות.
אתה לא מחפש אשמים.

אלא מתרכז רק בדבר אחד:
בתוך הנסיבות, שבהן כרגע היא לא רוצה לבוא,
איך אתה מייצר את מערכת היחסים הטובה ביותר, הפתוחה ביותר, הכנה ביותר איתה?
זו שבה אין בקורת ושיפוט, אלא קבלה.

זה לא אומר שאתה לא ממשיך להציע לה לבוא, להיות חלק מהחיים שלך,להיפך המשך לעשות זאת עוד ועוד, גם אם היא אומרת לא.
אבל אתה לא עושה לה דווקא, ולא מחרים אותה,
בשם הדרך שבעינייך היא נכונה.

רק מהמקום בו אתה תהיה מחוייב קודם כל למערכת היחסים איתה, ורק אח"כ לצדק שלך, יבוא השינוי שאתה מייחל לו.
אני יודעת זאת , כי אני מכירה זאת באופן אישי מחיי.

אני גם רואה את זה קורה למתאמנים שמגיעים אליי לליווי אישי.
אנחנו עובדים על מערכות היחסים במשפחה המורכבת / משולבת:
על היחסים עם הילדים הביולוגים,
על היחסים עם הילדים הלא ביולוגים,
על הזוגיות בינינו

אנחנו שמים את מערכות היחסים לפני הכל, והתוצאות לא מאחרות לבוא.
מבחינתי זה הסיפוק שבעבודה שלי, וזה שווה הכל.
כשאנחנו מחוייבים קודם כל למערכות היחסים שלנו לפני כל דבר אחר, רק דברים טובים קורים.
 

ivory

New member
אולי שיזמין את הבת שלו כשהבת של זוגתו לא נמצאת

ברור שאם הוא מתייחס למישהי שהיא לא הבת שלו יותר מאשר אליה, היא תקנא.
 

TatyBar

New member
הא הא.. כל הכבוד.

ולמי שלא מבין - בת זוגתו היא הבת של זוגתו.
אם מתכוונים לאשה שאתו יש לומר בת זוגו.
&nbsp
 
למעלה