הגדרת היהדות לפי האם.

Boogieman

New member
הגדרת היהדות לפי האם.

עד כמה שאני יודע, ההלכה שקובעת שיהודי מוגדר כבן לאם יהודיה (אלא אם כן התגיירף וזה נושא נפרד וסבוך כשלעצמו) נקבעה בימי הביניים. האם מישהו יכול לאשש או להפריך את המידע? מתי, היכן ובאילו נסיבות נקבעה הלכה זו, ומה היה מקובל לפני כן?
 

masorti

New member
עיין במאמרו של פרופ. קורינלדי "מיהו יהודי"...

ובפרט בפרק "יוחסין לפי האם".
 

Boogieman

New member
תודה רבה.

אמנם לא קראתי את המאמר לעומק, עדיין, אבל עברתי עליו, ולפי מה שהבנתי, הוא סוקר את הביסוס ההלכתי לקביעת היהדות עפ"י האם בתקופות שונות, ומוצא אותו החל מתקופת עזרא ונחמיה. השאלה שלי היא קצת אחרת, מתי, בת'כלס, בשטח, מבחינה הסטורית, התחילו לקבוע את היהדות בצורה כזאת, ומתי זה נעשה מקובל על כלל היהודים. אם המאמר עונה על השאלה הזאת בצורה חד משמעית ופיספסתי את זה, אתה לא צריך לענות כמובן.
 

masorti

New member
אני לא רב...

אני מניח שאם נפסק בגמרא שהיהדות היא לפי האם, אז לפחות מאותה תקופה זו היתה ההלכה. אני אגב בכלל חושב שבפועל התפישה של יהדות לפי האם היא מקדמת דנא. ליתר דיוק, מאז שההשתייכות ליהדות כדת נחשבה לסוג של "אזרחות" שניתן לקבל מלידה או בטקס רשמי. .
 

Boogieman

New member
הנקודה היא שאני לא צריך רב.

אני צריך הסטוריון. הרי לכל הלכה יש ביסוס בכתובים, אבל היא עדיין נקבעת בזמן ובמקום מסויימים וברור, לי לפחות, שלא כל ההלכות הקיימות היום היו קיימות מקדמת דנא. גיור למשל, לא היה קיים בתקופת התנ"ך בצורת פרוצדורה מאורגנת, ככל הידוע לי. הגיור המוסדי נקבע במאה הראשונה לספירה. מן הסתם, הוא בוסס על מגילת רות, למשל, אבל אין זה אומר שרות עברה גיור כהלכתו.
 

masorti

New member
אז בענין הזה אני לא הסטוריון...

ולא טענתי שכל ההלכות הקיימות היו מקדמת דנא. בדיוק כפי שאמרת, בתקופת התנ"ך לא היה גיור במובן המודרני. ולזה כיוונתי באמירה שלא תמיד הדת נתפשה כ"אזרחות" שיש לקבל בפרוצדורה רשמית. (ומכאן גם שרות לא התגיירה במובן של היום) דרך אגב, לא טריביאלי לטעון שהתיאור המפורסם שמופיע במגילת רות ("עמך עמי..." וכו') הוא טקס גיור. וכי בזמן נישואיה לכליון בנה של נעמי רות היתה שיקסה? הדעת נותנת שכבר עם נישואיה ציפו ממנה לקבל עליה את אמונת בעלה (לפחות בצד הפולחני-קהילתי).
 

Boogieman

New member
אין לנו דרך לדעת מה היה עם רות.

בהחלט, יכול להיות ש"עמך עמי, אלוהייך אלוהי" מרמז על טקס גיור. יכול להיות באותה מידה שבאותה תקופה לא עשו עניין גדול מעניין המוצא האתני, וכל מי שחי בקרב הקהילה, היה לחלק ממנה, דיבר בשפתה, מילא את חובותיו ולא עשה בלגאן, היה שייך לקהילה גם בלי תעודות לידה מאוקראינה ורשימות שחורות. גם זה לא כזה דמיוני.
 

אלי ו.

New member
אני לא בטוח

התורה מלאה ברפרנסים לגרים מסוגים שונים ויש להניח שההבחנה בין "גר תושב" ו"גר צדק" ומצוות בני נוח אינם המצאה מאוחרת (בתקופה בהם לא היו יכולים להיות רלבנטיים). יש הסטוריונים של ההלכה שאולי יכולים להאיר את הנושא, אני רק מ נ ח ש שהפרשנויות האלה מקורן בהלכה קדומה.
 

יואב65

New member
אני חושב שההגדרה הזו היא מתקופת המשנה.

עד אז ההתייחסות היחידה היא לאב (בכל התורה) כך בעצם איננו יודעים אם בהגדרות של היום אישי התנ"ך היו יהודים עפ"י ההגדרה של ימינו פשוט כי אין מידע לגבי האמהות שלהם. בגדול מאז תקופת המשנה והתלמוד ההלכה נקבעה ומאז השינויים שנעשו מתייחסים אליהם. בכל מקרה אני אשמח לנסות ולחפש עוד מידע. בברכה יואב
 

Y. Welis

New member
אבל מעניין שבספר מלכים מוזכרים שמות האמהות

של חלק מהאישים שם - מלכים, מצביאים ופקידים בכירים. נראה שהיחס אז היה די שוויוני.
 

יואב65

New member
לא חשבתי על זה...

יואב בן צרויה נקרא על שם אימו. אם כי כנראה שזה משום שדרכה הוא היה קשור לדוד (וזה נתן לו קידום בתפקיד). מעניין אם הייתה מעין "זכות בחירה" לפיה אדם יכול היה לרוצות שמוצאו יהיה עפ"י האם או עפ"י האב לפי אינטרס. כנראה שהיחס היה אכן יותר שוויוני. ככלל היהדות דאז היתה הרבה יותר רגועה בהרבה נושאים. בברכה יואב
 
למעלה