הגדרת היקף משרה מלאה בתחום

John Doe14

New member
הגדרת היקף משרה מלאה בתחום

חברים שבוע טוב ומבורך,


רציתי לשאול האם מתוקף חוק, או מתוקף אופי ההעסקה המקובל בתחום, ישנה הגדרה ספציפית לשעות עבודה שבועיות / חודשיות בהיקף של משרה מלאה למשרת פסיכולוג/ית (קליני / שיקומי / התפתחותי וכו') במגזר הציבורי?


תודה רבה מראש לעונים!
 

katzeran

New member
כמו כולם

אני מניח שזה מוסדר על פי חוק שעות העבודה (או איך שלא קוראים לזה) הכללי במשק. זה בטוח לא מוסדר לפי חוק ספציפי לפסיכולוגים. בכל מקרה, רוב הפסיכולוגים בשירות הציבורי לא עובדים במשרה מלאה בכל מקרה (לפחות לא הקליניים)
 

reakwind

New member
יש לך מושג כמה מרוויח פסיכולוג קליני

שעובד בבית חולים לאחר התמחות?
 

katzeran

New member
לא

אני יודע רק כמה מרוויחים בהתמחות, בשלב זה של חיי... :)
אבל לפי מה שאני מבין, זה לא הרבה במיוחד, ורוב הפסיכולוגים שעובדים במערכת הציבורית לא עושים את זה בשביל השכר.
 

reakwind

New member
אז האופציה היחידה להשתכר באמת

בתור פסיכולוג קליני היא דרך קליניקה פרטית?
 

incognito1980

New member
חיים גם ממשכורות של המגזר הציבורי

הן נמוכות יותר, ודאי, אבל אני מתקשה להאמין שחייבים קליניקה פרטית כדי לגמור את החודש.
 

katzeran

New member
אני מתקשה להאמין שאפשר לגמור את החודש אחרת

זאת אומרת, משכר של מרפאה ציבורית בלבד. אני לא חושב שאני מכיר אף פסיכולוג (או עובד סוציאלי קליני, לצורך העניין) שעובד רק בשירות הציבורי. רובם ככולם משלבים בין עבודה פרטית לציבורית (צריך לזכור שכמעט ואין מי שעובד במשרה מלאה במערכת הציבורית, חלק משלבים חלקי משרה במקומות שונים, מקוששים שברי תקנים מפה ומשם)
 

incognito1980

New member
האם אפשר ו/או נהוג להיות שכיר במרפאה פרטית של

פסיכולוג אחר, בדומה לאופן בו עורך-דין יכול להיות מועסק ע"י מישהו אחר ולאו דווקא לפתוח משרד עצמאי?
 

katzeran

New member
לא מכיר פורמט כזה

מה שכן יש, הוא מכונים פרטיים, שהם כמו מרפאות ציבוריות, רק - ובכן - פרטיות.
 
יש כל מיני דרכים לעבוד:

יש מסגרות ציבוריות - בתי"ח ומרפאות השייכים למשרד הבריאות, משרד החינוך וקופות החולים.
יש מסגרות חצי-ציבוריות, דוגמת שירותים פסיכולוגים משלימים של רשויות מקומיות או עמותות, פנימיות טיפוליות וכו'. תחת הקטגוריה הזו יש גם פסיכולוגים של ארגונים שונים, לדוגמא בשירותי הביטחון.
יש מסגרות פרטיות לגמרי, מכונים שבהם עובדים כשכירים או כפרינלאנסרים.
פסיכולוגים קליניים יכולים לעבוד באבחון, בהוראה והדרכה (במסגרות אקדמיות או פרטיות, דוגמת הדרכת מתמחים) של סטודנטים, בהכשרה של צוותים מקצועיים שונים ועוד ועוד.

יש אפשרויות פרנסה, פשוט זה מחייב לעבוד בכמה מקומות הרבה מאוד שעות...
 

reakwind

New member
אז איך זה שגברים צעירים

כמוך למשל, מצליחים לפרנס ככה משפחה כשעד שמגיעים לחלק של הקליניקה עוברות הרבה שנים בלי כסף כמעט :/
 

katzeran

New member
שאלה טובה

אני חושב שזה יכול להיות אחד ההסברים לכך שיש מיעוט גברי במקצוע (אחד מהם, לא היחיד).
ומסתדרים איכשהו. התמחות זה בחצי משרה, אז עובדים בעוד מקום. נעזרים במשכורת של בת הזוג, בהורים... לא יודע מה אחרים עושים, אבל אני מניח שפחות או יותר אותו דבר.
 

incognito1980

New member
גם נשים מפרנסות היום, אתה יודע...


ז"א, שיקול פרנסת המשפחה עומד גם בפני הנשים.
 

reakwind

New member
נכון אבל

זה יותר מקובל שהאישה תהיה המפרנסת המשנית מאשר שהגבר יהיה המפרנס המשני
זה לא בהכרח צודק אבל זה המצב נכון להיום.
באופן כללי, אם אנחנו כבר בפורום פסיכולוגיה, מחקרים בין תרבותיים מראים שעבור נשים המעמד החברתי כלכלי של הגבר מהווה גורם משיכה עיקרי בעוד שעבור גברים חשוב יותר שהאשה תהיה צעירה ויפה.
 

sense9

Member
מנהל
...

עם היופי שלי והשכל שלך, נוכל להגיע רחוק.
#אף גבר, אף פעם.
 
נכון שאין הרבה משרות מלאות, אבל יש הגדרה

אם אני זוכרת נכון, החוק מגדיר *כל* משרה מלאה כמשהו בהיקף של 44-45 שעות שבועיות, או היקף דומה חודשי (כלומר פי 4). ההגדרה הזו נכונה *לכל* השוק ולא רק למגזר הציבורי כהגדרה כללית, שממנה נגזרות גם משמעויות כמו שעות נוספות, הטבות שזכאים להן כאחוזי משרה וכיוצב'.

כמו שכצערן כתב לך, בשירות הציבורי מעטות המשרות המלאות לפסיכולוגים - רובם עובדים בחצאי משרה, כלומר בהיקף של כ-22 שעות שבועיות.
וכמו שהוא כתב, במגזר הציבורי לא עובדים (רק) בשביל המשכורת, היא נמוכה יחסית לאפשרויות ההשתכרות בקליניקה פרטית. במגזר הציבורי עובדים בשביל: בטחון תעסוקתי (שכיר ולא עצמאי), הטבות מקצועיות (הכשרה, הוראה, עבודה בצוות) וכלליות (פנסיה, ביטוחים) ובשביל תחושת השליחות והמחויבות.
 

incognito1980

New member
אם עובדים בשביל השליחות

היא אינה יכולה להיות האחרונה ברשימה. לדעתי, כמובן.
 
למעלה