הגדרת ספאם בחוק

[ניוו]

הגדרת ספאם בחוק

בשיחה עם העו"ד שמייצג את חברת הדיוור ששלחה אליי ספאם, טען העו"ד שכיון שרק הוזמנתי במייל הפרסומי ל"שיחת היכרות" / הרצאה ללא התחייבות וללא תשלום, אין הדבר עונה ללשון החוק שמדבר לטענתו על דבר פרסומת שעניינו "לגרום לי להוציא כספים" ומכיון שכך אין לי קייס ולא כדאי לי לתבוע אותו.
ברור לכל שהתכלית הסופית של ההזמנה להרצאה (מפי אדם שמעביר קורסים במסחר בניירות ערך במקרה זה) היא לגרום לי לרצות לשלם ולהירשם לקורסים שלהם.
בשלב שני של השיחה הוא התרכך קצת עם הטיעון וטען שכל שופט עשוי להחליט דבר שונה במקרה שכזה ואין לי סיב לחשוב שהזכייה אצלי בכיס.

האם כן הוא?

תודה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

נכון

כדי שההודעה תיפול בהגדרת החוק, היא צריכה להיות פרסומת המיועדת לגרום לך לרכוש מוצר או שירות או להוציא כספים בדרך אחרת.
כאשר מישהו שולח מתציע לך מתנה בהודעה אלקטרונית, המתרה היא לתת לך מתנה. אם המתנה מויעדת לגרום לך לרצות לרכוש מוצר או שירות, זה כבר נראה עניין עקיף.
אנו עוסקים במשפט, לא בפסיכולוגיה. אתה יכול להגיד שכל עסק שנותן לך מתנה רוצה שתוהב את העסק או את המוצרים שלו וזה יגרום לך לקנות מהם.
אבל אנו עוסקים בהוראות חוק שהן (גם) פליליות והוראות חוק פליליות יש לפרש בצורה מצמצמת, לא מרחיבה. אם המחוקק רצה לאסור הודעות על מתנות, הרצאות, אירועים ללא תשלום, הוא היה צריך להואיל ולכתוב זאת בחוק.
מצד שני, יכול להיות ששופט מסויים לא יראה את הדברים ככה ויתן לסעיף פרשנות יותר מרחיבה. אם יעשה זאת, לדעתי זאת תהיה טעות, אך זה לא אומר שזה לעולם לא יקרה.
כך למשל, יש שורה ארוכה של פסקי דין בנושא ספאם, הקובעים כי על מקבל הדוא"ל להסיר את עצמו מהרשימה, היות וזאת פעולה פשוטה. זאת לדעתי טעות חמורה בפרשנות החוק, שכן העיקרון של החוק הוא OPT IN כלומר מותר לשלוח למי שנרשם, ולא OPT OUT, כלומר אסור לשלוח למי שהוציא את עצמו מהרשימה.
כל האמור לעיל מהווה את דעותיי ויש כמובן גם דעות אחרות.

 

[ניוו]

לא לפי פס"ד שכבר ניתן בעניינם

שראיתי לאחר שאיגוד האינטרנט (יבורך) הפנה אותי לקישור פס"ד דומה לענייני בלי לדעת שהנתבעת היא אותה נתבעת מהתיק שלי וכנראה שלא במקרה.
כך כותב השופט בפסה"ד:
"גם עידוד לרכישת שירות הוא בגדר אחת המטרות ההופכות "מסר" להיות "דבר פרסומת"... הגדרת "מפרסם" כוללת גם את מי ש"תוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו"..... הרי ברור שמדובר במסר שמטרתו לעודד לקוחות להוציא כסף.
כך נראה לי שהשופט עסק אף עסק ב"פסיכולוגיה". במקרה הזה אני מרגיש שאני ואפילו השופט לא נדרשים ללימודי פסיכולוגיה אפילו לא לבגרות בה, ע"מ לעשות 1+1 פשוט ולא יותר..

עכשיו נשאלת שאלה אחרת:
האם יש לי אפשרות להשתמש בפס"ד המדובר כטיעון לעניין התיק שלי או שמא רק מערכאה עליונה יותר?
אולי אפשר להביא אותו אפילו רק בשביל ליצור רושם..?

תודה

 

[עו~ד דורון זיסו]

כתבתי בתשובתי:

"מצד שני, יכול להיות ששופט מסויים לא יראה את הדברים ככה ויתן לסעיף פרשנות יותר מרחיבה. אם יעשה זאת, לדעתי זאת תהיה טעות, אך זה לא אומר שזה לעולם לא יקרה."

זה מה שגדול במלאכת השפיטה, שבעוד לנו, עורכי הדין הרבה דברים לא ברורים וצריכים הבהרות, השופט שמע וראה את הכל, מה שהוא לא ראה (בחומר הראיות) ממילא לא קיים, והכל ברור.

לשאלתך: בשיטתנו המשפטית, פסק דין של בית המשפט העליון הוא "תקדים מחייב" ופסקי הדין של יתר בתי המשפט הנם "תקדימים משכנעים" אך לא מחייבים.
בפועל, ככל שבית המשפט יותר גבוהה, הוא יותר משכנע.
יש גם פסקי דין ש"צוברים כח" במובן זה שגם אם פסק דין מסויים לא מחייב, ברגע שבאים בתי משפט רבים ומצטטים אותו בהסכמה ומצד שני, אין פסקי דין החולקים עליו, הוא הופך למאד חזק וייחשב למשקף את הדין, כל עוד לא בא בית משפט יותר גבוה ולא פסק ההיפך.
בוא נגיד שאם תגגיע במקרה או שלא במקרה לאותו שופט, הסיכויים שלך לשכנע אותו לפסוק אותו הדבר הם מאד גבוהים. באשר לשופטים אחרים, זה כבר מאד מגוון. אם עד שתגיע למשפט יהיו עוד פסקי דין באותה דעה, זה יחזק את טענתך.
מצד שני, מספיק שיצא פסק דין אחד מבית משפט מחוזי שיקבע ההיפך, כדי להחליש מאד את עמדתך.
אם במקרה אתה מגיע לשופט שכבר יש לו דעה הפוכה ורק ממתין להזדמנות לכתוב אותה בפסק הדין, הרי שלא זה מה שישנה את דעתו, אבל אם אין לו דעה, זה יכול לעזור לך.

 

[ניוו]

תודה על התשובות הענייניות

החכמתי.