הגולית של מדינת ישראל
הבחירות שיתקיימו במרץ השנה מיוחדות מהרבה סיבות. אחת הסיבות היא שבאופן תיאורטי הפעם נבחרת הממשלה שבמהלך כהונתה בעית הגרעין האירנית הולכת להגיעה לשיאה. זה הולך להיות נושא מרכזי במערכת הבחירות, ואם לא באופן מפורש אז באופן תת-מודע. אתגר ההתמודדות עם הבעיה הזאת לא דומה לשום אתגר בטחוני שעמד בפני מדינת ישראל מאז מלחמת יום כיפור. אי אפשר הרי להשאיר את זה רק לדיפלומטיה. מדובר פה בעסק רציני, רבותי. מדובר פה בנשק יום הדין שיגיע לידיים מוסלמיות פנאטיות. שאנחנו נסמוך על או"ם שמו"ם, או על מנהיגים אירופאים חלשים ופאתטים? וגם לא אשליך את יהבי על ג`ורג` בוש העילג, עם הקרדיט ההולך ונמוג. אני לא רוצה להלך אימים, להיות נביא אפוקליפטי, אבל לדעתי בכל זאת. זה כבר לא צחוק. זה אתגר-גולית. ומצד שני, הפעילות הצבאית הנדרשת מורכבת לאין שיעור מאשר הפעולה שנעשתה לסיכול הגרעין העירקי. מסיבות רבות ומגוונות. אבל ללא ספק שישראל נדרשת לפעול. ולדעתי העם בישראל יילך ויבין זאת עם הזמן. לדעתי העם בישראל יילך וישאל את עצמו, במישרין או שבאופן תת-מודע מחלחל, מי מהמנהיגים המציעים את עצמם באמת יכול להתמודד את האתגר הזה? האם העם יכול באמת לסמוך על הליכוד הימני המתלהם של נתניהו, בהנחה שיבחר ליו"ר? מי באמת יוכל לסמוך על מנהיג עובדים משדרות, על אחת כמה וכמה כשהוא עושה ככל שביכולתו על מנת להרחיק ממנו ומהנהגת מפלגתו מדינאים רציניים כמו שמעון פרס ואהוד ברק? והשאלה הגדולה: האם העם יוכל לסמוך על אריק שרון? האם באמת העם יוכל לסמוך על האסטרטג הגאון שהביא לנו את מלחמת לבנון, בנושא כל כך עדין כמו אירן? לדעתי, התשובה היא לא. פה, בנקודה הזאת, המנהיגות המדומה של אריאל שרון תתמסמס. ועדיין נשארה פתוחה השאלה, מי יוכל להתמודד עם האתגר? האם יש מישהו, למשל מבין הגנרלים לשעבר, שהעם יכול לראות בו אוטוריטה לנושא הזה? לעניות דעתי, הבחירות הקרובות יעשו חסד עם האיש הזה, במידה ויצוץ לעיני הציבור. כמו שמלחמת יום כיפור גמרה את המנהיגות בישראל, יכול האתגר הגולייתי הזה, מרוב מורכבותו וגורליותו, להקים מנהיגות חדשה.
הבחירות שיתקיימו במרץ השנה מיוחדות מהרבה סיבות. אחת הסיבות היא שבאופן תיאורטי הפעם נבחרת הממשלה שבמהלך כהונתה בעית הגרעין האירנית הולכת להגיעה לשיאה. זה הולך להיות נושא מרכזי במערכת הבחירות, ואם לא באופן מפורש אז באופן תת-מודע. אתגר ההתמודדות עם הבעיה הזאת לא דומה לשום אתגר בטחוני שעמד בפני מדינת ישראל מאז מלחמת יום כיפור. אי אפשר הרי להשאיר את זה רק לדיפלומטיה. מדובר פה בעסק רציני, רבותי. מדובר פה בנשק יום הדין שיגיע לידיים מוסלמיות פנאטיות. שאנחנו נסמוך על או"ם שמו"ם, או על מנהיגים אירופאים חלשים ופאתטים? וגם לא אשליך את יהבי על ג`ורג` בוש העילג, עם הקרדיט ההולך ונמוג. אני לא רוצה להלך אימים, להיות נביא אפוקליפטי, אבל לדעתי בכל זאת. זה כבר לא צחוק. זה אתגר-גולית. ומצד שני, הפעילות הצבאית הנדרשת מורכבת לאין שיעור מאשר הפעולה שנעשתה לסיכול הגרעין העירקי. מסיבות רבות ומגוונות. אבל ללא ספק שישראל נדרשת לפעול. ולדעתי העם בישראל יילך ויבין זאת עם הזמן. לדעתי העם בישראל יילך וישאל את עצמו, במישרין או שבאופן תת-מודע מחלחל, מי מהמנהיגים המציעים את עצמם באמת יכול להתמודד את האתגר הזה? האם העם יכול באמת לסמוך על הליכוד הימני המתלהם של נתניהו, בהנחה שיבחר ליו"ר? מי באמת יוכל לסמוך על מנהיג עובדים משדרות, על אחת כמה וכמה כשהוא עושה ככל שביכולתו על מנת להרחיק ממנו ומהנהגת מפלגתו מדינאים רציניים כמו שמעון פרס ואהוד ברק? והשאלה הגדולה: האם העם יוכל לסמוך על אריק שרון? האם באמת העם יוכל לסמוך על האסטרטג הגאון שהביא לנו את מלחמת לבנון, בנושא כל כך עדין כמו אירן? לדעתי, התשובה היא לא. פה, בנקודה הזאת, המנהיגות המדומה של אריאל שרון תתמסמס. ועדיין נשארה פתוחה השאלה, מי יוכל להתמודד עם האתגר? האם יש מישהו, למשל מבין הגנרלים לשעבר, שהעם יכול לראות בו אוטוריטה לנושא הזה? לעניות דעתי, הבחירות הקרובות יעשו חסד עם האיש הזה, במידה ויצוץ לעיני הציבור. כמו שמלחמת יום כיפור גמרה את המנהיגות בישראל, יכול האתגר הגולייתי הזה, מרוב מורכבותו וגורליותו, להקים מנהיגות חדשה.