הגוף והנפש
עירומים. אחרי. כביום היוולדנו שכובים, חבוקים ושלובות זרועותינו. וכמו שקט אחרי סערה מרגישים והלב כאן יוצא - לעוד ריגושים, והגוף אין אונים, נינוח מוטל והנפש כמהה כמו פוסעת בהיכל. ויוצאת אל הנפש שגם מרחפת והנה היא קריבה ואלי מעופפת וכך באויר נפגשות הן השתיים ושטות מרחפות כמו על גל במים. וכמהות הן מאד נפש אחת להיות. ונס לא קרה ומציאות כה קרה ואולי אף מרה. מתנפצות הן אל מול היש, הנמצא. ושוב למציאות הן חוזרות כך לגוף אך מה כאן קרה, האם אין זה בלבול הן חזרו כל אחת לגופה השניה .. תסכול ??? וכך בעבותות של חיבה וכאב הן קושרות שתי גופות זה חיבור מהלב. ואני לא יודע לאן פה פוסע ודמיון ומציאות - בי מתעתע וחד הם לי כאן בזה הארמון ארמון הדמיון.
עירומים. אחרי. כביום היוולדנו שכובים, חבוקים ושלובות זרועותינו. וכמו שקט אחרי סערה מרגישים והלב כאן יוצא - לעוד ריגושים, והגוף אין אונים, נינוח מוטל והנפש כמהה כמו פוסעת בהיכל. ויוצאת אל הנפש שגם מרחפת והנה היא קריבה ואלי מעופפת וכך באויר נפגשות הן השתיים ושטות מרחפות כמו על גל במים. וכמהות הן מאד נפש אחת להיות. ונס לא קרה ומציאות כה קרה ואולי אף מרה. מתנפצות הן אל מול היש, הנמצא. ושוב למציאות הן חוזרות כך לגוף אך מה כאן קרה, האם אין זה בלבול הן חזרו כל אחת לגופה השניה .. תסכול ??? וכך בעבותות של חיבה וכאב הן קושרות שתי גופות זה חיבור מהלב. ואני לא יודע לאן פה פוסע ודמיון ומציאות - בי מתעתע וחד הם לי כאן בזה הארמון ארמון הדמיון.
ענבל