הגיגיי מוחי (אין לי הרי למי לספר)

[יעל@]

הגיגיי מוחי (אין לי הרי למי לספר)

האם קרה לכן שהייתן ביחידה (ב- IVF) וחשבתן האם הבנות שנמצאות שם הן למעשה החברות הוירטואליות. זה ממש עלה היום במוחי. ודרך אגב למרות שהטיפול מתקדם יפה, ויש תגובה טובה, אני כל כך מפחדת. בכל הפעמים היו לי תחושות שהחודש זה קורה לנו, והפעם אני ממש מפחדת. כל לילה יש לי סיוטים, שהזרע לא יהיה בסדר, שתגדל לי ציסטה, שיהיה לי ביוץ מוקדם... בקיצור אין סוף של דאגות. בעלי אומר שאני יותר מדי משוטטת באינטרנט ורק מוצאת לעצמי סיבות להיות לחוצה, ועוד בנוסף אני מלחיצה אותו. אוהבת יעל

 

[סאני המצליחה]

בטח שכן

כל פעם שאני מגיעה לבית החולים, אני מדמיינת שמישהי שיושבת לידי היא למשל הרמוניה. רק שחלק כבר ראיתי, וגם את הרמוניה

... אז חלק ניכבד מכל הבנות נישללות על הסף. והחלומות הם לגיטימים לגמרי. גם אני חולמת כל הזמן. ולפעמים אפילו חלומות נוראיים שלא הייתי רוצה לתאר לך אותם. אבל זה אומר שכל מה שאנחנו חושבים עליו ביומיום, אפילו בתת המודע, מציף אותנו בלילה. סאני.

 

[נועם@בת]

סאני, את זוכרת שלקחת טרמפ אותי ואת

סיאלו, וזיהית את סיאלו מחדר ההמתנה באלישע? בגלל שאני מטופלת אצל הרופא בקליניקה, ומכירה את רוב המטופלות שלו כאן בפורום, אני פחות חושבת על זה, אבל בהתחלה בהחלט הייתי מנסה לנחש אם זאת שיושבת מולי זאת מישהי מהפורום

נועם

 

[עידית ד]

ככה פגשתי לראשונה את כוכי ../images/Emo9.gif

זכרתי שהיא מטופלת ברמת-מרפא ושיש לה רגל שבורה ככה שזה לא היה ממש חוכמה לזהות אותה...

ישבנו אחת ליד השניה ותוך כדי שאני חושבת איך לפנות אליה פתאום היא פונה אלי ושואלת "אני יכולה לשאול אותך משהו?" ואני ישר התנפלתי עליה "את מהפורום? כוכי?" - מסתבר שהיא רצתה לשאול אותי משהו "מקצועי" בנושא ה-US זה היה גדול

 

[ligo]

יעלי

בהחלט קורה! בכל פעם שאני בטיפול אני חושבת לעצמי שאולי זאת שמולי כתבה לי אתמול בפורום, אבל מצד שני יש מלא פורומים ויכול להיות שזאת שמולי כותבת בפורום אחר... (מישהי מכאן עשתה הזרעה בשישי ברמב"ם ובשבת באלישע?...)בכל מקרה, אני לא רואה את עצמי פונה למישהי בשאלה כזו. ולגבי הדאגות- צר לי, אבל גם כשתהיי בהריון יהיה לך על מה לדאוג. וגם כשהילד יגדל. תמיד יש על מה לדאוג, צריך פשוט לא לחשוב על זה. (אבל מי מדברת, דאגנית שכמותי...)

 

[עמית@]

זה מלחיץ, אין מה לעשות

הכל הולך ומצטבר וכל תחושה/כאב/הגיג שולח אותך לתוך הפחדים הכי עמוקים שלך, וביסודם הפחד שהכל יתפשל, ייהרס, ותוותרי ללא כלום (הקצנתי אבל ככה זה אצלי) אני מכירה את רוב אלה שבאיכילוב ובפורום (חוץ מאלה שלא מזדהות..) אבל זה מעניין להסתכל ולחשוב ולדעת מה עובר גם על אחרים, אף פעם לא הכרתי כזו תחושה של (לא בדיוק אמפתיה/הזדהות אלא יותר תחושה של ידע) עם נשים זרות. בקיצור יעלי, טבעי לפחד, מעצבן ומתסכל. אבל עדיין את הרי גם מקווה שיצליח, חושבת שאולי הפעם.. הדברים האלה דרים בכפיפה. בהצלחה

 

[יעל@]

המשך....

אני מטופלת באסותא, ועד היום לא דיברתי עם הבנות שממתינות לתור של האולטרסאונד ולדם. והיום הייתה שם משהי כל כך נחמדה וממש עמד לי על קצה הלשון לשאול אם היא מהפורום (אתן רואות אני משייכת רק נשים נחמדות לפורום). ולמרות שאני כאן בפורום עוד מימי IOL תמיד התביישתי לבוא למפגשים ולהכיר כי הרגשתי שכולן כבר מכירות. ובעלי הוא לא מהטיפוסים המדברים עם זרים... למרות שבפעם האחרונה שהינו ביחידה הוא די הפתיע אותי, וזו היתה הפעם הראשונה בה הוא דיבר בכלל עם מישהו על הטיפולים, וזה היה עם בעל של משהי ששכבה לידי. בקיצור, תודה על זה שאתן כאן, ושיש לי עם מי לחלוק את מה שרץ לי כך בראש, יעל

 

[אולה *]

עם צבירת נסיון ב"מקצוע"

אני מרגישה חופשיה יותר לדבר עם הנשים בתור ל-US. או אולי הפורום עשה אותי יותר פתוחה? זה לא שאני מתנפלת על אנשים מסביב, אבל עכשיו אני יכולה לענות על שאלות, לצחוק על הרופאה שעושה היום US, וכו´... ודרך אגב, מי שזוכר את נורה - פגשתי אותה לפני כשבוע באיכילוב. היא היתה לפני הזרעה. מסרב ד"ש חם לכולם. אולה.

 

[נילה אוהבת]

אני מקווה שלא ניפגש בתור ../images/Emo24.gif

כי אני אתחיל רק בעוד כשבועיים לבוא לבדיקות, ואת כבר תהיי בהריון נכון? גם לי יצא לתהות על הבנות בתור באסותא, ואפילו ניסיתי "לגייס" לפורום (ללא הצלחה), הילה (הדוקרת) מאוד התעניינה דווקא. הרבה הצלחה בטיפול יעל

 

[love joy]

יעל, הוצאת לי את המילים מהפה...

גם לגבי הבנות של הפורום ובעיקר לגבי הבעל. גם בעלי היקר לא כ"כ אוהל את הפורום וטוען שאני משוטטת באינטרנט יותר מדי ורק מוצאת לעצמי סיבות להיות לחוצה. כנראה יש משהו בגברים שקצת שונה מאיתנו הנשים! בהצלחה רבה! LOVE JOY

 

[רוני@30]

גם וגם וגם וגם

קודם כל לגבי הלחץ: לא פעם עולה פה השאלה - מה עדיף, להיות בטוחים שהחודש מצליחים או לשמור על פרופיל אופטימיות נמוך - ולמנוע אכזבה קשה (או, כמובן, במקרה הטוב: להיות מופתעים - ובענק). השורה התחתונה? זה כנראה לא ממש משנה... אני תומכת בחשיבה חיובית, אבל עד היום זה לא הוכיח את עצמו לגביי. אז אם זה מה שאת מרגישה החודש - אז יאללה, תדאגי קצת, תלחצי קצת - העיקר שזה ייגמר בבטא לתפארת! ועכשיו לגבי הבנות: בטח שכן. תמיד תמיד אני מסתכלת על הבנות בתור ומנסה להצמיד דמויות פורומיות לפרצופי הבוקר של בדיקות הדם. עד היום רק גיליתי מי זאת מיכל (וגם זה רק בדיעבד. היא לא זוכרת אותי מהתור...). אולי צריך להמציא איזה סימן מזהה שיסגיר בנות פורום?? סתם.... יעל - שיהיה לך בהצלחה ! רוני

 

[מיכל ק-ש]

הרבה פעמים חשבתי על זה

שאולי הבחורה שיושבת לידי היא מישהי מהפורום. לפני חודשיים היה לי מקרה לא נעים במרפאה. מישהי נורא הרגיזה אותי ואני עם הטמפרמנט שלי + העצבים של עוד חודש שפוספס פתחתי עליה ת´פה וממש רבתי איתה

. אחרי כחודש התארגן מפגש של הפורום וכל הזמן חשבתי לעצמי, מה יהיה אם אני אגיע וגם היא תהיה שם. אולי היא אחת מבנות הפורום. איזה פדיחה זו יכולה להיות... גם בעלי אמר לי כשהתחלתי ממש להישאב לפורום שאני גולשת יותר מדי (מה שנכון!

) וחשב שזה רק מלחיץ אותי יותר. אבל אצלי האפקט הוא בדיוק הפוך. ככל שאני לומדת ומבינה יותר ויודעת לקראת מה אני הולכת, כך אני רגועה יותר. מיכל