המילה "ששון" נהגית במלרע כמובן, וזו ההגייה הרשמית של השם.
עם זאת, בשמות פרטיים מלרעיים רבים מקובלת הגייה לא רשמית מלעילית, בין אם אלה מילים (כמו פנינה, יונה, אריה, ברוך, יעקב) או שמות פרטיים מסורתיים (כנראה גם בהשפעת שפות אירופיות כמו יידיש או אנגלית):
מ֫שה, א֫בר(ה)ם, ד֫וד, שׂ֫רה, א֫דם, ח֫וה
לעומת
מש֫ה רבנו, אברה֫ם אבינו, דו֫ד המלך, שר֫ה אימנו, אד֫ם וחו֫ה.
אז כיצד יש להגות שם שם אדם?
כפי שהאדם מעוניין שיהגו אותו.
רצונו – כבודו.
עוד לא פגשתי ששון שביקש להגות את שמו במלרע, אבל פגשתי אד֫ם, אב֫י, שיר֫ה, אל֫ה ואחרים שמבקשים שכך יהגו את שמם.
אם מדובר בנסיבות רשמיות (קריינות, טקס וכו') של אדם שלא מכירים ואין דרך לברר כיצד הוא הוגה את שמו, לטעמי עדיף במלרע.