גם אותי זיעזעו הצרחות האלה מאותה סיבה. אבל לא נראה לי נכון למהר ולמנות את אבירננו לנציגו של מישהו. אני מכירה הרבה מזרחיים (אגב- מי אמר שא' מזרחי? וגם אילו היה, הוא לא העניין) שמכבדים מאד את זכר השואה, גם אם לא נגעה במשפחתם, ויש גם כאלה שהיא כן נגעה במשפחתם. היתה לי חברה מזרחית, שלא יכלה להרדם בלי אור קטן, כי החושך הביא לה סיוטי שואה, והקשר היחיד שלה לעניין היתה יהדותה וכל מה שנחשפה אליו בעניין, כילדה ישראלית. אז אני מניחה שתגובתה היתה בקיצוניות אחת, בשניה תגובתו של אותו יהודי ממוצא פרסי שמובחרת סיפרה עליו, ובאמצע, רוב המזרחיים, שזוכרים, מכבדים, חלקם נרגשים למשמע עדויות וסיפורי-שואה מצמררים, ורוב הזמן הנושא לא מעסיק אותם; וזה אך טבעי.