הגיע בערב שליח עם משהו שהזמנתי.

גריפון

New member
הגיע בערב שליח עם משהו שהזמנתי.

צעיר ממני בכמה שנים, ונראה צעיר בעשר שנים מכפי גילו. עם עור מבריק קצת, נקי וורדרד, כמו שרואים לפעמים אצל אנשים שעושים עבודה רוחנית. איך שנכנס אמר או-ווה, איזה ריח! הזמנתי אותו לטעום מהחמין הצמחוני (זה עם הג'חנון) שהיה בתנור. שמע צמחוני - נדלק, הסכים לטעום בתנאי שגם אני. ישבנו, אכלנו ודיברנו. התברר שהבנאדם תלמיד של הגורו מאהאראג'י. סיפר והסביר וגם הזמין. לא פגשתי תלמיד של המהראג'י כבר הרבה שנים. תמיד נעים. וגרוש עם ילדה בגיל ביתי וביחסים טובים עם הגרושה. ואוהב מאוד מוסיקה ערבית - ומנגן בחליל, וג'אז בסקסופון, והולך לסדנאות של יאיר דלאל. איזה ערב מדהים נהיה מזה.
 

פילאטוס

New member
נכון

שזה בדיוק מסוג הנסים היומיומיים האלה שהופכים גם שגרה גמורה להרפתקה?
 

גריפון

New member
אומרים אצלנו, "הכל צפוי - והרשות...

טוב, מכירים את ההמשך. אני חושב שהחיים מזמנים לנו הרבה דלתות - או התחלות חדשות, אם תרצי - ואנחנו נענים להן, או לא. כן, פיל, מקבל את ההגדרה שלך במלואה.
 

noa128

New member
לפעמים הגישה הזו

היא החוט שבו אני נאחזת. אני לוקחת גריפון את הרוח האופטימית והנפעמת שבה כתבת את דבריך אמש, ו"מגייסת" אותה לטובת המפרשים שלי שחסרים הבוקר רוח כזו. אפשר, נכון? ואני מדברת על התיזה שמדברת על דלתות שנסגרות ואחרות שייפתחו במקומן - על כך שאם לא הייתי נופלת לא הייתה לי ההזדמנות לקום למציאות אחרת ולהיחשף לדברים שללא הנסיון ההוא לא הייתי מנחשת שקיימים, הידיעה שתמיד יש מחר מלא באפשרויות חדשות ולא נגמרות - הן רק מסתדרות להן בתור הגיוני משלהן ואם רק תהיה לי מספיק סבלנות להמתין, יגיע רגע המפגש איתן, והאפשרות לבחור את מה שמתאים לי, האפשרות לבחון ולברור את המתאים ממה שלא. אז נכון שיש ימים שבהם מוארת פתאום התובנה שישנם גם מעשים שיש לעשותם כדי להמנע מפספוס ההזדמנות כשזו נקרית בדרך, אבל הידיעה ש'זה לא נגמר עד שזה לא נגמר'- היא המפתח לטעמי. טוב, בינתיים לא עזר
. אני אנסה את החלק של 'המעשים שיש לעשותם' - ואז אקרא שוב - אולי זה כדור שצריך לקחת על בטן מלאה...
 
למעלה