רעות של הכלבים
New member
הגיע הזמן שהסיפור הזה יסופר..
לפני כשנתיים התחלתי בשיעורי נהיגה.
קיבלתי המלצה ממישהו על מורה מסויים שמלמד בהילוכים, שזה מה שרציתי.
עשיתי איתו כ20 שיעורים, עם הפסקה או שתיים באמצע.
במהלך השיעורים, ממש מההתחלה, המורה לא העיר לי על הדרך בה אני נוהגת. פשוט נסעתי, וכל השיעור היה צחוקים ודיבורים.
הייתי בטוחה שאני נהגת מעולה, שהרי אם הוא לא מעיר, כנראה שאני נוהגת טוב.
השיעורים תובלו היטב ב''מגע אקראי'' פה ושם והערות סקסיסטיות. כולם מסביב אמרו לי שככה כל המורים מתנהגים, כולם חרמנים ומשועממים, שעדיף לסתום ת'פה ולסיים עם זה וזהו.
עשיתי עוד הפסקה מהלימודים המעשיים, כי כבר עברתי כמה וכמה, והגיע הזמן לתיאוריה (מחוייבים במבחן תיאורתי לפני המעשי).
לא הצלחתי ללמוד לתיאוריה. קניתי ספרים, נרשמתי לאתרים, סיכמתי את החומר, שום דבר לא הצליח לי. יש לי הפרעות קשב וריכוז, מאובחנות.
גיליתי שבבה''ס לנהיגה ''מזנק'' בכפ''ס מעבירים קורס תיאוריה (במחיר שווה לכל נפש!), ונרשמתי.
המורה היה אלי אקסלרוד שהוא גם מורה לנהיגה, אדם נעים הליכות, סבלן ברמות אחרות, חביב ביותר ועם הרבה שכל בראש. היינו קבוצה קטנה, אני ועוד שתי בנות, ולמדנו.
סוף סוף הצלחתי ללמוד. וכל דבר שהוא הסביר, עם ציורים ודוגמאות כשיש צורך, נשאר לי בראש, מה שלא היה קודם.
פעמיים בשבוע הגעתי לבית הספר לכמה שעות. הוא אפילו הסכים שאביא את לאקי הפודלית הקטנה בתנאי שלא תפריע לי או לשאר התלמידים, וקיבל באהבה כל שאלה, הסביר באריכות ובסבלנות גם לשאלות שבדיעבד אני יודעת שהיו ממש מטומטמות.
עברתי תיאוריה ראשונה, והתקשרתי למורה שלי באושר לקבוע שיעור, אחרי חודשים שלא דיברתי איתו.
המשפט הראשון שהוא אמר לי היה ''נו..? בעלך כבר תקע אותך??''
תמיד הוא היה כזה, אבל לרמות האלה הוא מעולם לא הגיע.
ופה עבר הגבול שלי. הסברתי לו בצורה קרה ואסרטיבית שעם כל הכבוד לו, דיבורים כאלה אני לא מוכנה לשמוע. השיחה הייתה לא קלה, לא הסכמתי לוותר עליו כי הייתי מאוד קרובה לטסט, זה לפחות מה שחשבתי.
הגעתי לשיעור, ובמשך כל הזמן הזה הוא חפר לי שאני חייבת ללמוד אוטומט, כי הילוכים זה קשה ולא כדאי. הסכמתי בסופו של דבר, ורק אז הבנתי שהשכנוע היה כדי למצוא דרך להעיף אותי למורה אחר. כנראה שלא התאים לו ללמד בחורה שלא מקבלת את השטויות שיצאו לו מהפה.
הגעתי למורה השני לשיעור. רכב חצי מתפרק שעברו עליו שנים רבות. לא הבנתי אם הריח הזוועתי יוצא מהמורה או מהאוטו.
בכמה שיעורים בודדים כבר הבנתי. גיליתי תוך כדי שהמורה הראשון ''אוהב להעביר את הזמן עם בחורות יפות'' במקום ללמד. שזה ידוע. המורה אמר לי שלא רק שאני לא יודעת לנהוג, אני אפילו לא מחזיקה הגה כמו שצריך. לא עוקפת כמו שצריך, לא יודעת איך פונים ועוברים מדו לחד סטרי ולהפך.
לא יודעת לנהוג. מאה חמישים שח כפול 25 שיעורים (פלוס מינוס) של שעה ורעות לא יודעת לנהוג. בכלל.
התקשרתי לאלי, שלימד אותי תיאוריה. לקח לי לא מעט זמן להוציא מהשניים האחרים אישור על מספר השיעורים שעשיתי (הראשון לא ידע כמה שיעורים עשיתי, כי מעולם לא כתב לי קבלה. הוא נתן לי אישור על עשרה או חמישה עשר, וזה הספיק לי כי הייתי בטוחה שאתקן ברגע את כל מה שלא בסדר ותוך שניה יהיה לי רשיון), ואת הטופס הירוק ששכב ברכב הרעוע של מורה מס' 2...
המשך ההסיפור מופיע כאן, ואני מבקשת לשתף- https://www.facebook.com/reut.tichon/posts/10200672788915429?notif_t=like
לפני כשנתיים התחלתי בשיעורי נהיגה.
קיבלתי המלצה ממישהו על מורה מסויים שמלמד בהילוכים, שזה מה שרציתי.
עשיתי איתו כ20 שיעורים, עם הפסקה או שתיים באמצע.
במהלך השיעורים, ממש מההתחלה, המורה לא העיר לי על הדרך בה אני נוהגת. פשוט נסעתי, וכל השיעור היה צחוקים ודיבורים.
הייתי בטוחה שאני נהגת מעולה, שהרי אם הוא לא מעיר, כנראה שאני נוהגת טוב.
השיעורים תובלו היטב ב''מגע אקראי'' פה ושם והערות סקסיסטיות. כולם מסביב אמרו לי שככה כל המורים מתנהגים, כולם חרמנים ומשועממים, שעדיף לסתום ת'פה ולסיים עם זה וזהו.
עשיתי עוד הפסקה מהלימודים המעשיים, כי כבר עברתי כמה וכמה, והגיע הזמן לתיאוריה (מחוייבים במבחן תיאורתי לפני המעשי).
לא הצלחתי ללמוד לתיאוריה. קניתי ספרים, נרשמתי לאתרים, סיכמתי את החומר, שום דבר לא הצליח לי. יש לי הפרעות קשב וריכוז, מאובחנות.
גיליתי שבבה''ס לנהיגה ''מזנק'' בכפ''ס מעבירים קורס תיאוריה (במחיר שווה לכל נפש!), ונרשמתי.
המורה היה אלי אקסלרוד שהוא גם מורה לנהיגה, אדם נעים הליכות, סבלן ברמות אחרות, חביב ביותר ועם הרבה שכל בראש. היינו קבוצה קטנה, אני ועוד שתי בנות, ולמדנו.
סוף סוף הצלחתי ללמוד. וכל דבר שהוא הסביר, עם ציורים ודוגמאות כשיש צורך, נשאר לי בראש, מה שלא היה קודם.
פעמיים בשבוע הגעתי לבית הספר לכמה שעות. הוא אפילו הסכים שאביא את לאקי הפודלית הקטנה בתנאי שלא תפריע לי או לשאר התלמידים, וקיבל באהבה כל שאלה, הסביר באריכות ובסבלנות גם לשאלות שבדיעבד אני יודעת שהיו ממש מטומטמות.
עברתי תיאוריה ראשונה, והתקשרתי למורה שלי באושר לקבוע שיעור, אחרי חודשים שלא דיברתי איתו.
המשפט הראשון שהוא אמר לי היה ''נו..? בעלך כבר תקע אותך??''
תמיד הוא היה כזה, אבל לרמות האלה הוא מעולם לא הגיע.
ופה עבר הגבול שלי. הסברתי לו בצורה קרה ואסרטיבית שעם כל הכבוד לו, דיבורים כאלה אני לא מוכנה לשמוע. השיחה הייתה לא קלה, לא הסכמתי לוותר עליו כי הייתי מאוד קרובה לטסט, זה לפחות מה שחשבתי.
הגעתי לשיעור, ובמשך כל הזמן הזה הוא חפר לי שאני חייבת ללמוד אוטומט, כי הילוכים זה קשה ולא כדאי. הסכמתי בסופו של דבר, ורק אז הבנתי שהשכנוע היה כדי למצוא דרך להעיף אותי למורה אחר. כנראה שלא התאים לו ללמד בחורה שלא מקבלת את השטויות שיצאו לו מהפה.
הגעתי למורה השני לשיעור. רכב חצי מתפרק שעברו עליו שנים רבות. לא הבנתי אם הריח הזוועתי יוצא מהמורה או מהאוטו.
בכמה שיעורים בודדים כבר הבנתי. גיליתי תוך כדי שהמורה הראשון ''אוהב להעביר את הזמן עם בחורות יפות'' במקום ללמד. שזה ידוע. המורה אמר לי שלא רק שאני לא יודעת לנהוג, אני אפילו לא מחזיקה הגה כמו שצריך. לא עוקפת כמו שצריך, לא יודעת איך פונים ועוברים מדו לחד סטרי ולהפך.
לא יודעת לנהוג. מאה חמישים שח כפול 25 שיעורים (פלוס מינוס) של שעה ורעות לא יודעת לנהוג. בכלל.
התקשרתי לאלי, שלימד אותי תיאוריה. לקח לי לא מעט זמן להוציא מהשניים האחרים אישור על מספר השיעורים שעשיתי (הראשון לא ידע כמה שיעורים עשיתי, כי מעולם לא כתב לי קבלה. הוא נתן לי אישור על עשרה או חמישה עשר, וזה הספיק לי כי הייתי בטוחה שאתקן ברגע את כל מה שלא בסדר ותוך שניה יהיה לי רשיון), ואת הטופס הירוק ששכב ברכב הרעוע של מורה מס' 2...
המשך ההסיפור מופיע כאן, ואני מבקשת לשתף- https://www.facebook.com/reut.tichon/posts/10200672788915429?notif_t=like