הגיע זמן סיפור..

הגיע זמן סיפור..

לא רוצה להתייעץ, רק לספר.. התחלתי לכתוב בלוג באתר בלוגים שהס מלהזכיר אותו כאן. הבלוג שלי היה בלוג אישי. כתבתי המון על עצמי, על ארועים ומקרים שקרו לי, על תחושות, על חברים, על רגשות.. לכן, העדפתי תמיד לשמור על חיסיון פרטים. ולו רק בגלל שאני מוכרת באזור בו אני מתגוררת כרגע. אני יותר מידי שנים כאן, לצערי. הוא היה אחד המגיבים שלי. אני מניחה שהוא הגיע אליי כיוון שאני הגעתי אליו.. הייתה לי שנה לא פשוטה. עשיתי מעשה ויצאתי עם פלה בלוגר, בחור שחשבתי שהוא מקסים, מבין ורגיש- מה שמוכיח שכיפה אינה ערובה לבחור טוב (אפילו אם האידיוט חושב שהוא בחור מצויין). נפרדנו באקורדים צורמים אחרי כמה חודשים. היה סיפור של סיבוכי איידס, שקרים, אימה וכעס.. אני יצאתי נקייה מכל מיני מחלות תועבה, אבל הנפש שלי.. הו הנפש.. לא יצאתי עם בחורים בשום צורה ובשום כיוון במשך שנה שלמה, שלא נדבר על סקס.. הוא היה שם תמיד. השתתף איתי כשהייתי בתהומות הכי עמוקות. תמך בי כשחשבתי שאני נופלת. שמח עבורי כשבישרתי שאני נרשמת לתואר שני. ביולי, הוא בישר לי בשורה משל עצמו: אני מגיע לעיר שלך, אני מתחיל ללמוד, נפגש?.. לא היו לי שום ספקות לגביו. אני לא עושה ידידים זכרים, מתוך עיקרון. אבל ידעתי שאיתו אני מוכנה להפגש, כי לא יהיה ביננו כלום לעולם... (המשך יבוא)
 

bulb

New member
לא משנה - בשתיהן הבדיחה עליו ובסוף

הוא מת
 

shaniza

New member
מה הכוונה במשפט...

"עושה ידידים זכרים"? איך עושים אותם? יש מפעל מיוחד לעשיית ידידים זכרים? כמה זמן לוקח לעשות אותם?
 

ebony

New member
יש אפלו הדגמה בחינם אם תרצה../images/Emo3.gif

כולל שקפים .....
 

bulb

New member
Keep the slides warm till I come

back to Israel Time to get up to work Austin ,TX
 
הכוונה שאני לא מסתדרת איתם

יכול להיות שרמת הציפיות ההדדית אינה תואמת עובדה בשטח- או שהזדיינתי איתם, או שרבתי איתם. אני לא טובה בידידות אפלטונית
 

beutifulll

New member
אני לעומתכם ממתינה בכליון עיניים

להמשך. למה להיות שליליים? ואם כבר- אז למה לקטוע באמצע סיפור??
 
הגיע זמן סיפור (המשך)

כאמור, אני הייתי בטראומה רצינית מה-ז הנודד. הכרזתי לכל העולם שאני לא מוכנה לצאת עם אף אחד. פיזית אני לא מסוגלת ונפשית אני לא מוכנה. בפעם הראשונה שפגשתי אותו באונ' (אחרי שהסכמנו שניפגש) הוא היה מאוד לחוץ ואני מיהרתי. הוא עמד קפוא ומרוב מתח הוא אפילו לא לחץ לי את היד שהגשתי לו אותה "היי, אני בדיחה".. היום אני יודעת שהוא מאוד התרגש לפגוש אותי והתבלבל לגמרי. אבל, אז חשבתי שתקוע לו עמוק בתחת מקל של מטאטא ולא ממש נראה לי שהיחסים ביננו יעברו מהוירטואליה לראליה. הזמן עבר, אני הכרתי דוגמנים למיניהם וחיפפתי מחיי דוגמנים למיניהם (סתומים ברמות שאין לתאר), כשהוא היה שם- למדנו ביחד, צחקנו בשיעורים. אבל, עדיין הרגשתי שהוא אטום-מפחד לדבר איתי, מפחד להפתח ואני חטפתי קריזה. שאלתי אותו: "מה נסגר איתך? אפשר לחשוב שיש ביננו משהו שהוא מעבר לבלוג ושיעור היסטוריה, למה אתה חוסם אותי? אני לא זו שמהווה בעיה עבורך, אתה יודע, בניגוד לכל הכוסיות שמקיפות אותך..." הוא ענה לי שהוא יודע שאני עוזבת והוא לא רוצה להקשר אליי. אז, אכן הייתי לקראת עזיבה. תיכננתי להתפטר מהעבודה והייתי לראת סיום התואר.. (המשך יבוא)
 
למעלה