הגירה דרך קהילת וויניפג Vs לימודים
נקלענו למצב "מעניין" (מבחינתנו) ואנחנו צריכים עזרה בפיענוח שלו על מנת שנוכל לפעול בצורה המיטבית. נודה לכם מאוד על ייעוץ והבעת דעה. אנחנו זוג צעיר, ללא ילדים, השואפים כמו רובכם להגר לקנדה. כמה שיותר מהר. לכן ראשית התחלנו לחפש מעסיקים כדי להשיג ויזת עבודה, ובמקביל לכך הגשנו בקשה לקהילה היהודית בוויניפג (אפשרות זו נראית לנו מתאימה מאוד). לאחר כ-4 חודשים משליחת המכתב לוויניפג, מכיוון שלא קיבלנו עדיין תשובה, התחלתי להיתעניין באפשרות ללמוד לתואר שני במקצוע שלי, דבר שמקנה יתרונות רבים: בנוסף למעבר מהיר לקנדה ואישור עבודה פתוח עבור בעלי (דבר שיכול דיי מהר לקדם אותנו לקראת אישור ה-PR + להוריד את שכר הלימוד) תהיה לי השכלה קנדית, מה שיקל מאוד מאוד על מציאת עבודה (וגם מעניין אותי מאוד ללמוד את התחום לתואר שני). רצה הגורל ומצאתי מנחה רק באוניברסיטת וויניפג, שמוכן לשלם מלגה של סטודנט קנדי (לא מפריע לנו, כי בעלי הרי יוכל לעבוד ועם הזמן – גם אני, והמלגה מכסה את שכר הלימוד במלואו בכל מקרה, רק שלא מכסה את כל הוצאות המחייה המוערכים). החלטנו שכדאי להירשם וכעת אני מתכוננת למבחן ה-TOEFL. אחרי קבלת הציון אשלח את כל המסמכים לאוניברסיטת וויניפג ואקווה שיקבלו אותי (ציוני תואר ראשון – מתאימים, מנחה – יש, רוב הסיכויים שהתשובה תהיה חיובית). תחילת לימודים ומעבר לקנדה: ינואר 2009. ואתמול קיבלנו תשובה מקהילה יהודית בוויניפג. תאריך הגירה לקנדה: בערך קיץ 2009. ואנחנו בדילמה. "לעבור לאוניברסיטה", ללמוד בכיף, לקבל השכלה קנדית ו"להיסתדר לבד", ללא עזרת הקהילה? אולי "לעבור לקהילה" בלי ללכת לתואר שני? (כך אפשר יהיה להתחיל כבר לעבוד, להקים משפחה...., דבר שבטח יצטרך להמתין כמה שנים עד שאסיים ללמוד ואתחיל לעבוד במקרה של בחירה בלימודים)? או שאולי להתחיל ללמוד במקביל לתהליך הגירה בעזרת הקהילה (אז לא נהייה תלויים במעסיקים העתידיים שלנו)? מה דעתכם?
נקלענו למצב "מעניין" (מבחינתנו) ואנחנו צריכים עזרה בפיענוח שלו על מנת שנוכל לפעול בצורה המיטבית. נודה לכם מאוד על ייעוץ והבעת דעה. אנחנו זוג צעיר, ללא ילדים, השואפים כמו רובכם להגר לקנדה. כמה שיותר מהר. לכן ראשית התחלנו לחפש מעסיקים כדי להשיג ויזת עבודה, ובמקביל לכך הגשנו בקשה לקהילה היהודית בוויניפג (אפשרות זו נראית לנו מתאימה מאוד). לאחר כ-4 חודשים משליחת המכתב לוויניפג, מכיוון שלא קיבלנו עדיין תשובה, התחלתי להיתעניין באפשרות ללמוד לתואר שני במקצוע שלי, דבר שמקנה יתרונות רבים: בנוסף למעבר מהיר לקנדה ואישור עבודה פתוח עבור בעלי (דבר שיכול דיי מהר לקדם אותנו לקראת אישור ה-PR + להוריד את שכר הלימוד) תהיה לי השכלה קנדית, מה שיקל מאוד מאוד על מציאת עבודה (וגם מעניין אותי מאוד ללמוד את התחום לתואר שני). רצה הגורל ומצאתי מנחה רק באוניברסיטת וויניפג, שמוכן לשלם מלגה של סטודנט קנדי (לא מפריע לנו, כי בעלי הרי יוכל לעבוד ועם הזמן – גם אני, והמלגה מכסה את שכר הלימוד במלואו בכל מקרה, רק שלא מכסה את כל הוצאות המחייה המוערכים). החלטנו שכדאי להירשם וכעת אני מתכוננת למבחן ה-TOEFL. אחרי קבלת הציון אשלח את כל המסמכים לאוניברסיטת וויניפג ואקווה שיקבלו אותי (ציוני תואר ראשון – מתאימים, מנחה – יש, רוב הסיכויים שהתשובה תהיה חיובית). תחילת לימודים ומעבר לקנדה: ינואר 2009. ואתמול קיבלנו תשובה מקהילה יהודית בוויניפג. תאריך הגירה לקנדה: בערך קיץ 2009. ואנחנו בדילמה. "לעבור לאוניברסיטה", ללמוד בכיף, לקבל השכלה קנדית ו"להיסתדר לבד", ללא עזרת הקהילה? אולי "לעבור לקהילה" בלי ללכת לתואר שני? (כך אפשר יהיה להתחיל כבר לעבוד, להקים משפחה...., דבר שבטח יצטרך להמתין כמה שנים עד שאסיים ללמוד ואתחיל לעבוד במקרה של בחירה בלימודים)? או שאולי להתחיל ללמוד במקביל לתהליך הגירה בעזרת הקהילה (אז לא נהייה תלויים במעסיקים העתידיים שלנו)? מה דעתכם?