danielcowman
New member
הגירה - צעדים קטנטנים ראשוניים
שלום לכולם, אנחנו הולכים להינשא בקרוב ורוצים להגשים חלום ישן (וונקובר). עכשיו כנראה הזמן לעמת אותו מול המציאות, וזה מסובך כנראה יותר משחשבנו. קראתי הרבה מהפוסטים המרתקים כאן וניסיתי לבנות לעצמי תמונה ברורה באשר לסיכויים ולאפשרויות. עדיין יש כמה שאלות: המצב הנוכחי שלנו- היא (22): מסיימת תואר ראשון בחינוך מיוחד, יש לה ניסיון רב בתחום במסגרות התנדבותיות ולימודיות וגם בעבודה פרופר. רמת האנגלית בינונית כך שרוב הניקוד נפל על הנושא הזה. אני (26): מסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, מתחיל כנראה הסבה למחשבים דרך האו"פ החל מסמסטר סתיו הקרוב. רמת אנגלית גבוהה יחסית, ואני מאמין שעם תרגול נכון אפשר להגיע לתוצאות יפות במבחן. הבעיה העיקרית היא מחסור גמור בניסיון תעסוקתי כלשהו, ודאי במחשבים או בפסיכולוגיה. לשנינו יש ניקוד קרוב אבל לא מספיק בגלל חוסר הניסיון אצלי והאנגלית אצלה. חבר מטורונטו אולי יעזור במציאת עבודה -זמנית לפחות- וזה עשוי להעלות את הניקוד. השאלה היא האם ניתן להתחיל את תהליך הרישום החדש כבר עכשיו ולקוות שעד סוף השנה לי יהיה יותר ניסיון (אולי אעבוד אצל קרוב משפחה במחשבים) או לחילופין שיפור באנגלית שלה. על כמה זמן בערך מדובר באופן כללי? שנתיים-שלוש? עדיף לדעתכם לנסות אולי במחוזות? ב-B.C .(למרות הסיכוי לעבודה בטורונטו) או במניטובה (למרות העומס בבקשות)? מה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות עכשיו על מנת לפתוח את האופציה הזו, ולו בעתיד הקרוב? סליחה על המלל המוגזם, רציתי להיות בטוח שאני מתאר את המצב לאשורו. תודה ענקית לכל מי שיכול לעזור!
שלום לכולם, אנחנו הולכים להינשא בקרוב ורוצים להגשים חלום ישן (וונקובר). עכשיו כנראה הזמן לעמת אותו מול המציאות, וזה מסובך כנראה יותר משחשבנו. קראתי הרבה מהפוסטים המרתקים כאן וניסיתי לבנות לעצמי תמונה ברורה באשר לסיכויים ולאפשרויות. עדיין יש כמה שאלות: המצב הנוכחי שלנו- היא (22): מסיימת תואר ראשון בחינוך מיוחד, יש לה ניסיון רב בתחום במסגרות התנדבותיות ולימודיות וגם בעבודה פרופר. רמת האנגלית בינונית כך שרוב הניקוד נפל על הנושא הזה. אני (26): מסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, מתחיל כנראה הסבה למחשבים דרך האו"פ החל מסמסטר סתיו הקרוב. רמת אנגלית גבוהה יחסית, ואני מאמין שעם תרגול נכון אפשר להגיע לתוצאות יפות במבחן. הבעיה העיקרית היא מחסור גמור בניסיון תעסוקתי כלשהו, ודאי במחשבים או בפסיכולוגיה. לשנינו יש ניקוד קרוב אבל לא מספיק בגלל חוסר הניסיון אצלי והאנגלית אצלה. חבר מטורונטו אולי יעזור במציאת עבודה -זמנית לפחות- וזה עשוי להעלות את הניקוד. השאלה היא האם ניתן להתחיל את תהליך הרישום החדש כבר עכשיו ולקוות שעד סוף השנה לי יהיה יותר ניסיון (אולי אעבוד אצל קרוב משפחה במחשבים) או לחילופין שיפור באנגלית שלה. על כמה זמן בערך מדובר באופן כללי? שנתיים-שלוש? עדיף לדעתכם לנסות אולי במחוזות? ב-B.C .(למרות הסיכוי לעבודה בטורונטו) או במניטובה (למרות העומס בבקשות)? מה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות עכשיו על מנת לפתוח את האופציה הזו, ולו בעתיד הקרוב? סליחה על המלל המוגזם, רציתי להיות בטוח שאני מתאר את המצב לאשורו. תודה ענקית לכל מי שיכול לעזור!