הגליזם בראי ההסטוריה
חיבורון קצר אשר פרסמתי על הגליזם בפורום מפלגת העבודה לפני זמן קצר. עקב הדעות הנשמעות מפיהם של אישים כמו ממתיק סוד ואחרים, נראה שיש לפרסמו שוב, כי נראה שהמסר לא הובן כראוי; המרקסיזם מעולם לא התיימר להיות פילוסופיה במובן המקובל של המילה, ברם פשה בו מרכיב פילוסופי נכבד, ומרכיב זה נשאר הגליאני בעיקר. המרקסיזם ביסס עצמו על כמה מרעיונותיו החשובים של הגל, וקריאה קצרה בספריו של הגל, כמו "הפנומנולוגיה של הרוח", "הפילוסופיה של המשפט", וה"פילוסופיה של ההיסטוריה", תוכל להצביע על הרעיונות המרכזיים אותם העתיק מרקס, ממורהו הרוחני, הגל, אל תוככי מחשבתו, כשיצר את התזה הנושאת את שמו. אם נשווה את הגל לקאנט, נראה כי השקפתו של קאנט לגבי טבע האדם, היא שמעולם ועד עולם בני האדם יהיו חצויים בין התבונה לתשוקותיהם החייתיות. אליבא דקאנט, הייתה זו סתם עובדה שעל פיה נגזר עלינו להישאר קרועים בין שתי הפנים הללו של טבענו. אך לעומתו, הגל טען כי תבנית זו, ניתנת לשינוי. הוא השקיף על טבע האדם, מנקודת מבט היסטורית (במיוחד בכתביו הראשוניים, וכן בספר "הפילוסופיה של ההסטוריה"). הוא התבסס על יוון הקדומה, וגרס כי ביוון הקדומה, האנושות חיה בהרמוניה. בני האדם לא היו מודעים למחלוקת חריפה בין תשוקותיהם לבין תבונתם. הגל סבר, שבשל התפתחות המצפון הפרטי שהחל עם התפתחותה של אירופה הפרוטסטנטית, נוצר אותו הקונפליקט בטבעו של האדם, לעומת קאנט אשר טען כי הדבר העמיק עם הזמן. הגל סבר בתמימותו, כי במרוצת השנים, המחלוקת תיפטר, והאנושות תתפוס צורה הרמונית הרבה יותר. להגל הייתה ראייה הסטורית, שעל פיה גרס כי כל המושגים שלנו מושרשים באורחות חיינו, ולפיכך בחברה בה אנו חיים, וכשהחברה משתנה, אנו משתנים יחד איתה. הוא הניח שההסטוריה נעה קדימה, והעולם מצוי בהליך של שינוי מתמיד - תהליך דיאלקטי, הוא כינה זאת. בכדי להדגים הנחה זאת, אחזור לדוגמה הקודמת באשר ליוון העתיקה, הגל האמין שאותה ההרמוניה, הופרה בזמנו בידי סוקרטס, אשר שאל את הבריות שאלות כדוגמת "מהו צדק?", "מהי הסגולה הטובה?" וכיו"ב, וכאשר האנשים ניסו להשיב לו, הם גילו לפתע כי הם קיבלו ללא ערעור הנחות מקובלות בעניין זה, שאין להן יסוד בתבונה, כפי שהראה להם סוקרטס לאחר מכן. כך, נשברה ההרמוניה. הגל סבר כי ההרמוניה הפשוטה הייתה בסך הכל "תזה", אשר לה נוצרה ה"אנטיתזה" כדוגמת המצםפון הפרטי, שהגיעה לשיאה באירופה הפרוטסטנטית, ובשל אי היציבות שגרמה השיטה (המהפכה הצרפתית שזרעה הרס רב, ושלטונות הטרור שיצרה), תיתכן סינתזה- שלב בו חובר המצפון הפרטי להרמוניה. בתהליך זה, ייתכן והסינתזה תשמש כ"תיזה" חדשה, אשר לה תיווצר אנטיתזה וכך ימשך התהליך. הסיבה אשר תיאר הגל להתעוררותו של המצפון הפרטי, היא בנאיביות שאפיינה את ההרמוניה. כבני אדם אשר התפתח בקרבם עקרון התבונה המעיד על רציונליות, דובר על כך שיצורים רציונליים לא יכלו להתמיד במצב שהם מקבלים ללא ערעור נורמות חברתיות, ואותם היוונים היו חייבים, בשלב כלשהו לתהות על מה שנראה אז כהרמוניה פשוטה. ברגע שאנו מתחילים להעלות שאלות, המצפון הפרטי מתחיל לצוץ ולהרוס את ההרמוניה הנאיסית אשר החברה הייתה מושתת עליה. אם נחזור לתהליך ההשתנות, יש להדגיש כי עפ"י עקרונותיו של הגל, אין החומר הקונקרטי של ההסטוריה הוא מושגים מופשטים - מושגים הם אינם סובסטנציה, ואף לא סובסטנציה מופשטת. הגל לא דיבר על שינוי שייעשה בחברות או בבני אדם, אלא הוא מדבר על ה"גייטס". המושג, מקורו בגרמנית, אשר התרגום המקובל בעברית הוא "רוח". לפי השקפתו של הגל, המשתנה הוא הרוח,מעין ממשות שמעבר לתודעה הפרטית. כפנטאיסט, הגל אמר למעשה, כי כל דבר בעולם, הינו רוחני, והאל הוא העולם, והעולם הוא חלק מן האל. הפירוש של הגל הציב אותו בין התפיסה של הפנתאיזם, לבין התפיסה הנוצרית המסורתית. לפי הגל, ה"גייטס" מתגלה בכל דבר, אך אינו זהה לכל מה שקיים. התפיסה המדינית של הגל, כונתה "רציונלית", ועקרונותיה כללו את הקמתה של מדינה אחת המהווה ישות אורגנית שלמה אחת, והנוהגת ומארגנת את הכל בצורה רציונלית, ובתוך כך אינה מרשה יוזמה פרטית, חריגים ומחלוקות, משום שאלו יפגמו בתכנון שלה. התובנה המרכזית אשר ממנה נבעו באורח טבעי כל המושגים החשובים של הגל בזה אחר זה, הייתה שהבנת הממשות אין פירושה הבנת מצב עניינים נתון, כי אם תהליך של השתנות. מתובנה זו נובעים כל המושגים הראשיים שלו - מהו הדבר היכול לשינוי, היסוד הכלכלי. למה זה משתנה ולא נשאר אותו הדבר? משום שמלכתחילה היה הדבר במצב של ניכור. איזו צורה לובש תהליך ההשתנות? הידיעה המוחלטת (חירות) במישור אחד, ובמישור השני, החברה האורגנית. לא ניתן להציד בבהירות את רעיונותיו של הגל, וכן את רעיונותיו של מרקס, באי צירוף תיאוריה נוספת, ופרשנות אישית. הכתיבה של שני האישים הללו, במיוחד של הגל, הייתה מעורפלת כל כך לאמיתו של דבר, עד שפילוסופים רבים, משופנהאואר ועד ראסל, טענו בכנות גמורה שהם אינם אומרים הרבה, והגותם אינה אלא אחיזת עיניים. הרבה מדבריהם נשמעים כמו בבל"ת, שתלמידי פילוסופיה נוהגים לקרוא בקול רק על מנת לעורר צחוק. כך שאין תורה זו "כללית" גרידא, אלא מעורפלת, ויש היאמרו אף שבכוונה. איני טוען שמרקס לא תרם מאומה להבנת היחסים הכלכליים, והוא בהחלט עלה על דברים חשובים בהגותו, כך גם הגל. השאלה היא, עד כמה הדבר ישים, ומה ניתן ללמוד מן הדגמים השונים בעולם, אשר השתמשו במאפיינים שונים של התזה.
חיבורון קצר אשר פרסמתי על הגליזם בפורום מפלגת העבודה לפני זמן קצר. עקב הדעות הנשמעות מפיהם של אישים כמו ממתיק סוד ואחרים, נראה שיש לפרסמו שוב, כי נראה שהמסר לא הובן כראוי; המרקסיזם מעולם לא התיימר להיות פילוסופיה במובן המקובל של המילה, ברם פשה בו מרכיב פילוסופי נכבד, ומרכיב זה נשאר הגליאני בעיקר. המרקסיזם ביסס עצמו על כמה מרעיונותיו החשובים של הגל, וקריאה קצרה בספריו של הגל, כמו "הפנומנולוגיה של הרוח", "הפילוסופיה של המשפט", וה"פילוסופיה של ההיסטוריה", תוכל להצביע על הרעיונות המרכזיים אותם העתיק מרקס, ממורהו הרוחני, הגל, אל תוככי מחשבתו, כשיצר את התזה הנושאת את שמו. אם נשווה את הגל לקאנט, נראה כי השקפתו של קאנט לגבי טבע האדם, היא שמעולם ועד עולם בני האדם יהיו חצויים בין התבונה לתשוקותיהם החייתיות. אליבא דקאנט, הייתה זו סתם עובדה שעל פיה נגזר עלינו להישאר קרועים בין שתי הפנים הללו של טבענו. אך לעומתו, הגל טען כי תבנית זו, ניתנת לשינוי. הוא השקיף על טבע האדם, מנקודת מבט היסטורית (במיוחד בכתביו הראשוניים, וכן בספר "הפילוסופיה של ההסטוריה"). הוא התבסס על יוון הקדומה, וגרס כי ביוון הקדומה, האנושות חיה בהרמוניה. בני האדם לא היו מודעים למחלוקת חריפה בין תשוקותיהם לבין תבונתם. הגל סבר, שבשל התפתחות המצפון הפרטי שהחל עם התפתחותה של אירופה הפרוטסטנטית, נוצר אותו הקונפליקט בטבעו של האדם, לעומת קאנט אשר טען כי הדבר העמיק עם הזמן. הגל סבר בתמימותו, כי במרוצת השנים, המחלוקת תיפטר, והאנושות תתפוס צורה הרמונית הרבה יותר. להגל הייתה ראייה הסטורית, שעל פיה גרס כי כל המושגים שלנו מושרשים באורחות חיינו, ולפיכך בחברה בה אנו חיים, וכשהחברה משתנה, אנו משתנים יחד איתה. הוא הניח שההסטוריה נעה קדימה, והעולם מצוי בהליך של שינוי מתמיד - תהליך דיאלקטי, הוא כינה זאת. בכדי להדגים הנחה זאת, אחזור לדוגמה הקודמת באשר ליוון העתיקה, הגל האמין שאותה ההרמוניה, הופרה בזמנו בידי סוקרטס, אשר שאל את הבריות שאלות כדוגמת "מהו צדק?", "מהי הסגולה הטובה?" וכיו"ב, וכאשר האנשים ניסו להשיב לו, הם גילו לפתע כי הם קיבלו ללא ערעור הנחות מקובלות בעניין זה, שאין להן יסוד בתבונה, כפי שהראה להם סוקרטס לאחר מכן. כך, נשברה ההרמוניה. הגל סבר כי ההרמוניה הפשוטה הייתה בסך הכל "תזה", אשר לה נוצרה ה"אנטיתזה" כדוגמת המצםפון הפרטי, שהגיעה לשיאה באירופה הפרוטסטנטית, ובשל אי היציבות שגרמה השיטה (המהפכה הצרפתית שזרעה הרס רב, ושלטונות הטרור שיצרה), תיתכן סינתזה- שלב בו חובר המצפון הפרטי להרמוניה. בתהליך זה, ייתכן והסינתזה תשמש כ"תיזה" חדשה, אשר לה תיווצר אנטיתזה וכך ימשך התהליך. הסיבה אשר תיאר הגל להתעוררותו של המצפון הפרטי, היא בנאיביות שאפיינה את ההרמוניה. כבני אדם אשר התפתח בקרבם עקרון התבונה המעיד על רציונליות, דובר על כך שיצורים רציונליים לא יכלו להתמיד במצב שהם מקבלים ללא ערעור נורמות חברתיות, ואותם היוונים היו חייבים, בשלב כלשהו לתהות על מה שנראה אז כהרמוניה פשוטה. ברגע שאנו מתחילים להעלות שאלות, המצפון הפרטי מתחיל לצוץ ולהרוס את ההרמוניה הנאיסית אשר החברה הייתה מושתת עליה. אם נחזור לתהליך ההשתנות, יש להדגיש כי עפ"י עקרונותיו של הגל, אין החומר הקונקרטי של ההסטוריה הוא מושגים מופשטים - מושגים הם אינם סובסטנציה, ואף לא סובסטנציה מופשטת. הגל לא דיבר על שינוי שייעשה בחברות או בבני אדם, אלא הוא מדבר על ה"גייטס". המושג, מקורו בגרמנית, אשר התרגום המקובל בעברית הוא "רוח". לפי השקפתו של הגל, המשתנה הוא הרוח,מעין ממשות שמעבר לתודעה הפרטית. כפנטאיסט, הגל אמר למעשה, כי כל דבר בעולם, הינו רוחני, והאל הוא העולם, והעולם הוא חלק מן האל. הפירוש של הגל הציב אותו בין התפיסה של הפנתאיזם, לבין התפיסה הנוצרית המסורתית. לפי הגל, ה"גייטס" מתגלה בכל דבר, אך אינו זהה לכל מה שקיים. התפיסה המדינית של הגל, כונתה "רציונלית", ועקרונותיה כללו את הקמתה של מדינה אחת המהווה ישות אורגנית שלמה אחת, והנוהגת ומארגנת את הכל בצורה רציונלית, ובתוך כך אינה מרשה יוזמה פרטית, חריגים ומחלוקות, משום שאלו יפגמו בתכנון שלה. התובנה המרכזית אשר ממנה נבעו באורח טבעי כל המושגים החשובים של הגל בזה אחר זה, הייתה שהבנת הממשות אין פירושה הבנת מצב עניינים נתון, כי אם תהליך של השתנות. מתובנה זו נובעים כל המושגים הראשיים שלו - מהו הדבר היכול לשינוי, היסוד הכלכלי. למה זה משתנה ולא נשאר אותו הדבר? משום שמלכתחילה היה הדבר במצב של ניכור. איזו צורה לובש תהליך ההשתנות? הידיעה המוחלטת (חירות) במישור אחד, ובמישור השני, החברה האורגנית. לא ניתן להציד בבהירות את רעיונותיו של הגל, וכן את רעיונותיו של מרקס, באי צירוף תיאוריה נוספת, ופרשנות אישית. הכתיבה של שני האישים הללו, במיוחד של הגל, הייתה מעורפלת כל כך לאמיתו של דבר, עד שפילוסופים רבים, משופנהאואר ועד ראסל, טענו בכנות גמורה שהם אינם אומרים הרבה, והגותם אינה אלא אחיזת עיניים. הרבה מדבריהם נשמעים כמו בבל"ת, שתלמידי פילוסופיה נוהגים לקרוא בקול רק על מנת לעורר צחוק. כך שאין תורה זו "כללית" גרידא, אלא מעורפלת, ויש היאמרו אף שבכוונה. איני טוען שמרקס לא תרם מאומה להבנת היחסים הכלכליים, והוא בהחלט עלה על דברים חשובים בהגותו, כך גם הגל. השאלה היא, עד כמה הדבר ישים, ומה ניתן ללמוד מן הדגמים השונים בעולם, אשר השתמשו במאפיינים שונים של התזה.