הגל וקצת מרקס במכון ון ליר
הרצאה ראשונה של פרופ' ירמיהו יובל:
http://www.vanleer.org.il/he/event/הגל-משמאל-ומימין
הרצאה ראשונה של פרופ' ירמיהו יובל:
http://www.vanleer.org.il/he/event/הגל-משמאל-ומימין
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הגל וקצת מרקס במכון ון ליר
- פותח הנושא שיוש82
- פורסם בתאריך
חובת ההוכחה היא עליך.
אם אמנם אתה מודה שהוא אינטילגנטי, כנראה שיש בשניים האלה משהו ששווה את התעסקותו.
יכולתי לדבר על השפעתם, שהוזכרה בהרצאה, על תהליכים ורעיונות מהדורות האחרונים, אבל האמת היא שלטעמי ההרצאה היתה פשוט מאוד מעניינת.
ובכל זאת, כדי לא להישאר בתחום סובייקטיבי בלבד, אנסה לתת דוגמא אחת ממה שעניין אותי, באמצעות אותה שאלה חכמה שנשאלה בסוף. אם אמנם לשיטת היגל האנשים הטובים לא משפיעים על המציאות למרות מאמציהם הכבירים, אלא האנטיתיזה שלהם, הרוע, היא שגורמת לתמורות בהיסטוריה, כיצד אם כן לדעתו על האינדיבידואל לפעול?
שאלה זו משקפת את המתח שמובטא באותו ציטוט של מרקס שנחקק באוניברסיטה שבה לימד היגל: תפקיד הפילוסופים אינו לפרש את העולם, אלא לשנותו. זה בדיוק המתח שבין התיאוריה לפרקסיס ויש לו השלכות על הרבה מאוד תחומים בחיים.
אם אמנם אתה מודה שהוא אינטילגנטי, כנראה שיש בשניים האלה משהו ששווה את התעסקותו.
יכולתי לדבר על השפעתם, שהוזכרה בהרצאה, על תהליכים ורעיונות מהדורות האחרונים, אבל האמת היא שלטעמי ההרצאה היתה פשוט מאוד מעניינת.
ובכל זאת, כדי לא להישאר בתחום סובייקטיבי בלבד, אנסה לתת דוגמא אחת ממה שעניין אותי, באמצעות אותה שאלה חכמה שנשאלה בסוף. אם אמנם לשיטת היגל האנשים הטובים לא משפיעים על המציאות למרות מאמציהם הכבירים, אלא האנטיתיזה שלהם, הרוע, היא שגורמת לתמורות בהיסטוריה, כיצד אם כן לדעתו על האינדיבידואל לפעול?
שאלה זו משקפת את המתח שמובטא באותו ציטוט של מרקס שנחקק באוניברסיטה שבה לימד היגל: תפקיד הפילוסופים אינו לפרש את העולם, אלא לשנותו. זה בדיוק המתח שבין התיאוריה לפרקסיס ויש לו השלכות על הרבה מאוד תחומים בחיים.
גם לישו ולהיטלר היתה השפעה עצומה
על בני אדם ועל ההיסטוריה האנושית, שמא נלמד גם אותם?
זה מגוחך להטיל על הפילוסופים את התפקיד לשנות את העולם. לשנות - לאיזה כיוון? במה הפילוסופים שונים משאר בני אדם? אפשר לומר שמרקס באמת שינה את העולם אבל כולנו יודעים למה זה הביא. אבל לא מצינו שהפילוסוף הדגול היגל שינה את העולם. מי שמשנה את העולם הם הפוליטיקאים ומפקדי הצבא והטעם לזה הוא פשוט - הם היחידים שיש בידם הכוח לעשות זאת.
על בני אדם ועל ההיסטוריה האנושית, שמא נלמד גם אותם?
זה מגוחך להטיל על הפילוסופים את התפקיד לשנות את העולם. לשנות - לאיזה כיוון? במה הפילוסופים שונים משאר בני אדם? אפשר לומר שמרקס באמת שינה את העולם אבל כולנו יודעים למה זה הביא. אבל לא מצינו שהפילוסוף הדגול היגל שינה את העולם. מי שמשנה את העולם הם הפוליטיקאים ומפקדי הצבא והטעם לזה הוא פשוט - הם היחידים שיש בידם הכוח לעשות זאת.
אה, הטוב והרע
אם אכן הרעים קובעים את דמותו של העולם, אז מה שנשאר לאיש הטוב לעשות זה רק להתאבד. אבל ל' היטיב מהיגל לתאר את המציאות. אמנם ההיסטוריה היא תולדות הפשעים והטירופים והאסונות של בני אדם, אבל זו רק חצי האמת. החצי השני הוא מלחמתם של בני אדם נגד הפשעים ונגד הטירופים ונגד האסונות, והמלחמה הזאת היא נצחית. זאת האמת.
אם אכן הרעים קובעים את דמותו של העולם, אז מה שנשאר לאיש הטוב לעשות זה רק להתאבד. אבל ל' היטיב מהיגל לתאר את המציאות. אמנם ההיסטוריה היא תולדות הפשעים והטירופים והאסונות של בני אדם, אבל זו רק חצי האמת. החצי השני הוא מלחמתם של בני אדם נגד הפשעים ונגד הטירופים ונגד האסונות, והמלחמה הזאת היא נצחית. זאת האמת.
או להיאבק בכך
גם אם מאבקו נידון לכשלון.
ומכל מקום, הניתוחים האלה בעיניי מאוד מעניינים. הרי תמיד קשה להשיב על השאלה למה ללמוד משהו שאינו בעל פרקטיקה נראית לעין. זו בדיוק אחת ההשלכות של המתח שעליו דיברתי. הרי אפשר לשאול אותך באותה המטבע למה לקרוא את עגנון, להתעמק ביצירה של דגה או אפילו לצפות במחזה של ברכט? ואמנם גם מי שאינם נמנים עם אנשי רוח, כמו שני האישים שהזכרת, אין כל מניעה ללמוד אותם. ולמעשה אנו גם עושים זאת.
הפילוסופים שונים מיתר בני האדם, לכל הפחות, בכך שהם השקיעו מאמצים אינטלקטואלים רבים בנושאים כגון אלו שעליהם דובר. האם לא ראוי לקרוא, לשמוע ולחקור בדברי הגות, גם אם קטעים מהם או אפילו כולם, זרים לעמדה שבה אתה אוחז?
גם אם מאבקו נידון לכשלון.
ומכל מקום, הניתוחים האלה בעיניי מאוד מעניינים. הרי תמיד קשה להשיב על השאלה למה ללמוד משהו שאינו בעל פרקטיקה נראית לעין. זו בדיוק אחת ההשלכות של המתח שעליו דיברתי. הרי אפשר לשאול אותך באותה המטבע למה לקרוא את עגנון, להתעמק ביצירה של דגה או אפילו לצפות במחזה של ברכט? ואמנם גם מי שאינם נמנים עם אנשי רוח, כמו שני האישים שהזכרת, אין כל מניעה ללמוד אותם. ולמעשה אנו גם עושים זאת.
הפילוסופים שונים מיתר בני האדם, לכל הפחות, בכך שהם השקיעו מאמצים אינטלקטואלים רבים בנושאים כגון אלו שעליהם דובר. האם לא ראוי לקרוא, לשמוע ולחקור בדברי הגות, גם אם קטעים מהם או אפילו כולם, זרים לעמדה שבה אתה אוחז?
אם הקריטריון הוא
אם הוא קריא או לא אז אין לך פילוסוף גרמני אחד לקרוא. לא קאנט ואפילו לא ניטשה. מה שיפה אצל יובל זה שהוא ניסה לעשות את היגל קריא. זו בהחלט מלאכה שאי אפשר להתעלם ממנה. אדרבה, אם נלך על פי שיטתו של היגל עצמו אז גם מה שבעיניך הבל חשוב, ואולי אפילו דווקא משום שזה הבל זה חשוב כי מתוך כך אתה מבין ומעמיק יותר בעמדה המנוגדת. דברים דומים אמר גם מיל, אם כי בהקשר אחר.
הרעיון של מארקס למשל, שהובע ברצאה, ולפיו הייעוד של האדם הוא לעבוד בעבודה שמפתחת אותו, שמקדמת את יצירתו וכישרונו מעניין אינו יכול להיבטל ולהישלל באופן כה גורף בקביעה שהוא "הבל" ואפילו לא בהשלכות המעשיות של ההגות של מארקס.
ומדוע החצי האחרון של דבריך אינו שיפוטי סובייקטיבי נטו?
אם הוא קריא או לא אז אין לך פילוסוף גרמני אחד לקרוא. לא קאנט ואפילו לא ניטשה. מה שיפה אצל יובל זה שהוא ניסה לעשות את היגל קריא. זו בהחלט מלאכה שאי אפשר להתעלם ממנה. אדרבה, אם נלך על פי שיטתו של היגל עצמו אז גם מה שבעיניך הבל חשוב, ואולי אפילו דווקא משום שזה הבל זה חשוב כי מתוך כך אתה מבין ומעמיק יותר בעמדה המנוגדת. דברים דומים אמר גם מיל, אם כי בהקשר אחר.
הרעיון של מארקס למשל, שהובע ברצאה, ולפיו הייעוד של האדם הוא לעבוד בעבודה שמפתחת אותו, שמקדמת את יצירתו וכישרונו מעניין אינו יכול להיבטל ולהישלל באופן כה גורף בקביעה שהוא "הבל" ואפילו לא בהשלכות המעשיות של ההגות של מארקס.
ומדוע החצי האחרון של דבריך אינו שיפוטי סובייקטיבי נטו?
אז בוא ניקח את הרעיון הזה של מארקס
ותראה כמה הוא הבילי:
1. "היעוד של האדם הוא..." - אין יעוד שהוא משותף לכל בני האדם, ולכן אין דבר כזה "היעוד של האדם".
2. "לעבוד בעבודה ..." - מהי עבודה? להיות סופר זו עבודה? להיות פילוסוף זו עבודה? להיות רב זו עבודה?
3. "שמפתחת אותו" - מאיזו בחינה?
4. "שמקדמת את יצירתו וכישרונו" - לאן?
אדם בשם ורנר פון בראון עסק כל ימיו בפיתוח ובבניית טילים שרק הלכו והשתכללו. אין ספק שזהו עיסוק שקידם את יצירתו (=הטילים, שהלכו והשתכללו) ונתן ביטוי לכשרונו הגדול, שהתגלה כבר בילדותו ולא היה כמותו, בתחום הזה. אותו אדם היה בתקופה מסוימת חבר במפלגה הנאצית וקצין בס.ס., והוא זה שאחראי לפיתוח הרקטות מסוג V-2 שהמטירו הנאצים על לונדון וזרעו בה מוות, הרס וחורבן. לאחר המלחמה הוא גויס ע"י האמריקאים לתוכנית החלל שלהם, ושם פיתח את טיל הסטורן שהנחית את האדם על הירח. אז אתה רואה שפיתוח וקידום היצירה והכישרון יכולים לקחת כל מיני כיוונים, ואין בעצם הדברים האלה כשלעצמם כדי לקבוע את השימוש שיעשה ביצירה והכישרון האלה. ייתכן שהם ינוצלו לביצוע מעשי רצחנות המוניים ע"י איזה ארכי-רשע ומטורף. ואגב, סטלין, תלמידו של מארקס, שמש העמים, היה הרבה יותר גרוע מהיטלר במובן הזה.
זה שהחצי האחרון של דברי אנו שיפוט סובייקטיבי נטו זאת עובדה. לא אני הענקתי לעגנון פרס נובל.
ותראה כמה הוא הבילי:
1. "היעוד של האדם הוא..." - אין יעוד שהוא משותף לכל בני האדם, ולכן אין דבר כזה "היעוד של האדם".
2. "לעבוד בעבודה ..." - מהי עבודה? להיות סופר זו עבודה? להיות פילוסוף זו עבודה? להיות רב זו עבודה?
3. "שמפתחת אותו" - מאיזו בחינה?
4. "שמקדמת את יצירתו וכישרונו" - לאן?
אדם בשם ורנר פון בראון עסק כל ימיו בפיתוח ובבניית טילים שרק הלכו והשתכללו. אין ספק שזהו עיסוק שקידם את יצירתו (=הטילים, שהלכו והשתכללו) ונתן ביטוי לכשרונו הגדול, שהתגלה כבר בילדותו ולא היה כמותו, בתחום הזה. אותו אדם היה בתקופה מסוימת חבר במפלגה הנאצית וקצין בס.ס., והוא זה שאחראי לפיתוח הרקטות מסוג V-2 שהמטירו הנאצים על לונדון וזרעו בה מוות, הרס וחורבן. לאחר המלחמה הוא גויס ע"י האמריקאים לתוכנית החלל שלהם, ושם פיתח את טיל הסטורן שהנחית את האדם על הירח. אז אתה רואה שפיתוח וקידום היצירה והכישרון יכולים לקחת כל מיני כיוונים, ואין בעצם הדברים האלה כשלעצמם כדי לקבוע את השימוש שיעשה ביצירה והכישרון האלה. ייתכן שהם ינוצלו לביצוע מעשי רצחנות המוניים ע"י איזה ארכי-רשע ומטורף. ואגב, סטלין, תלמידו של מארקס, שמש העמים, היה הרבה יותר גרוע מהיטלר במובן הזה.
זה שהחצי האחרון של דברי אנו שיפוט סובייקטיבי נטו זאת עובדה. לא אני הענקתי לעגנון פרס נובל.
אני כלל לא מסכים איתך
גם הרמב"ם דיבר על ייעוד לאדם, האם גם דבריו טפשיים? לא תלמד אותו? והרי בדיוק בדברי ההסבר של מארקס הוא שולל את מה שאתה אומר - הוא לא אומר שיש ייעוד אחד משותף, אלא שהתחום הוא משותף. כלומר, שהייעוד הזה בא לידי ביטוי ביצירה - שאותה הוא רצה לכונן כעבודה, כדי שגם הפרט וגם הכלל יפיקו מזה את התועלת המירבית - ואולם עצם היצירה היא פרטנית לכל אחד ואחד על פי כשרונו. בכך כמדומני יש תשובה לארבעת הסעיפים של דבריך. ומעבר לכך, הרי אי אפשר לפסול את ההגות שלו או של היגל על סמך דעה מנוגדת לאחת מעמדותיהם. אפשר בהחלט להתווכח עליה, אבל אינני מוצא כל רווח מפסילתה או מהקביעה שאין כל טעם להגות בה. הדבר נכון גם לגבי דוגמא אמפירית, כמו זו שנתת. איכשהו נראה לי שלא לכך כיוון מארקס בתיאוריה שלו. האם ייתכן שלקח בחשבון דוגמאות מסוג זה?
אה, עכשיו הכל ברור: הקריטריון לכישרון נבחן על בסיס הענקת פרס נובל. משמע: כל מי שקיבל פרס נובל מוכשר בתחומו (ואגב, מה זה אומר על מי שלא קיבל את הפרס?). אין כאן כלל שיפוט אנושי, אלא בת קול שיוצאת מן השמיים וקובעת: מה לכם חכמים לערער על אובמה? שהרי הוא מביא את השלום בכל מקום, ואין מביאין כל ראיה מדעית נגד נילס בוהר, שכן, הוא זכה בפרס נובל. ורק אני, יושב לי על המיטה, מנסה בכוח, דף אחרי דף, לקרוא את אליס מונרו, ולא מבין מה מצאו בה מלאכי השרת, אבל מה לעשות, רק בריחה תגרום לי להחזיר את הספר למדף.
גם הרמב"ם דיבר על ייעוד לאדם, האם גם דבריו טפשיים? לא תלמד אותו? והרי בדיוק בדברי ההסבר של מארקס הוא שולל את מה שאתה אומר - הוא לא אומר שיש ייעוד אחד משותף, אלא שהתחום הוא משותף. כלומר, שהייעוד הזה בא לידי ביטוי ביצירה - שאותה הוא רצה לכונן כעבודה, כדי שגם הפרט וגם הכלל יפיקו מזה את התועלת המירבית - ואולם עצם היצירה היא פרטנית לכל אחד ואחד על פי כשרונו. בכך כמדומני יש תשובה לארבעת הסעיפים של דבריך. ומעבר לכך, הרי אי אפשר לפסול את ההגות שלו או של היגל על סמך דעה מנוגדת לאחת מעמדותיהם. אפשר בהחלט להתווכח עליה, אבל אינני מוצא כל רווח מפסילתה או מהקביעה שאין כל טעם להגות בה. הדבר נכון גם לגבי דוגמא אמפירית, כמו זו שנתת. איכשהו נראה לי שלא לכך כיוון מארקס בתיאוריה שלו. האם ייתכן שלקח בחשבון דוגמאות מסוג זה?
אה, עכשיו הכל ברור: הקריטריון לכישרון נבחן על בסיס הענקת פרס נובל. משמע: כל מי שקיבל פרס נובל מוכשר בתחומו (ואגב, מה זה אומר על מי שלא קיבל את הפרס?). אין כאן כלל שיפוט אנושי, אלא בת קול שיוצאת מן השמיים וקובעת: מה לכם חכמים לערער על אובמה? שהרי הוא מביא את השלום בכל מקום, ואין מביאין כל ראיה מדעית נגד נילס בוהר, שכן, הוא זכה בפרס נובל. ורק אני, יושב לי על המיטה, מנסה בכוח, דף אחרי דף, לקרוא את אליס מונרו, ולא מבין מה מצאו בה מלאכי השרת, אבל מה לעשות, רק בריחה תגרום לי להחזיר את הספר למדף.
בדיוק מאותה סיבה
שלומדים את אפלטון ואת דקארט.
הם חלק מהקורפוס הפילוסופי המערבי וקשה להבין את התפתחות המחשבה בלי שתי הפיגורות הללו.
מה גם שיש הרבה מה ללמוד מההגויות שלהם, גם אם לא מקבלים הכל.
להגיד על הניתוחים המבניים-כלכליים של מארקס או על אנליזת יחסי אדון-עבד של היגל שהם שטויות מעיד יותר מכל על הקורא ולא על ההגות עצמה...
שלומדים את אפלטון ואת דקארט.
הם חלק מהקורפוס הפילוסופי המערבי וקשה להבין את התפתחות המחשבה בלי שתי הפיגורות הללו.
מה גם שיש הרבה מה ללמוד מההגויות שלהם, גם אם לא מקבלים הכל.
להגיד על הניתוחים המבניים-כלכליים של מארקס או על אנליזת יחסי אדון-עבד של היגל שהם שטויות מעיד יותר מכל על הקורא ולא על ההגות עצמה...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.