הגמל האדום סיפור דרך
בוקר יום שלישי השעה 7:00 המקום צומת גלילות שמיים כחולים, שמש קיבלו את פנינו העמסנו את האופניים והציוד לרכב של איתי והכיוון דרומה לערד. מי ברכב? איתי נחשון,אלן ,אלון(יואכים),ושלמה(גילגיל). הגעה לערד התארגנות איפוס וקדימה . השעה 11:00 די מאוחר אנחנו בירוק ,נחירות שיירת גמלים הראתה את הכניסה לסינגל הטכני עד לערוץ נחל יעלים חציית הנחל בחיפוש אחר האדום המפורסם הוא נגלה בצד השני המשך רכיבה עד למאהל בדואי נפנוף לשלום לילדים המנוזלים כלב רועים מזנב בנו. זהו יורדים שוב לערוץ הנחל, המראה לא מעודד, סימני שיטפון עז ניכרים היטב הערוץ מלא בסחף,בוץ חול ואבנים שלדת אופניים מעוכה מייבש כביסה ונבלת עז ריחנית קבלה אותנו בכניסה לנחל. רוכבים באיטיות והולכים ברגל ההתקדמות איטית והשעון מתקתק." בום.. אני נופל החול בוגדני" סוף סוף הנה הפטריה המפורסמת. סדרת צילומים וממשיכים עליה רגלית קצרה ואחריה ירידה מהירה וכייפית שוב לנחל חוצים אותו ונעצרים ,שקט ... "פה המקום" כאן מעבר ההרים לעזיבת הנחל מתפרסים "נו איפה הוא? איפה האדום הזה ....." "בואו" נשמעת צעקה איתי מצא אותו". מטפסים בשביל עד לנקודה הגבוהה... נוף בראשית מהמם נגלה לעינינו. ארוחת צהריים פיתות עם לבנה , אלן מחסל קלמנטינות בשרשרת ,צילומים... הלאה הלאה אין זמן השעה 14:00 גולשים רגלי במורד הסלעי והמסוכן בכיוון נחל מנחם ,ויכוח מתעורר" האם אלונה היתה מצליחה לרכוב את המורד?" איתי פוסק:"כן " הויכוח תם.(הנושא ימשיך להעסיק אותנו בהמשך). השעה 14:30 חייבים למהר אחרת לא נצא בזמן מהשביל ,לא רוצים לחשוב על שהייה בלילה במדבר יהודה בקור המקפיא. פלאפונים ללא קליטה. הלאה חוצים את נחל מנחם ליד המפלים הנפלאים שהטבע יצר,עוד קצת למעלה .. זהו מצאנו את האדום הכיוון צפון מזרח רכיבה מהירה חוצים ערוצים קטנים ללא שם במהירות "פפססססס.........." שיט יש לי פנצ'ר תיקון מהיר כולם עוזרים איתי מצלם איזו טבעת אבנים מוזרה וממשיכים קדימה הר יונתן משמאלנו השביל במגמת ירידה מתונה ודי טכנית עוברים את ערוץ נחל אמונים ונתקלים בקיר המפורסם, חלקו הראשון ברכיבה וההמשך בהליכה מגיעים למעלה מותשים הפסקה להסדיר את הנשימה ... השעון מראה 16:05 "פססססססססססססס.............".אולי נחש אמיתי.. מחפשים אבל לא זה שוב פנצ'ר והפעם של איתי השביל צר המדרון תלול אין אפשרות לתקן פה את הפנצ'ר , איתי מוביל את האופניים עד למשטח נוח לתיקון אני מציץ בשעון וממלמל "איתי זקוק לעזרה?" כן הוא עונה ......דקות יקרות חולפות אלן תוקף עוד שתי קלמנטינות האם זו דרכו להירגע? אני תוהה. אלון רגוע פנים קשוחות.. שותק. אני מציץ בעצבנות בשעון איתי כמעט מסיים אף אחד לא מדבר ..עולים על האופניים ירידה במהירות מטורפת ..כולם מדוושים בכח מרחפים מעל מדרגות, בורות ,בליטות אלופי העולם בדאון היל נו איפה הירוק? שיקח אותנו למצדה.. כלום. הלאה מרחוק מתקרבים שני חיצים "רגע רגע יש פה משהוא" עמוד מקסים ניצב לו ומורה ימינה הר קנאים שמאלה ............".יש".... מצדה. השעה 16:20 השמש שוקעת קדימה קדימה ללחוץ על הפדלים לקרוע את הקראנק יש עוד שלושה קילומטר במגמת עליה .מצדה מופיעה ממול ,צילום אחרון ובטירוף לכביש כבר קר ,זהו הגענו לכביש ערד מצדה ירידה מהירה בכביש עד לחניון הלילה בצד הסוללה . השעה 16:40 אלון מכין תה מתוק השמש שקעה, 16:50 חושך "אוף.. זה היה קרוב" שותים בהנאה את התה, חיוכים של הקלה חושך מוחלט קאיד מגיע ,מתחיל המסע חזרה הביתה לחיפה. לילה טוב שלמה
