הגנת המסמך.

[דוד1000]

הגנת המסמך.

א. איסור שינוי מהתנאים החשובים ביותר למנוע זיוף בנוסחה של התורה, חייב להיות ציווי מפורש של "איסור-שינוי" אפילו של אות אחת בתוך התורה, לאורך כל הדורות בהיסטוריה. ואכן התורה כותבת ציווי זה במפורש! הנה לשון הרמב"ם בהקשר לכך: "דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה העומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה שינוי, ולא גרעון ולא תוספת, שנאמר (דברים יג,א): "את כל הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם אותו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו..." (הלכות יסודי התורה פרק ח הלכה א). ב. אין רשאי נביא לחדש אפילו נביא אמת כאליהו הנביא, אין לו סמכות לקבוע הלכה מכוח נבואתו ואישיותו, ואפילו לא לשנות אות אחת בתורה! "ונאמר (דברים ל,יב): לא בשמים היא. הא למדת שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה. לפיכך אם יעמוד איש, בין מן האומות בין מישראל, ויעשה אות או מופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצוה או לגרוע מצוה, או לפרש במצוה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה; או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות, אלא מצוות לפי זמן היו - הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה, ומיתתו בחנק על שהזיד לדבר בשם ה' אשר לא ציוהו, שהוא, ברוך שמו, צוה למשה שהמצוה הזאת לנו ולבנינו עד עולם, ולא אל ויכזב" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה שם). ג. חובת הדיוק בכתיבת ספרי התורה משה רבינו כתב י"ג ספרי תורה לפני מותו, ומסרם לכל שבטי ישראל. ואותו נוסח ראשוני מועבר מדור לדור עד ימינו למעלה מ3300- שנה. וכל יהודי אומר עד היום בתפילה, בעת שפותחים את ספר התורה לעיני הקהל: "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, על-פי ה' ביד משה", כלומר: "זאת התורה" - הכוונה ל"נוסח" הכתוב בספר הזה - זה אותו הנוסח שקיבל משה לפני למעלה מ3300- שנה ונכתב על-פי ה'. ואכן, ישנה מערכת הלכות חמורה וקפדנית ביותר, המבטיחה העתקתו של ספר התורה מדור לדור בדייקנות, במשך למעלה מ3300- שנה, ללא שום שינוי או זיוף במשך ההיסטוריה. והראיה כפי שנרחיב עוד בהמשך, שספרי תורה ממקורות שונים וגלויות שונות ומבודדות במשך אלפי שנים - נמצאים היום כשהם זהים לחלוטין! הנה, כך כותב הרמב"ם (הלכות ספר תורה, פרק עשירי הלכה א): א. "נמצאת למד, שעשרים דברים הן שבכל אחד מהם פוסל ספר תורה. ואם נעשה בו אחד מהם הרי הוא כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות, ואין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו ברבים..." נצטט מלשון הרמב"ם חלק מאותן ההלכות: א) שנכתב בשאר לשונות. ב) שכתבו אפיקורס או כיוצא בזה משאר פסולין. ג) שכתב האזכרות (שם ה') ללא כונה. ד) שחסר אפילו אות אחת. ה) שהוסיף אפילו אות אחת. ו) שנגעה אות באות. ז) שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עיקר, או תדמה לאות אחרת. בין בעיקר הכתיבה בין בנקב, בין בקרע, בין בטשטוש. ח) שהרחיק או הקריב בין אות לאות עד שתראה התיבה כשתי תיבות או שתי תיבות כתיבה אחת. ט) ששינה צורת הפרשיות. י) ששינה צורת השירות. וכו'. מעבירי התורה מדור לדור ידעו את חשיבותו העצומה של תפקידם, ועשו כל מאמץ כדי למסור את התורה בצורה מדוייקת. הם הצליחו במשימתם זו בצורה יוצאת מן הכלל, שהרי התורה מועתקת על-ידי בני אדם הטועים טעויות אנוש, וכיון שהתורה מכילה למעלה משלוש מאות אלף אותיות, כל העתקה של מסמך כזה מסוגלת לגרום לשגיאות, וכך בכל העתקה והעתקה, מקץ מספר שנים יש לצפות שתהיינה גרסאות רבות הנבדלות זו מזו באותיות, ואולי גם במילים. כמו שבאמת מצוי בספרים המועתקים, כולל אותם ספרים שלמעתיקים היה אינטרס עליון לדאוג להעתקה מדוייקת, ואף על פי כן חלו שיבושים רבים והתהוו גרסאות שונות. לדוגמא, האוונגליון, ספר היסוד של הנצרות הינו ספר קצר יחסית - מאה וארבעים אלף אותיות וגילו כאלף ותשע מאות שנה. קיימות היום מאה וחמישים אלף גרסאות לאוונגליון!! ואילו להבדיל ספר תורת משה הכפול בגודלו והכפול בגילו נשמר במלואו, בכל העדות ובכל תפוצות ישראל, ללא הבדלים של ממש. אנו רואים מנגנון שמירה נפלא, שכל אפשרות ולו הקטנה ביותר שיכולה לגרום שינוי בספר גורמת שאותו ספר נפסל, דבר המבטיח שהספר יועתק מדור לדור בדייקנות רבה וללא שום שינויים. וכך לשונו של החת"ם סופר זצ"ל: "נראה לי כשגעון מי שיאמר שבאחד מהדורות קם אחד והמציא להניח תפילין, ויצא בקרן אחד על מצחו והטעה העולם לומר זהו "טוטפות" האמור בפסוק, הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני ועמנו משה רבינו ע"ה ואחריו יהושע בן נון וזקנים ונביאים, מי ימלא בלבו לחדש דבר, וכן בענין סוכה וד' מינים וכל מעשה קרבנות, מי יכול לשנות הדבר הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים אם לא כך ראינו בעינינו ממשה רבינו ע"ה ותלמידיו עד היום הזה..!" (חלק יורה דעה סימן שנ"ו). מכאן: אין כל אפשרות שיחדש אדם בזמן מן הזמנים פרט מסוים בכתיבת התורה או באמונה, כי אז הוא יוכחש על-ידי כל בעלי המסורה האחרים. רציפות לימוד התורה לאורך ההיסטוריה דבר נוסף: חובת לימוד התורה בתמידות, וכן רציפות לימוד התורה למעשה במשך כל ההיסטוריה של העם היהודי, ללא הפסק, בכל הגלויות - מעידה ללא ספק על אמיתות העדוּת ואמיתות אמונתם בה. לכאורה, אולי עדיף היה שאדם ישקיע זמן בלימוד התורה והנושאים העומדים ברומו של עולם, אחרי שגמר לימודי מקצוע או תארים שונים, כשאין לו חובות כספיים, וכו'? באה התורה ונותנת לנו רשימה של הלכות קפדניות במצות תלמוד תורה, באופן שלעולם לא יפסק לימוד הספר מפיהם של עם ישראל, ברציפות ובתמידות! הנה חלק מההלכות: א) מאימתי אביו חייב ללמדו (את בנו) תורה? משיתחיל לדבר מלמדו "תורה צוה לנו משה" ו"שמע ישראל", ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים עד שיהיה בן שש או בן שבע, הכל לפי בוריו. ומוליכו אצל מלמד תינוקות. ב) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו, בין בעל יסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים. ואפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: "והגית בו יומם ולילה". ג) עד אימתי חייב ללמוד תורה? עד יום מותו שנאמר: "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח. ד) וחייב לשלש זמן למידתו. שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל-פה ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו... ויבין במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע עקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר, וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה. (רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א) אם כשהאדם הוא תינוק עדיין, כבר הוא מתחיל ללמוד פסוקים ראשונים, ואם כל אדם בעם ישראל חייב ללמוד תורה, לא משנה מי הוא ומה מעמדו, ומה מצב בריאותו, וחובת הלימוד בעיון והבנה היא למשך כל החיים, אין שום פלא! מדוע לאורך כל ההיסטוריה נשמרה התורה ללא זיופים, עד ימינו אנו, ולא תזדייף ולא תשתנה גם לעולם עד ביאת משיח במהרה בימינו. http://www.orhayahadut.co.il/msilot/index.htm

 

[G ove r n or]

כל אלה משאת נפש בלבד, ונוגעים

רק ל- Masoretic Text שגובש אחרי חרבן בית שני. עם כל ההחמרות וההקפדות - עדיין נפלו טעויות בהעתקה וראיה לכך קינת הרמב"ם במשנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ח' פסוקים ג', ד', ה': ג ספר תורה שאינו מוגה במלא וחסר, אפשר לתקנו ולהגיהו כמו שביארנו; אבל אם טעה בריוח הפרשייות וכתב פתוחה סתומה, או סתומה פתוחה, או שהפסיק בריוח והניח פנוי במקום שאין בו פרשה, או שכתב כדרכו ולא הפסיק בריוח במקום הפרשה, או ששינה צורת השירות--הרי זה פסול, ואין לו תקנה, אלא לסלק את כל הדף שטעה בו. ד ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו, וכן בעלי המסורות שכותבין ומחברין להודיע הסתומות והפתוחות, נחלקין בדברים אלו, במחלוקת הספרים שסומכין עליהן--ראיתי לכתוב הנה כל פרשייות התורה, הסתומות והפתוחות, וצורות השירות, כדי לתקן עליהן כל הספרים ולהגיה מהן. ה וספר שסמכנו עליו בדברים אלו, הוא הספר הידוע במצריים, שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים, שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים; ועליו, היו הכול סומכין, לפי שהגיהו בן אשר ודיקדק בו שנים הרבה, והגיהו פעמים רבות כמו שהעתיקו. ועליו, סמכתי בספר תורה שכתבתי כהלכתו. --------- סוף צטוט ---------- פחות מ- 900 שנה לאחר גבוש ה- Masoretic Text וכבר שבושים לרוב, עד כי נדרשה הכרעת אדם כה גדול, שאיש אינו יכול להתנגד להכרעתו. הרמב"ם מחליט לזרוק את כל העותקים ולהביא את כתר ארם-צובא שהגיהו אהרן בן-אשר מטבריה "ועליו סמכתי...". מגילות ים-המלח מלמדות אותנו שהיו וריאציות רבות לתורה וההכרעה ביניהן בזמו גבוש ה- MT נעשתה, בין היתר, בשיטת majority rules (הרוב קובע). כמו כן, נמצאו ספרים עדיין כתובים אלפבית פיניקי. עצם שכתוב ספר תורה מאלפבית פיניקי חסר תנועות לאלפבית ארמי מרובע עם תנועות ואותיות סופיות, ללא מסורת נקוד והטעמה (הוראות להוספת תנועות) - מלמדת אותנו שאין קשר letter for letter בין הנסח הקדום לבין ה- MT. חסר קשר זה אינו נורא כלל כיוון שממילא נאמר "לא בשמים היא" וכן "ועשית כאשר יורוך". משמע, ניתנה לחכמים ההרשאה והסמכות לקבוע כיצד יורחב הנסח בזמן השכתוב מאלפבית פיניקי לארמי מרובע. אלא שארוע זה מחסל את ענין הדלוגים. הדלוגים _אינם_ מודגמים על טקסט שניתן כביכול בסיני... - - אתם יודעים היטב בעמקי לבכם שאמונתכם חיה על זמן שאול. שום תשובה למסתרי הטבע אינה מצויה בין הדפים של כתבי-הקודש, וככל שהמדע מציג רגלו בתחומים נוספים - מנושל הבורא שלכם ונדחק מהם, וסופו שישאר רק במחוזות אימטריאליים (immaterial, מונח מוצלח במיוחד עקב העקיצה הגלומה בכפל המשמעות)... נ.ב.: נטעים, ההודעה שמורה, _אין_ טעם במחיקתה, חבל על טרחתך!!!

 

[עמלק]

תשמח לשמוע

המחקר שלי הוביל אותי לדילוג ארוך ומדהים בנוגע אליך. מסתבר שאלוהים שלח אותך למשימה זו, הסיבות טרם התבררו לאשורם. הפרטים בקרוב !

 

[G ove r n or]

אוהו, I'm deeply flattered. זכיתי

והוקם אתר מיוחד לכבודי, וכעת, יתכן ויסתבר כי הבורא הנציח את מפעלי בהצפנה בתורה, עוד ממעמד הר-סיני. אני כבר קצר-רוח...

 

[O F I R L]

מי עבד על הקישורים באתר הזה

אני בהתלבטות אם לומר שזה לא יפה ששינו את הקישורים של חברים מקשיבים לאגודת הילל ופורום אמונה לחופש. אומנם אני גם נגד ההתבטאויות באתר אז אני בהתלבטות.

 

[G ove r n or]

למה אתה מתכוון?

 

[O F I R L]

כנס בעצמך לקישור שהבאת ונסה

להגיע דרכו לחברים מקשיבים או לפורום אמונה שעל פי הכתוב הקישור אמור להפנות אליהם (הקישורים נמצאים די בהתחלה אופיר

 

[G ove r n or]

רגע, זה האתר המשמיץ אותי, עמל

כפיו ופרי ההלולים של Loupy de Loup. העתקתי את הקשור מהודעה של יוסי לופ, או מששה, שנים שהם אחד, כבר איני זוכר מאיזה מהם. מענין!

 

[O F I R L]

נקודות לעיון דוד

א. בקשר לאיסור שינוי מסמך - לא כתוב בתורה בשום מקום(לפחות לא ידוע לי) שאסור לשנות את הטקסט בתורה - הציטוט שאתה מביא הוא בקשר להוספה במצוות או הפחתה בהם ולא סתם אלה הוספה במצוות שצווה אלוהים או הוספה בהם. כלומר לגבי המסמך עצמו לא מדובר דבר הפירוש של הרמב"ם הוא מדרש הכתוב ולא פשוטו. ועוד שגם לגבי הציווי של לא תוסיפו אפשר לומר שיכול לבוא מישהו שיאמר שאין הוא עצמו מוסיף אלא אלוהים הוא שמוסיף או מפחית ואז לא תהיה שום בעיה משום שהציווי אומר לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם כלומר יכול להיות שיהיו עוד ציווים במהלך הזמן רק שהם לא יכולים להיות בידי אדם. אבל בהנחה שיבוא מישהו שיאמר שהוא קיבל את הציווי מה' - הוא לא סותר את הציווי של לא תוסיפו ב. לגבי הענין שאין נביא רשאי לחדש - הלימוד מן המילים לא בשמים היא גם הוא מדרש הפסוק ואינו פשוטו. פשט הפסוק מדבר על הקלות שבקיום התורה "לא בשמיים היא ולא מעבר לים היא אלא בפיך ובלבבך לעשותו" - אם תרצה לדרוש את התורה אולי תוכל לדרוש מפסוק זה שאמנם לא מן השמיים היא, אבל מפי ולבבי - כלומר אם ברצוני להמציא דברים מלבבי אז כן מותר לי. וכך תוכל להמשיך לדרוש פסוקים על פי רצונך. ג. לגבי נוסח התורה כבר טיפל בזה GOvernor ועוד לגבי דברי החת"ס שהבאת - אומנם לבוא לעם שלם ולומר שהפירוש של טוטפות הוא X בעוד שכולם חושבים שהוא הפוך הוא ענין מסובך.(ובכלל פירוש המלה טוטפת הוא תכשיט שהיו שמים על הראש, דבר זה תוכל למצוא במשנה בשבת האומרת שלא תצא אשה בטוטפת) אבל מי בכלל אמר שזה היה כך - אפשר לומר שבתחילה פירשו את הפסוק של טוטפות כמו שפירש הרשב"ם - לענין שהדברים יהיו כמו אות על ידך כענין קשרם על לוח לבך וכו' (כמובן שהרשב"ם סובר שצריך להניח תפילין הבאתי את דעתו רק לענין פירוש פשט הפסוק) לאחר זמן היו כל מיני חסידים שרצו להגשים את נושא התפילין והחלו ליצור אותם, בהתחלה רק הם הלכו איתם ולאט לאט הענין פשט ברוב העם (העובדה שלא כולם הניחו תפילין היא ידועה עוד מהגמרא ידוע שעמי הארץ לא היו מניחים תפילין) ד.לגבי חובת לימוד התורה -גם כאן הפירוש של כל ימי חייך הינו דרש - פשט הפסוק מדבר על זכירת מעמד הר סיני - "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך יום אשר עמדת לפני ה' אלוהיך בחורב וכו'". לא זכור לי שום מקום בתנ"ך בו כתוב שאנשים למדו תורה וזה די מפליא במיוחד שמצוה זאת נחשבת כיום להמצוה. אלו סתם היו נקודות לעיון עדיין צריך לברר את הנושא משום שבאמת היום אנחנו רואים שכן ישנה הקפדה בכתיבת ספרי התורה ואכן ספרי התורה הם כמעט בלא שיבושים, ואנו רואים במהלך הדורות את היחס המיוחד מאוד ללימוד התורה וצריך עוד עיון. אופיר

 

[דוד1000]

נקודות לעיון

א. בקשר לאיסור שינוי מסמך ת. לא יתכן שיהיה מישהו שילמד מצווה לא נכונה. כי צריך ללמוד ממישהו שהוא מוסמך ללמד. כך כתוב בהלכות תלמוד תורה: וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה--אף על פי שחכם גדול הוא, וכל העם צריכין לו--אין מתלמדין ממנו, עד שיחזור למוטב: שנאמר "כי שפתי כוהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך ה' צבאות, הוא" (מלאכי ב,ז). אמרו חכמים, אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, תורה יבקשו מפיהו; ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיהו. http://www.mechon-mamre.org/i/1304.htm "אם ברצוני להמציא דברים מלבבי אז כן מותר לי" ת. איזה שטות זאת? אם אתה יוצא מנקודת הנחה שיש בורא לעולם, לא יתכן שהוא יתן מצוות וגם יאפשר לך להמציא דברים מלבבך. "שהפירוש של טוטפות הוא" X יהדות טוענות, ובצדק: מי שנתן את התורה שבכתב, הוא זה שנתן גם את התורה שבע"פ. זה לא שאחד נתן את התורה שבכתב, ואח"כ זקנים וישישים בבית אבות, מחוסר מעש, ישבו וקשקשו במועדון והמציאו עוד כל מיני דברים. מי שנתן את התורה שבכתב, הוא שנתן את כל המערכת שבע"פ. אבל עלינו לדעת מה שה תורה שבכתב ומה זה תורה שבע"פ, כדי לדעת האם יש קשה ביניהם; האם יש קורדינציה ביניהם – או שמא אלו הם שני דברים נפרדים. ננסה להציג מה אומרת היהדות על כך, ומי שרוצה – יקבל. אני לא מנסה לשכנע אלא פשוט להציג את עמדת היהדות. מורי ורבותי, דעו לכם שכל תרי"ג המצוות הנמצאות בתורה, הן מנוסחות ככותרות טלגרפיות (מברקיות) בלבד. מי שרוצה לקרוא את התרי"ג מצוות בתורה, לא יבין כמעט כלום. כל מה שכתוב בתורה במסגרת תרי"ג מצוות, הכל כתוב בצורה של תימצות; כותרת; רמז; הערה; נקודה לזכרון – ותו לא. ומי שרוצה להבין את הכותרת הזו הכתובה בתורה, מוכרח לקרוא את כל הכתבה שמאחורי הכותרת. http://www.manof.org.il/sh.asp?x=688 "ד.לגבי חובת לימוד התורה " ת. 1 - ערך לימוד התורה המצווה החשובה ביותר בתורה היא ללא ספק מצוות תלמוד תורה. ואמרו חז"ל, ששקולה מצוות תלמוד תורה כנגד כל שאר המצוות. וכן אמרו ששכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות(פאה א, א, ובירושלמי שם. ובבלי מו"ק ט, ב(. שתי סיבות עיקריות ישנן למעמדה העליון של מצוות תלמוד תורה. ראשית, בלא לימוד לא ניתן לקיים את המצוות. שנית, מעלתה הרוחנית למעלה מכל שאר המצוות. ונבאר יותר: דבר ברור הוא שללא ידיעה ברורה בכללי המצוות ופרטיהן לא ניתן לקיים את מצוות התורה. ועל כן ישנו הכרח שכל יהודי ידע את כל יסודות המצוות. וזהו שאמרו חכמי(קידושין מ, ב "גדול התלמוד שמביא לידי מעשה". בנוסף לכך, לימוד התורה הוא המצווה הרוחנית ביותר, ועל כן מעלתה למעלה מכל שאר המצוות. האדם מורכב מגוף ונשמה, וכל המצוות המעשיות שבתורה מתקיימות על ידי הגוף וקשורות לדברים שבעולם הזה, הגשמי. ואילו מצוות תלמוד תורה נעשית על ידי המחשבה, ועל כן היא המצווה הרוחנית ביותר, ועל ידה באה הנשמה לידי ביטוי מלא. על ידי הלימוד אנו מתעלים ומתקשרים אל מה שמעבר לעולם, אל עולם הנצח. ובזכות שישראל לומדים תורה יומם ולילה, ומקשרים את העולם הזה עם עולם הנצח, מתקיים העולם כולו. ואילו ח"ו היה העולם בטל רגע אחד מתורה, מיד היה חוזר לתוהו ובוהו, שנאמר(ירמיהו לג, כה "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". וכן אמרו חז"ל שבסדר הבריאה - התורה קדמה לעולם, ולאחר שהקב"ה ברא את התורה הכוללת בתוכה את כל האידיאלים והערכים שבעולם, המשיך הקב"ה וברא את העולם כדי להגשים את אותם אידיאלים אלוקיים שבתורה. נמצא אם כן שעל ידי לימוד התורה אנו מתקשרים אל המימד הרוחני שהוא שורשו של העולם הזה הגשמי. וככל שאנו עוסקים יותר בתורה בשקידה ובהעמקה, כך אנו מתקשרים יותר אל שורש החיים, ומתוך כך נמשכת ברכה לעולם הזה, והוא מתפתח ומתעלה.

 

[O F I R L]

לדוד

א. דוד גם משבתאי צבי אנשים למדו ואפילו חכמים. זה שיש הלכה זה לא אומר שלא יכולות להיות פשלות. ועוד שאיפה כתובה ההלכה הזאת בתורה הרי אתה רוצה להוכיח את דבריך מן התורה - הפסוק במלאכי גם הוא הובא פה בתור דרש הכוונה בפסוק אם הבנתי אותו נכון היא לאהרון הכהן או למשה - אם תסתכל בהמשך תראה שזו תוכחה לכהנים על שלא הולכים בדרך ה'. אין פה ציווי - בטח שלא בנביא לפי השיטה שהצגת שנביא אינו רשאי לחדש - ללמוד רק מרב שדומה למלאך וכו'. ב. אם ברצוני וכו' - אולי לא שמת לב שלא התכוונתי ברצינות רק הראיתי לך את דרך הדרש שאם אתה הולך לפיו תוכל לומר גם את זה. ג. לגבי טוטפות וכו' וגם לגבי ההערה הקודמת אם לא שמת לב דוד ניסית להוכיח פה בכלל את מהימנות התורה ולכן אני לא מניח כרגע(לצורך הדיון) שבורא העולם נתן את התורה את זה תצטרך להוכיח מדבריך - ומדבריך לא נראתה הוכחה כזאת. כל הפסוקים שהבאת אינם מורים את הפירוש המדרשי שהבאת להם. ד. לגבי תלמוד תורה - לא בקשתי כרגע את דברי חז"ל רציתי להראות לך ענין מהתורה והנ"ך - לא נזכר בשום מקום שלמדו תורה(ואולי בתהילים) רציתי להראות לך שקשה מהתנך לראות שמצוות תלמוד תורה היא חשובה כל כך - לפירוש אם לא בריתי וכו' - 1. יש מדרשים שאומרים שהברית פה הכוונה ברית המילה 2. גם אם הכוונה לתורה אין הכוונה לתלמוד תורה אלא הכונה לברית שנתחיבנו לשמור את מצוות ה' כלומר ההסכם ולא לימוד ההסכם. ה. התורה כוללת את כל האידיאלים וכו' - זה לא מישהו חרדי ענה לך את זה זה בטח ציוני דתי קוקני'ק(סתם מתענין) ה. גם מצוות ציצית, תפילין, שבת ועוד שקולות כנגד כל המצוות כולן

 

[יוסי לופ]

תראו עד כמה גוברנור מוכן לזייף

ולשקר את הקוראים בפורום: בערך 5 הודעות מקודם כתב גוברנור שכתבו אתר למענו והוא נתן את הכתובת המזוייפת הזו: http://www33.brinkster.com/emet10/loop.htm ששם שינו גוברנור ושותפיו ה"ישרים" את האתר בעניין הקישורים במקום לאתרי אמונה אז שינו לאתרי שינאת הדת בעוד שהאתר המקורי שמסביר מיהו גוברנור היא הכתובת הזו: http://www33.brinkster.com/emet11/loop.htm ממש שינוי קטן העיקר להטעות ולבלבל את הקורא זו עוד הוכחה ודוגמא לזיוף הגדול של מסתירי האמת שבכל מחיר יטעו ויבלבלו אותך העיקר שלא תידע מה האמת ומה השקר! שוב כתבו פה ונכתב פה כבר שחבל למחפשי האמת לחפש אצל השקרנים המטעים אותם בדרך ערמומית מאוד כי עד שהם יגלו את השקר שהטעו אותם יקח הרבה זמן ידע הציבור וישפוט. מי שמחפש אמת לא הגיוני שיחפש אותה אצל שקרן במיוחד אם הם ערמומי במיוחד שהוא מטעה אותך כאילו הוא "איש אמת" בעוד שהוא רוצה בשקר כי האמת מפריעה לתאוותיו וחיי השקר בהם הוא חי ממש מסוכן לבקש מרופא מזוייף תרשים לתרופה ממש עצוב לבקש דעת מגונב דעת ומטעה ערמומי את האמת ניתן למצוא אצל אנשים ענווים שילכו אחרי האמת עד הסוף למרות שנראה להם ממבט ראשון שעם האמת קשה לחיות ועם השקר זה חיים קלים (האמת היא שזה הפוך) אדם שהוא שחצן לעולם לא תוכל לדעת אם הוא אומר אמת או שגאוותו מסתירה את שקריו ונכליו. אדם גאוותן לעולם לא יודה בטעות ויתרברב בכל דבריו כאילו הוא חכם אדם שחצן לא מוכן להרכין את הראש בפני בורא עולם שמחיה אותו בכל רגע אדם שחצן חייב לקבל סיפוק מזלזול באחרים וביזוי דיעותיהם ועם כינווים וניבולי פה, כי זה לחם חוקו בלעדי זה אין לו "אוכל" לשחצנותו הריקה מתוכן אמיתי וערכי.

 

[G ove r n or]

אתה נשמע כמו ש"סניק עילג מעיירת

באבות דרומית. בחיי. את כתבת האתר לקחתי בתום לב מהודעה שנראתה כהודעתך. הכל נוכחים לדעת כי הפסקתם לדבר על 'מופתי הידיעות השמימיות של חז"ל בעניני-טבע', כיוון שנטחנתם לאבק פורח. עכשיו כאשר "נגמר הסוס", פתאם עברתם לדבר על מוסר, אולם מי כמוכם, לופ/מששה, טובל ושרץ בידו. נכון שלא הולך לכם כל כך מאז אויתי פורום זה למשכן כבודי? כולכם, פאגאנים/עכו"מים, עליתם על הבמה בקול תרועה, הקאתם את הזבל שהאביסו בו אתכם באתרי העגלים מנוף/שופר/ערכים/נטעים/שבע-נט, יללתם בתרועה גדולה "ממתינים לתשובתכם", הוכיתם, נטחנתם, הושפלתם, נעלמתם ואולי חזרתם בכנויים אחרים, אולי לא. רק אני השורד הנצחי כאן, המספק הפרכות איתנות, דבר דבור על אפניו. אתם נעורת הפשתן, או כדורי הקוצים הנדחפים ומתגלגלים למדבר, לשממה, לישימון, לציה ברוח. אולי מישהו למעלה מצביע בברור על העדפותיו ומבכר אותי, יהודי אמיתי, בעל תפישה מופשטת, על פניכם, פאגאנים/עכו"מים עלגים אומללים? נכון שעד היום לא נתקלתם במישהו שהדגים לכם את אפסותכם ואת חסר-התכלית שבחייכם? זה מטריף. אני מודה. חיים כל כך תובעניים, תוך השתדלות כל כך עקרה לשאת חן בעיני הזיה נוירואלקטרוכימית, המצויה רק בין אזניך, שאין הוכחות לקיומה מחוץ לספוג שבין שתי אזניך, שלא נגלתה מעולם לאיש, בלי לקבל שום תמורה בעין בעולם זה, ובלי הוכחות שתהיה תמורה כלשהי בעולם אחר. ואתם מכנים את כל המצביעים על ארח חייכם המטופש והמבוזבז בתאר מופרעים...

 

[דוד1000]

לא מספיק לבדוק ממי לומדים

" גם משבתאי צבי אנשים למדו ואפילו חכמים." ת. אתה צודק, זה לא מספיק לבדוק ממי לומדים, צריך גם להתפלל לבורא העולם שלא נטעה. "איפה כתובה ההלכה הזאת בתורה " זה כתוב בספר שולחן ערוך וברמב"ם. במעמד הר סיני קיבלנו גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה. תורה שבעל פה האמונה בתורה מן השמים כוללת גם את האמונה ב"תורה שבעל פה", תורה הכלולה עתה בספרי המשנה והתלמוד. היא כוללת פרטים ופירושים על הנושאים המובאים בתורה שבכתב. עד שהועלתה התורה שבע"פ על הכתב בספרים אלו, היא נלמדה בעל פה ונמסרה מדור לדור. מוסרה הראשון היה משה רבנו שקיבלה מהקב"ה בסיני. הדברים אמורים בתחילת מסכת אבות: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=44&page=38 "לגבי תלמוד תורה – " ת. לאחר שראית שהתורה שבעל פה גם ניתנה בהר סיני, אתה צריך להבין שמה שכתוב בתנ"ך ובהלכה גם ניתן בהר סיני ומחייב בדיוק כמו שהיה כתוב בתורה.

 

[איגרא רמא]

בדיוק כך

לא מספיק לבדוק ממי לומדים, צריך גם שכל, דבר שלך אין. אל תעמיד צאצאים כי לא צריך שהפיגור שלך ימשך הלאה.