הגנת יתר?

[noaagr]

הגנת יתר?

שלום לכולן אני קוראת סמויה כאן אבל עוד לא יצא לי להשתתף באופן פעיל מחוסר זמן (מסיבות טובות - גוזלון בן חודש), אבל מאוד נהנית... השאלה שלי: יש לי שני בנים מקסימים בני 8 ו-5.5. יש לנו שכנים עם ילדים בני אותו הגיל. הם גדלו יחד מגיל 0, אותן מסגרות חינוכיות (אנחנו גרים במושב) והיחסים מאוד טובים. בזמן האחרון, התנהגותו של החבר בן ה-8 החלה להשתנות (ככל שהוא גדל). קודם כל הוא פשוט משבית את הקטנים, מדבר אליהם בצורה לא יפה, מעין התנהגות ביריונית, שיש שיגידו שהיא אופיינית לתהליך הגדילה וליחסים בין אחים. דוג': מגרש אותם מהמחשב או ממשחקים אחרים שהוא רוצה, לוקח ממתק מהם ואח"כ לא מכבד אחרים, דוג' לצורת ההתבטאות: "אם לא תהיו בשקט אני אהרוג אתכם". אצלי בבית התנהגויות כאלה לא מקובלות. כמובן שיש מריבות בין האחים אבל לא מגיעים לרמת התבטאות או התנהגות כאלה ואם כן - אני מתערבת. לגבי החברים: כמובן שאין לי שליטה על מה שקורה בבית שלהם אבל ההתנהגויות האלה מופיעות גם כשהם משחקים אצלי בבית ובד"כ אני מתערבת ומעירה (ומתווכת את המשמעות). לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי אני טועה: האם עלי לתת לילדיי להתמודד בעצמם עם ההתנהגויות האלה? לפתח בעצמם את המיומנויות החברתיות? כמובן שאני לא מנסה לחנך את החבר אבל אני פוחדת מההשפעה על הבנים שלי. מה דעתכן?

 

[תּמר]

אני חושבת שאפשר לומר לו מה חוקי

הבית, ולבקש שיכבד אותם. בנוגע להשפעה על הבנים - אני הייתי מזכירה להם שאצלינו לא מתנהגים כך.

 

[תיקי א]

לא חושבת שזה קשור למיומנות חברתיות

התמודדות עם בריון, אינה מיומנות שחשוב להקנות, אין כלום בינה ובין אסרטביות ויכולת לפתרון סכסוכים (מזכיר לי "סדנת שבי" בצבא). אין סיבה שתתירי התנהגות בריונית בביתך. אני הייתי חוששת שבהעדר הכוונה והתערבות, התנהגות החבר, לאורך זמן, תחלחל ותשפיע על התנהגות ילדי. הייתי שוקלת את המשך הקשר (בצער רב) ומשתפת את הוריו בהתלבטות, אם הקשר חשוב לך.

 

[Kalla]

ראשית, בבית שלך מותר לך לדרוש

שישמור על החוקים שנהוגים אצלכם. זה גם ישדר מסר ברור לבנך שבנושא הזה יש חוקים ברורים שאינם נתונים למשא ומתן אפילו כשמדובר באורח ועל אחת כמה וכמה בו עצמו. שנית, הכל תלוי בחומרת המצב. אם זה קורה כל הזמן או לחילופין בצורה שמקשה על בילוי זמן תקין של ילדייך, הייתי בהחלט מתערבת.

 

[תיקי א]

מה בדיוק קרה פה ?

האם נמחקו תגובות או שאני הוזה ?

 

[פלגיה]

לא שידוע לי.

 

[לאה_מ]

מסכימה עם כל קודמותי.

זה בסדר גמור להקפיד על שמירה על כללי הבית, במיוחד כאשר יש הפרה בוטה שלהם, כפי שאת מציינת. במסגרת מה שהוא לא "הפרות בוטות" יש מספיק מרחב לילדים להתמודד לבד. חשוב שהם ירגישו שגם לך זה מפריע כאשר זה עובר גבול מסויים. ואם אתם בקשר טוב עם ההורים, אולי שווה לשוחח איתם על זה.

 

[noaagr]

עונה לכולכן יחד

קודם כל, בוודאי שאני דואגת לתווך לילדיי את ההתנהגות שלו ומסבירה להם את החוקים בבית, וכן שעליהם להפעיל שיקול דעת, לא להיגרר אחרי כל דבר ומנסה לגרום להם להשתמש ביכולת השיפוט שלהם (כמובן שלא פונה אליהם במילים אלו...). על ניתוק הקשר אין מה לדבר - אנחנו גרים בבתים סמוכים עם גדר משותפת והילדים פשוט עוברים מבית לבית, ומתראים בכל פעם שיוצאים קצת לחצר, מה גם שמתראים בבית הספר, בחוג שחיה וכו'. חשבתי לפנות לאם אבל אני חוששת שהיא תפרש זאת כביקורת על אופן החינוך שהיא נותנת לילדיה ןהיחסים ייפגעו. אני חייבת לציין שאנחנו אכן שונות מאוד בגישותינו. העניין הוא שאני פשוט מרגישה לפעמים שהתערבות יתרה שלי גורמת לכך שילדיי לא ידעו להפעיל את שיקול הדעת הזה בעצמם. או אולי בהתערבות שלי אני מונעת מהם את ההתנסות בהתמודדות ואת פיתוח הכלים שיאפשרו להם להתמודד.

 

[לורליי43]

תנסי לעבור ל"ניתוח במבט לאחור"

כומר, אם את רואה שמשהו לא מוצא חן בעינייך, תני לילדים להתמודד (אלא אם זה משהו קיצוני ודורש התערבות מידית). אחרי שהשכנים הולכים, את יכולה לשבת איתם ולנתח יחד את מה שהיה, לעשות סימולאציה על אפשרויות תגובה אחרות וכו'. בפעם הבאה הם יוכלו להשתמש גם בכלים האלה.

 

[תיקי א]

אני בטוחה שאת לא מתערבת בכל מריבה

של הילדים. מן הסתם את מתערבת במריבה שמסלימה. איך הילדים שלך כשהם משחקים עם ילדים אחרים, חוץ מילדי השכנים ? האם גם אז יש מריבות שאת מתערבת בהם ? בגדול אני בעד לתת לילדים לפתור את הבעיות בעצמם, בעיקר כשמדובר בבני אותו גיל. הייתי מתערבת אם מדובר במריבה של השכן הגדול, עם בן החמש. הכללים שלי להתערבות הם, מריבה ממושכת שנראה שהולכת להסלים / מישהו נוהב בצורה שחורגת מכללי הבית / מריבה בה "אין כוחות" בין הילדים, למשל כמה נגד אחד או גדול וקטן / מכות וקללות / מישהו בא להתבכיין כל הזמן, אך רק אחרי שוודאתי שהוא לא מצליח לפתור לבד.