הגנת פרטיות נגד חיטוט בטלפון

הגנת פרטיות נגד חיטוט בטלפון


שלום.

נוכח המקרה שהתפרסם הערב, בו לכאורה נצפתה התכתבות ווצאפ בין עוה"ד לשופטת, עלו בי תהיות רבות בדבר יכולת החיטוט של האזרח הממוצע (אני לא מדבר על החברה שבבעלותה מאגר של תעבורת הנתונים של אפליקציה וכדומה) בטלפון של האחר.

האם אין חוק המגן על האזרח הממוצע מכך שיחטטו לו בטלפון ויפרסמו את ההתכתבות ברבים

(הרי ברור שמישהו צילם את ההתכתבות בזמן שאותו עו"ד צפה בה).

ואנא, אני מעדיף לדון בהיבט החוקי של הגנת הפרטיות של מקרה מעיין זה, מבלי להיכנס לוויכוחים ה"פוליטיים" שסביב העניין
 
לכאורה, המסרונים הועתקו בניגוד לחוק

לא ברור כיצד הגיעו המסרונים לידי הכתב.
אם הוא צילם את השיחה בסתר בלי הסכמת איש מהמשתתפים בה, לדעתי, עבר על חוק האזנת סתר.
אם חילופי המסרונים נקלטו במצלמתו באקראי, ברשות הרבים, אגב הקלטה גלויה שנועדה לפרסום, הרי שלא עבר על החוק.
בהנחה שהמסרונים הועתקו בניגוד לחוק, לדעתי, הם לא יהיו קבילים כראיה לשיבוש מהלכי משפט, אם יוחלט להעמיד לדין פלילי בעילה זו את המעורבים בשיחה (ראה סעיף 1, 2, 8(1)(ג) ו- 13 לחוק האזנת סתר, וסעיף 244 לחוק העונשין).
 
מעניין. גם אם נניח שהן נקלטו באקראי אגב צילום ציבורי

הרי שעדיין מדובר בעניין פרטי.

כלומר, לשם הדוגמא - לא מדובר בשיחה בין שני אנשים באוטובוס, שכלל הנוכחים יכולים לשמוע ואז אין כאן פרטיות, או לחילופין שיחת טלפון שאדם שוחח במקום ציבורי כשהמכשיר על רמקול.

מדובר בהתכתבות או בדיקת דואר אלקטרוני בטלפון בגודל של כף יד, שלא אמור להיות נחלת כלל הציבור מעצם השימוש בו במקום ציבורי.
 
למעלה