הגעגועים לא מרפים
הכדורים לא עוזרים ואני מרגישה כמו חרא.
אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות עם עצמי.
לא הלכתי לעבודה כבר כמה ימים בגלל שאני חולה, ואני לא רואה את עצמי הולכת לשם בהמשך, אני כבר לא נהנית שם ורק מחכה שהמשמרות יעברו כמה שיותר מהר.
אין לי מטרה, אין לי סיבה אמיתית.
והגעגועים האלו שלא מרפים, ומטרידים אותי אפילו בשינה.
אני לא אוכלת ולא שותה, לא יוצאת ולא עושה כלום בעצם.
אולי במקום מסויים אני מקווה לגווע מעצמי...
הכדורים לא עוזרים ואני מרגישה כמו חרא.
אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות עם עצמי.
לא הלכתי לעבודה כבר כמה ימים בגלל שאני חולה, ואני לא רואה את עצמי הולכת לשם בהמשך, אני כבר לא נהנית שם ורק מחכה שהמשמרות יעברו כמה שיותר מהר.
אין לי מטרה, אין לי סיבה אמיתית.
והגעגועים האלו שלא מרפים, ומטרידים אותי אפילו בשינה.
אני לא אוכלת ולא שותה, לא יוצאת ולא עושה כלום בעצם.
אולי במקום מסויים אני מקווה לגווע מעצמי...