הגענו לניו יורק

[inbalich]

הגענו לניו יורק

עכשיו אנחנו אצל אחי בברוקלין, וקר כאן מאד!!! אני לא מכירה כאן כלום, וכבר אחרי יום קיבלתי התקף געגועים

אז רציתי לדעת אם מישהו מכיר דרך טובה להרגיש קצת יותר "בבית"

 

[doronf65]

דיברתי עם בועז. היית לידו?

אני מחזיק לך אצבעות. דורון

 

[inbalich]

כן, למזלי הוא היה שם לחבק ולהרגיע

 

[who knows1]

בברוקלין???

תצא למסעדות כולם שם ישראלים יש להם אפילו טלוזיה עם הערוץ הישראלי. אני גרה בקווינס ופה לא חסר מסעדות ישראליות טובות . אבל שמעתי שבברוקלין יש אפילו יותר. תלכו לסופר כשר ותמצאו שם מלאה מוצרים כחול לבן. אבל מה אני יגיד מצאתם לכם זמן לבוא. שמעתי ששנים לא היה כזה קר פה! בהתלחה

 

[ניתושית]

בואי לפורום ישראלים בחו"ל../images/Emo68.gif

שם לא משעמם לרגע

חוצ'מזה, לכו לאכול איזה חומוס טוב...

 

[doronf65]

עצה טובה!

הרעיון הוא לא להתאבל על מה שנשאר מאחור אלא להסתכל קדימה בתקווה! ...מעניין איך אני איישם את זה... קל לתת עצות!

דורון

 

[inbalich]

לא התאבלתי

פשוט הייתי באמצע הקניון, ואמרתי לבועז: "אני רוצה הביתה, אתה רוצה לבוא איתי?" והוא הסתכל אליי בהלם. הוא כנראה נבהל ממה שהרגשתי, אבל פתאום הרגשתי שאני רוצה ללכת למקום שאני מכירה, בלי שייקחו אותי לשם, והמקום היחידי זה בבית...

 

[doronf65]

ענבל...

כל פרידה מסוג זה הוא אבל. אבל הוא לא רק כשמישהו מת חס וחלילה. אני עובר תהליך כזה כרגע, וזה יהיה תהליך ארוך. ואני מבין לגמרי את הסיטואציה. לבועז אומר: זה עוד יקרה הרבה. תהיה סבלני. כשענבל תתנהג כך, פשוט חבק אותה... דורון

 

[inbalich]

תודה משנינו