הגעתי למסקנה....

misplaced

New member
הגעתי למסקנה....

אחת הבעיות הגדולות שלי זו העובדה שאני קובעת את סדר חיי לפי אחרים.... ובאופן כללי חושבת כל הזמן על איך זה יראה מהצד, מה יגידו, מה יחשבו, אני חושבת 20,000 פעם לפני כל משפט.... לא מבינה למה.....פעם זה ממש לא היה ככה....פעם צעדתי בדרך שלי.... היום אני אפילו לא קובעת שיעור בס כי אוליי לא יתאים לחבר שלי...או WHATEVER....כל הזמן חייבת להוועץ באחרים....פיכסה, זה מרגיז אותי! וגם הבנתי את בעיית הפסיכולוגים...ולמה התעצבנתי על הפסיכולוגית ההיא כ"כ...פשוט מאוד, אני נורא מודעת למה שעובר עליי ואני מודעת ממה זה נובע ונגנבתי שאני משלמת לה סכומי עתק כדי שתגיד לי את כל מה שאני יודעת.... הבעיה שלי היא לא ההבנה או המודעות, את אלו השגתי, הבעיה שלי זה יישום הפיתרון..... העובדה שאני מודעת לבעיה ולפתרונות ובכל זאת ממשיכה בשלי זה מה שמגניב אותי כ"כ....אני יודעת ממה כל דבר נובע [כמעט כל דבר...] אבל מה כאן ועד להתמודדות ולפתירה הדרך ארוכה....
 
../images/Emo140.gifהדרך בהחלט ארוכה

וקשה, ויש בה עליות ולפעמים ירידיות דרסטיות שאת לא תצליחי להבין איך יכול להיות שהיית כל כך בסדר לפני כמה זמן ופתאום את במצב של לא בא לך לעשות כלום, גם אני הייתי בדיוק כמוך תמיד היה חשוב לי מה יגיעו עלי, אף פעם לא הייתי מצליחה לקחת החלטה ולעמוד מאחוריה כל הזמן היית משנה את הדברים וזה היה משגע אנשים, ומשגע אותי, כשאת מתחילה לאהוב מעט את עצמך את שלמה עם ההחלטות שאת עושה, כבר לא אכפת לך מה יגיעו מה יחשבו כולם יכולים לקפוץ לי בשורה זה לא מזיז לי, אל תתבישי לומר את מה שיש לך, במקרה הכי גרוע אז טעית וזה לא נורא את תלמדי לאט לאט אבל אל תפחדי מאנשים, אספר לך משהו אני סובלת מחרדות כבר 13 שנה מעולם לא סיפרתי לאחותי שהיא האישה הכי קרובה אליי היא החברה הכי טוב שלי אנחנו מדברות על הכל אבל אף פעם לא היה לי את האומץ כל הזמן פחדתי שאם אני אספר לך היא תחשוב שאני משוגעת שמשהו דפוק אצלי הרחקתי לכת וחשבתי שאולי היא לא תתן לי לשמור על הילדים שלה, אזרתי אומץ וסיפרתי לה הדברים זרמו ולא חששתי היחסים ביננו התהדקו אנחנו מדברות על החרדות שלי בצורה חופשית וזה כל כך משמח אותי כי פעם דאגתי להחביא את הכל מבושה, כל הזמן הייתי צריכה לשחק אותה על ידה שלא תבחין שמשהו לא בסדר. סליחה אם יצא ארוך. איזרי אומץ מקסימום הדברים לא יצאו כמו שרצית, ואז תקומי ותעשי שוב וזה בטוח יצליח.
 

בוזיקית

New member
תגובתי

בקשר לדבר הראשון את מזכירה לי אותי. גמני קבעתי הכל לפי איך שהיה נוח לאקסים שלי וצברתי בפנים טינה. מי צריך בנזוג! ברוך השם שאין לי! ובקשר לטיפול אני מציעה לך לנסות טיפול יצירתי/התנהגותי ולא דינמי (בלה בלה). גמלי לא חסרה מודעות ובמקום לבזבז זמן וכסף לדעתי תפיקי תועלת רבה בטיפול קצר מועד בלי כל הבולשיט. לי זה מאד עזר. מומלץ בחום!
 
למעלה