הגרוש שלי מרעיל את הילדים מה עושים???

dvashshir

New member
הגרוש שלי מרעיל את הילדים מה עושים???

התגרשתי לפני 10 חודשים,יש לנו שני ילדים ילדה בת 7 וילד בן 3 וחצי,אני נמצאת בזוגיות כבר 8 חודשים,הילדים מאוד אוהבים את הבן זוג שלי ואת הבת שלו. לפני הגירושים הקשר עם ההורים של הגרוש שלי נותק (כל ילד שהתחתן או תכנן להתחתן ההורים שלו החליטו שהם מנתקים קשר עם ילדיהם עד שהתגרשו, ראשונה היתה אחותו הגדולה שלאחר הגירושים חזרה לקשר עם ההורים שלה וכך גם הגרוש שלי חזר לקשר עם ההורים שלו,יש לו אחות נוספת שעדיין נשואה ולכן אין לה קשר עם הוריה) בעקבות כך החלו המלחמות הקשות ובהם לצערי הילדים מעורבים במיוחד ביתנו (בת 7)בכל פעם שהיא חוזרת מהבית של אביה היא מוציאה את כל התסכולים עלי היא אומרת לי דברים מזעזעים כמו, את חרא של אמא,את אמא לא טובה,את לא אוהבת אותי אני לא רוצה שהבן זוג שלך והבת שלו יבואו לכאן יותר וכו' ההתנהלות מולה באותם ימים עולה לי בהרבה דמעות,עלי לציין שביתנו היא ילדה מדהימה ומאוד טובה (המורה בבית הספר אומרת שהיא קסם של ילדה)אך כשהיא חוזרת אני כאילו לא מכירה אותה,השבוע כשהיא חזרה מבית הספר (אחרי שהיתה בבית של אביה ביום שלפני)היא התחילה שוב להוציא את כל התסכולים שלה עלי,אחרי שהיא נרגעה ושאלתי אותה לפשר ההתנהגות שלה כלפיי,היא אמרה שאבא אומר שאני אמא לא טובה שאני חושבת רק על עצמי ולא עליהם,שבכל קשר זוגי שהיה לו, אני התערבתי ולכן הוא נפרד מכל חברותיו כל הזמן,שאלתי אותה מה זה גורם לה להרגיש אז היא אמרה לי שזה גורם לה לא לאהוב ולהעריך אותי,היא אומרת שאבא שלה משגע לה את השכל וכששאלתי מדוע היא לא אומרת לו שהיא לא רוצה לשמוע,היא אומרת שהיא מפחדת והיא לא יודעת איך להסביר לי,כך גם קורה כשהיא נוסעת לבקר את הוריו (שלא הכירו אותה עד כה כמובן)היא סיפרה לי שאמא שלו אומרת שכדאי לה שתהיה לה אמא אחרת כי כשהיא תגדל זה יהיה מאוחר,בקיצור אני ממש לא יודעת מה לעשות(הקלטתי את השיחה ) האם עלי לקחת אותה לפסיכולוגית?לפנות לשירותי הרווחה? אני ממש מפחדת שהם יהרסו לי את הילדה,אני לא יודעת מה זה נותן לגרוש שלי ולהורים שלו בכך שהם מרעילים את הילדים (הבן שלי חוזר כועס בימים האלה אבל אני נותנת לו להוציא כי הוא לא אומר לי דברים,הוא רק מתנהג כמו "נמר",יש לי שאלה לגביו אך אותה אכתוב בנפרד)
 
תפקידך לפתוח פתח למחשבות נוספות ...

שלום רב, את מתארת תופעה מכיאבה באופן בוגר - חושב ושקול שמחפש את טובת בנייך. אני מעריכה את יכולת הספיגה והשיח שניהלת עם בתך ומחזקת מכאן את נפשך. בני אדם (בדומה לאופן בו מגיבים בעלך ואימו) פגועים מגיבים באופן פוגע. צרות עין ותחרות הם חלק מתחלואי החברה . רגשות אלה מחלחלות למשפחות, חלחלו למשפחתך עקב הגירושין, יחסייך הטובים עם ילדייך, המשמורת שלך עליהם והזוגיות החדשה והפורחת שלך. וחבל!! מה אפשר לעשות? א. לגלות אמפאטיה לרגשות הילדים, למחשבותיהם ולתגובותיהם. ב. להמשיך להגיב באופן שמכבד את כל הצדדים . ג. לא להיגרר להכפשות. (למען בריאותם הנפשית של ילדייך). ד. לדעת שיש חשיבות לקשר שלהם עם אביהם. ה. ילדים,(בגלל כושר חשיבה, הפשטה והסקת מסקנות) מפרשים את המציאות- את הדברים שהם שומעים- בדרכם הילדית והסובייקטיבית. תפקידך לתווך להם את המציאות, למשל, לומר להם שצר לך לשמוע שכך וכך הם הבינו את הדברים. לחשוב יחד איתם למה הם חושבים שאבא שלהם או סבתא שלהם מגיבים כך? לנסות לבנות עבורם תמונת עולם מציאותית, שמביאה עוד זווית ראייה(את שלך) ופותחת עוד זוויות ראייה והשקפה( כאמור, תוך כדי שמירה על כבודם של אחרים - כחלק ממודל חשיבה והתנהלות אותו את בוחרת להדגים. אם את חושבת ששיחות עם איש מקצוע סביב הנושא יכולות לסייע לך לעזור לילדייך כדאי לך לחשוב גם על האפשרות הזו. בברכה, עינת
 

dvashshir

New member
אני מודה לך מאוד על תגובתך ואשמח אם תוכלי

לעזור לי בעוד דבר,הבן שלי בן שלוש וחצי,במסיבות שיש בגן הוא לא מתייחס אלי ורוצה להיות רק עם אביו(כמובן שאביו חוגג על ההזדמנות ומראה לכולם שהילד רוצה להיות רק איתו,במסיבת הסיום של הגן שבוע שעבר ביקשתי מהבן שלנו לבוא להיות קצת איתי אך הבן שלנו אמר לי שהוא רוצה להיות עם אבא אז הגרוש שלי אמר לו "בו אלי ברור למה אתה לא אוהב את אמא ורוצה להיות רק איתי")הדמעות חנקו את גרוני והדבר הראשון שרציתי לעשות זה פשוט לברוח משם,אחת האמהות ששמעה את זה אמרה לי,שהיא לא מבינה למה הוא היה צריך לומר זאת לפני כולם, אך אני צריכה להיות חזקה כי הילד עדיין קטן והוא שבע ממני וזה רק צריך להוכיח לי כמה אני משמעותית בעיניו ,כי אני מובנת מאליה.זאת הרגשה קשה מאוד שאלתי היא האם כך הם הדברים באמת?האם עלי לוותר על המסיבות המשותפות(שלמסיבות יגיעו רק הגרוש שלי והבן שלנו)? האם יש ספר שאת יכולה להמליץ עליו ובוא עייצות למצבים שונים לילדים שהוריהם התגרשו?
 
ישר כוח!

שלום רב, שוב לא נותר לי אלא "להסיר את הכובע בפנייך" על ההתנהלות המחשבתית והרגשית הבוגרים שאת מציגה. כל הכבוד! ולשאלתך, אני ממליצה לך להמשיך לבוא, לחגוג ולהנות עם ילדייך במסיבות. המשיכי להיפגש עם עצמך, לדבר ולעודד את עצמך. מצאי חברים שמתאים לך לשתף במחשבותייך ורגשותייך, או דרכים חלופיות שמתאימות לך להתמודד עם המצב. שמרי על קור רוח, הבנה, תבונה וכבוד הדדי (לילדיי ך ולעצמך). המשיכי להיות ולהרגיש אימא משמעותית וראויה. שאלות נוספות יתקבלו בשמחה, עינת.
 

dvashshir

New member
תודה רבה לך על תגובותיך המהירות לשאלותי ועל

כל החיזוקים החיוביים,זה מאוד חשוב במיוחד במצב שאת חסרת אונים מול כל הסיטואציות החדשות שאני נאלצת להתמודד איתן שוב תודה רבה בודאי יהיו לי עוד שאלות בעתיד תודה שאת כאן
 
צעד ראשון : הכרה בחוסר אונים....

שלום לך שוב, שנים עזר הצעדים זו תוכנית טיפולית /שיקומית שהתחילה עם אלכוליסטים אנונימיים ובשימוש היום בתהליכי טיפול: הצעד הראשון שלהם הוא להכיר בחוסר אונים הכרה שמשיבה את האונים. אז הנה את בדרך.... בקרוב אשתף אותך ש"תפילת השלווה "שלהם. מכירה? עינת
 
תפילת השלווה ....

תפילת השלווה אלי תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם אומץ לשנות את אשר ביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים אמן בפראפרזה על תפילת השלווה של האלכוהוליסטים האנונימים כתב והעביר אלי אסיר (שהשתתף בקבוצת הורים בהנחייתי בכלא) את תפילת ההורים הבאה : תפילת ההורים אלוהים!! תן לנו את הכוח לקבל את ילדינו כמו שווים (כמו שהם) תן לנו את החוכמה להגיש להם את העזרה שהם זקוקים לה, ולא זו שאנו רוצים להגיש... תן לנו את התבונה לחנך אותם ולעצב דמותם מבלי לגזול את עצמאותם ,עצמיותם ואישיותם, תן לנו את הצניעות להבין שלא הכל אנחנו יודעים טוב מהם, ושיש דרכים שונות לעשות אותו דבר, ולא תמיד הדרך שלנו היא היותר נכונה. תן לנו את האומץ לעמוד על שלנו בעקשנות ובאותו הזמן לשמור תמיד על כבוד האדם, אלוהים!! עזור לנו לעשות אותם מאושרים. בברכה, עינת
 
למעלה