הגשמת מטרות - ../images/Emo45.gif , הכיצד?
יצא שפתיחת הפורום חלה ממש בימים של טרום-חג ויש בזה הרגשה חגיגית וחשבון נפש המבקש לתקן את שניתן והרהורים לגבי העתיד לבוא. לפיכך, עלתה אצלי השאלה מהו הכח המניע אותי להגשים מטרות? מצאתי שהכח הזה טמון דווקא בהצלחות שהיו לי. יכולה אני להעלות בזכרוני דוגמא מלפני שנים מספר. קבלתי סוף סוף רשיון נהיגה ולא העזתי להדליק את המכונית. כמה פעמים נכנסתי לאוטו, נגעתי בהגה, אך לא עלה בידי להשתמש במפתח. פשוט חרדה עצומה. לימים חלה בעלי ואושפז בביה"ח. לפחות פעמיים ביום הלכתי ברגל מרחק של חצי שעה לכל צד - והאוטו מחכה בחניה. הרגשתי את האבסורד שבדבר ולא יכולתי להתגבר על החרדה. מה ששינה את כל התחושות היתה המחשבה שהתגנבה ללבי - בעלי נמצא במצב של סכנת חיים ואני חוששת לחיי למרות שאין סכנה של ממש נשקפת לי על הכביש!(?). והחלטתי החלטה נועזת - אסע בזהירות (נסעתי על מהלך שני כל הדרך) ובאיטיות ולא אחשוב כל כך על עצמי. אז אפשר!? עובדה ש"הצלחתי". גם לכם יש "ספורים"? אני משוכנעת שיש המון ומכל הסוגים! (אגב - יש לי עוד כמה...) מאחלת לכולנו ערב שקט ונעים.
יצא שפתיחת הפורום חלה ממש בימים של טרום-חג ויש בזה הרגשה חגיגית וחשבון נפש המבקש לתקן את שניתן והרהורים לגבי העתיד לבוא. לפיכך, עלתה אצלי השאלה מהו הכח המניע אותי להגשים מטרות? מצאתי שהכח הזה טמון דווקא בהצלחות שהיו לי. יכולה אני להעלות בזכרוני דוגמא מלפני שנים מספר. קבלתי סוף סוף רשיון נהיגה ולא העזתי להדליק את המכונית. כמה פעמים נכנסתי לאוטו, נגעתי בהגה, אך לא עלה בידי להשתמש במפתח. פשוט חרדה עצומה. לימים חלה בעלי ואושפז בביה"ח. לפחות פעמיים ביום הלכתי ברגל מרחק של חצי שעה לכל צד - והאוטו מחכה בחניה. הרגשתי את האבסורד שבדבר ולא יכולתי להתגבר על החרדה. מה ששינה את כל התחושות היתה המחשבה שהתגנבה ללבי - בעלי נמצא במצב של סכנת חיים ואני חוששת לחיי למרות שאין סכנה של ממש נשקפת לי על הכביש!(?). והחלטתי החלטה נועזת - אסע בזהירות (נסעתי על מהלך שני כל הדרך) ובאיטיות ולא אחשוב כל כך על עצמי. אז אפשר!? עובדה ש"הצלחתי". גם לכם יש "ספורים"? אני משוכנעת שיש המון ומכל הסוגים! (אגב - יש לי עוד כמה...) מאחלת לכולנו ערב שקט ונעים.