הדחיינות נגמרה - מצאתי את השוטר שלי

נעמונת8

New member
הדחיינות נגמרה - מצאתי את השוטר שלי

לאחר כמה ימי מתח וחרדה מצאתי את השוטר שלי לכתיבת הסמינריונים שדחיתי ודחיתי ודחיתי ודחיתי... הוא נראה כמו ראשן של צפרדע והוא בבטן שלי - סוף סוף הריון תקין! ואז כמו סכר שנפרץ החלו המלים לקלוח - וכבר כתבתי 8 עמודים כולל הערות שוליים... הבעיה היחידה שנדבקתי ב"טפשת" כלשהי - התחלתי לכתוב עם שגיאות כתיב, שוכחת מלים ואותיות ואתמול תפסתי את עצמי בוהה במקלדת 5 דקות כי שכחתי איפה ה "ל"!!! כנראה שכשהרחם עובד המוח מאט את הקצב... נעמה
 
מזל טוב פעמיים../images/Emo49.gif

נעמה יקרה, כבר נתקלתי בתופעה הזו של מהירות בהיריון. בלימודים בעבר וגם בהווה - הנשים בהריון משתדלות לסיים את הדברים מהר, כך שמעתי הן עושות גם עם ניקיון הבית... שמא לא יספיקו לפני הלידה. טפשת מצד אחד - ובקרה מצד שני, הנה את שמה לב שאת בוהה... ומי יודע, אולי השוטר שנמצא אצלך בפנים.... הוא שוטרת ?
 

נעמונת8

New member
הלוואי..

תמיד אומרים "העיקר שיהיה בריא" - זה נכון אבל כמובן שאני מעדיפה בת אם תהיה שוטרת - מה טוב! גם אני שוטרת (תובעת) ועד עכשיו לא שמתי לב לסמליות..
 
זה כבר באמת קטע...

לשוטרת אין שוטר פנימי ללימודים. נו... באמת... זה יותר ממשחק מילים.. לא כך ?
 

נעמונת8

New member
הסנדלר הולך יחף?

לזכות הוריי יאמר כי מעולם לא אמרו לי "אם לא תאכלי/תלמדי/כל דבר אחר - יבוא השוטר..." האמת שמעולם לא נזקקתי לשוטר במובן הזה... בטח לא בלימודים. ברור לי שכשאת מתכוונת ל"שוטר" הכוונה היא לכל גורם, פנימי או חיצוני, שישמור עלי מפני החלקים החלשים שבי, אלה ש"אין להם כוח" או שממציאים תירוצים למה לא ללמוד. האמת היא שחיכיתי שבאמת יבוא לי החשק והתשוקה ללמוד כמו שהיו לי פעם ובמקום זה הגילוי רק הכניס אותי קצת ללחץ של עשייה - אבל בלי הרבה חמדה. כמובן גם ההקלה שהכל בסדר (ברגע, טפו טפו טפו) שיחררה איזה מעצור. נו טוב, תשוקה או לא - לפחות אני כותבת וכנראה זה ההישג, גם אם אני צריכה לקשור את עצמי לכיסא!
 
למעלה