הדיון הפתוח: למה יוגה ולא התעמלות או ספורט או

[יוגי בר]

הדיון הפתוח: למה יוגה ולא התעמלות או ספורט או

שלום לכ-ו-ל-ם הפורום הזה עוסק -בין יתר הגדרותיו- גם בחינוך. חינוך ליוגה. ומסביב נשמעים כל העת קולות שאומרים: רגע אחד. יש התעמלות כזו ויש התעמלות אחרת. יש מכוני כושר, יש מכונים לפיתוח גוף ואם אתה כבר רוצה ומתעקש יש גם פילאטיס. אז ראבאק מה הסיפור שלך? ומה הסיפור שלך בכלל עם היוגה? אז הגיע זמן דיון. זה מול זה אז לעבודה. כולם מוזמנים. להגיב. להעיר. להאיר. להסביר. לפרט. לחנך. לפרשן. כל ההערות. ההארות. ההסברים. הפרשנויות. הכל יתקבל בשמחה ובלב חפץ. בברכה ואהבה. יוגי בר

 

[סטיוויה]

הכל עניין של יחסיות

תלוי, מה אתה מחפש ביוגה?(כמובן נכתב בפנייה גם לנשים) אם אתה מחפש לשרוף קלוריות,לעצב ולחטב את הגוף ולהזיע...אז הרי שלדעתי אין ממש הבדל בין יוגה לבין כל תרגול פיזי אחר.אבל בהסתייגות אחת,יש סיכוי שתגיע מהסיבה הנ'ל ויתמזל מזלך לפגוש מורה איכותי.אישיות שלא רק "תקרע" אותך בברכות לשמש וצ'אטורנגות אלא תדע לעדן את ההכרה שלך ולאט לאט לחלחל את הפילוסופיה של היוגה אל תוך התרגול הפיזי שלך.ואז הרווח כולו שלך. יוגה היא לא פיזי ותו לא.לפעמים אני שומעת יוגיסטים אומרים "התאמנתי". למילה אימון יש בעיניי קונוטציה מאד פיזית.והם באמת עדיין נמצאים בשלב המאד פיזי/האתה.וזה בסדר.אין שיפוטיות.רק התבוננות במקום שבו הם נמצאים.גם אני הייתי שם.לגמרי. בשבילי יוגה היא מקום שבו אני מתחברת אל עצמי,מודטת,מגיעה לתובנות,מתבוננת,וככל שעובר הזמן אני מרגישה שפחות חשוב לי לתרגל האתה יוגה ואני הולכת יותר אל הישיבה,הנשימה,המדיטציה.היוגה נתנה לי אפשרות לתקן,לשפר ולעבוד על המידות שלי.היא נתנה לי כלים לשפר את איכות החיים שלי לא רק רמה הפיזית.מהסיבה הזו אני מלמדת יוגה ילדים.יכולתי גם ללמד אותם מוסיקה או תנועה.אני באמת ובתמים מאמינה שהיוגה נותנת להם כבר מגיל צעיר כלים מעשיים ומהותיים להתמודד עם רגשות,תחושות,מחשבות וכל מה שקורה להם בחיים.

 

[יוגי בר]

התייחסות שראוי לשים עליה זרקור

היי סטיוויה אז ככה: בואי ונבחן את נקודת המבט של הכותרת שלך: " הכל עניין של יחסיות" נמשיך במשפט- מה אתה מחפש ביוגה? ועכשיו נבחן אותה דרך פרמטר תרגולי אחד בתגובה. ולאחר מכן נבהיר את המהות והחשיבות שלו. בואי ניקח את הברכה לשמש. זהו תרגול חשוב מאוד ביוגה הקלאסית. סט של 12 אסנות -שיכול להגיע ליותר-מבוצע ברצף מתמשך. ונתחיל ביתרונות: תרגול יומיומי של יעשה אותך אחולשילנג בריא. גופנית ונפשית. (וחשוב להבין ולהבהיר מהי בריאות טובה) שמעתי על בית חולים באירופה שבדק מדעית את הברכה לשמש והחליט שהצוות שם (הרופאים והאחיות) לא מתחילים את היום בלי תרגול קבוע של כך וכך מחזורים של הברכה לשמש. פשוט בית החולים מתפקד יותר טוב כשכולם בריאים. עכשיו נגיע אלי. אני עושה מפעם לפעם 108 מחזורים של הברכה לשמש. ואני לא "קרוע" ואני לא עייף. להיפך. בהודו יש יוגים שעושים את כל הדרך לאשרם דרך התרגול המחזורי של הברכה לשמש. את צריכה לראות סרט של האתה יוגי מדופלם. הוא עושה את התרגול כל כך מהר שכל מה שאת רואה בסרט זה גלגל אנושי שנע במהירות. מה זה אומר? זה אומר דבר חשוב שתרגול גוף נכון לא עושה אותך עייף.- אסור שיעשה אותך עייף -אלא מטעין אותך באנרגיה. הגוף מתורגל פיזית בצורה האידאלית והאופטימלית. והוא לא ניזוק. לכן קוראים לזה תרגול גוף נכון. אוקיינוס שלם מפריד בין האתה'א יוגה לבין התעמלות. שבבסיסה היא שוחקת את הגוף בכל הפרמטרים. ולכן, לאחר תרגול התעמלותי אתה עייף. ואכן, המלה אימון מתאימה ויאה רק להתעמלות. התעמלות עוסקת בתרגול גוף האתה'א יוגה עוסקת בתרגול דרך הגוף והכנתו לייעוד רציני יותר. ולסיכום: נזכיר את אחד המשפטים המשמעותים ביותר ביוגה באשיה: "השלמות באסנה מושגת רק כשהמאמץ להשגתה נמוג לחלוטין" בברכה ואהבה יוגי בר

 

[סטיוויה]

אז בוא נמשיך עם הברכה לשמש ../images/Emo42.gif

לא צריך לספור למרחקים ארוכים,אני מאמינה שאפילו תרגול של 3 מחזורי ברכה לשמש ייתן לגוף יתרונות עצומים בכל הרבדים. הסיבה שהעליתי את התרגול הספציפי הזה כדוגמא היתה כי יצא לי להשתתף בתרגולי יוגה מסויימים,עם מורים מסויימים,באסכולות מסויימות-שבהם הברכה לשמש נתפסת כתרגול ממריץ ומחמם שראוי לבצעו במהירות מסויימת והמטרה שלו היא לראות אחרי ככה וככה זמן-תוצאות בשרירי הגוף. אז כאן יש פספוס לדעתי.ושוב,הכל יחסי.אם מישהו נכנס לשיעור יוגה במכון כושר כי בא לו על "שיטה אחרת" לעיצוב הגוף-יש פספוס של היוגה לכשלעצמה. אני לא בטוחה שההאת'ה יוגה נבדלת לחלוטין מכל השיטות הפיזיות האחרות.אם אני חושבת על שיטות כמו פלדנקרייז או אפילו פילאטיס מזרון-הן לא מעייפות ויש בהן הרבה יופי וחיבור לגוף. וגם בתרגול האתה יוגה,צריך כל הזמן לבדוק גבולות יכולת.יש תקופות שיש רצון ויכולת לתרגל תרגול ארוך.יש ימים שמספיקות לי שתי אסנות (אחרי חימום עדין)ואם אני לא מאזינה לעצמי ומוסיפה עוד אחת-זו טעות. שתי אסנות והרפיה עצמתית שאחריהן אני טעונה ובהירה בצורה בלתי רגילה. וככל שזה ישמע רוחני וכ'ו,לסיכום,אני מאמינה שמי שלא מבין "מה הקטע של היוגה" פשוט לא נמצא במקום של להבין ולנסות.מי שמוכן-מנסה ונשבה.ומי שצריך להגיע לשם-יגיע.גם אם זה ייקח לו שנים. שבת שלום.

 

[נווה חמציצים]

אענה בפשטות ובקצרה

יוגה זה תרגול לנשמה, לגוף, לתודעה, לערכים, לתפיסת עולם... הכל יחד. זאת לא "התעמלות". אמנם יש רבים אשר מתרגלים אותה כמו עוד סוג של התעמלות אחת מני רבים, אבל במקורה ובמהותה היוגה היא דרך חיים מנטאלית בראש והראשונה... התרגול הפיסי הוא רק האמצעי ולא המטרה. לתרגל האטה ללא התעמקות בראג'ה זה כמו לאכול רק את הופל של הגלידה בלי הגלידה בפנים... זה יכול להיות נחמד, אבל מפספס את כל המטרה שלשמה הופל נועד

 

[סטיוויה]

אהבתי את המטאפורה של ה- ../images/Emo135.gif תודה!

 

[צלליתה]

יוגה במכון הכושר

הגעתי למכון הכושר אחרי שתרגלתי יוגה במסגרות שונות, כאשר לתדהמתי ולשמחתי פגשתי במכון מורים טובים ליוגה, ורוב המתרגלים בקבוצה מגיעים לתרגל יוגה, ולא לסתם עוד שעור התעמלות. באותו מכון הכושר יש ענין שלם עם דיאטות והרזיה וקבוצות עם מנחה וכו. יש לי חברה שכאשר נרשמה למכון היתה מתרגלת איתנו יוגה, בהנאה רבה. אחרי זמן היא הפסיקה להגיע לשיעורים. שאלתי אותה מה קורה והיא אמרה שהמנחה בקבוצת הדיאטה המליץ להם לא לתרגל יוגה, כי ביוגה לא שורפים קלוריות וזה בזבוז של זמן. לטעמי זה נורא מצחיק כי אם תציצו רגע דרך החלונות לשיעור יוגה תראו שהרוב הגדול של המתרגלים הם בעלי מבנה גוף בינוני או רזה. בעוד שבשעורי אירובי למיניהם משתתפות נשים מאוד מלאות (בלשון המעטה). יוגה לטעמי זו חוויה שלמה יותר מהתעמלות. מדי פעם אני נכנסת לשעור פילאטיס, ונהנית מהפעילות הפיזית. בשעור יוגה אני נהנינת מהרבה יותר מרק הפעילות הפיזית.

 

[0 אור 0]

ולמה לא כולם?

כשאני קמה בבוקר אני חייבת "משהו" - ונכון שיש לי תקופות , כמו השנה, שב 90% מהימים ה"משהו" הזה זה יוגה, אבל יש תקופות אחרות שמתאים לי משהו אחר בחלק מהימים - וזה יכול להיות גם פילאטיס או אירובי או שיעור מתיחות או כל פעילות אחרת ומכיוון שאני עוסקת בשילוב האקלקטי הזה כבר מזה זמן, שמתי לב שיש השפעה מאד חזקה מכל הכיוונים. זה מתחיל בעובדה הידועה ששיטות כמו פילאטיס או פלדנקרייז שאבו הרבה מאד מהיוגה. ואז יש מורים שמשכו את זה למקום אחר, אבל יש גם מורים רבים ששיעור פילאטיס אצלם כל כך קרוב ליוגה, כולל הדגש על הצד הרוחני ועל נשימה - שלך תדע מה ההבדל זה ממשיך בכך שיש שיטות רוחניות נוספות של פעילות גופנית - ולדוגמא אמנויות לחימה צ'י קונג, שגם ממנו טעמתי על קצה המזלג (לא מצאתי מורה מתאים לצערי) - ובשנים האחרונות אני נתקלת יותר ויותר בשילובים של קי יוגה , כאשר כל מורה עושה את השילוב שלו, אבל לעתים אתה עושה סשן שלם של יוגה שנובע מתוך המרידיאנים ולא מתוך הצ'אקרות. אגב, הזכרתם בשרשור את ברכת השמש, ואולי זה המקום לציין שעסקתי ביוגה למעלה מ 10 שנים לפני שנתקלתי בברכת השמש פעם ראשונה - לא כל המורים אוהבים את התרגיל המובנה הזה - ובפרט אני אישית נגד השיטות שמשלבות ברכת השמש או יוגה בכלל עם קפיצות. מתאימה לי זרימה יותר עדינה ומעבר מתנוחה לתנוחה ללא זעזועים וניתורים. אתה רצית תשובה עניינית , ממוקדת ומנומקת ואני נתתי אוסף של הרהורים שלא קשורים זה לזה - מצטערת , אבל זה מה שיצא לי היום

 

[יוגי בר]

את הברכה לשמש לא צריך לעשות עם קפיצות

היי אור אז ככה: 1. יוגה יוגה זה מדע. מדע החיים. וכוחו בפשטותו וביכולתו להתאים לכל אדם. וככזה הוא קיים כבר אלפי שנים. מהמסד הזה שהשפיע על כל תרבות החשיבה והרוחניות של המזרח, עברו והתפתחו אומנויות הלחימה שונות וכן גישות רוחניות אחרות. (לדוגמה-בודהידהרמה- כשעבר לסין- והשתקע במנזר שאולין- לימד את הנזירים פראנאיימה והפך למאסטר זן הראשון) ועוד. 2. התעמלות התעמלות זו דרך לתרגול הגוף. יש הרבה שיטות לתרגול הגוף. פלדנקרייז - גדול כשלעצמו- פיתח את שיטתו בין היתר מתוך ההאתה'א היוגה. וג'וזף פילאטיס- גם הוא. השיטות האלו הלכו וקנו להם אחיזה בעולם המערבי בין היתר כי נתנו מענה יותר יותר טוב לתחזוקת הגוף משיטות ההתעמלות והגימנסטיקה המסורתיות. אבל אל תשכחי כל הדיון הזה נסוב בעיקרו סביב תרגול הגוף. ולדבריך יש כמה מורים שמלמדים פילאטיס מתוך מודעות לנשימה. וואללה יופי. אבל בין זה לבין תרגול פראנאימה רציני בן שעה או שעתיים. זה המרחק מכדור הארץ לגלקסיה אחרת. 3. המקור וחשיבותו עכשיו, נשאלת השאלה הבאה: למה לחפש תחליפים כשיש את המקור? במערב, כל אחד נהייה ממציא וחדשן. ממציא היוגה מחדש. שיטת מורה כזה או אחר. נדחפות בעזרת פרסום אגרסיבי וקונות להן אחיזה בהכרה המבולבלת. (זו שמחפשת לה כל יום משהו חדש) את התשובה- מן הסתם- כבר נלבן בדיון פתוח אחר בפורום. 4. הרהורים לדעתי. זה כייף להרהר לעצמך. ולהרהר בקול. ולבטא זאת אחר כך במלים. 5. והברכה ובאמת, את הברכה לשמש אפשר לבצע בנינוחות אין קץ. באיטיות וסבלנות בלי ניתורים קפיצות וטרמפולינות. ואין כמוה להכנת הגוף והנפש לתרגול. וגוף ונפש חד הם. שיהיה אחלה יום. בברכה ואהבה יוגי בר