הדיון הפתוח: תרגול היוגה הבטיחותי

[יוגי בר]

הדיון הפתוח: תרגול היוגה הבטיחותי

היי ל-כ—ו-ל-ם אז ככה: 1. כמה מילים לפתיחה בד בד, וככל שהיוגה (לייתר דיוק- תרגול היוגה על כל שלל שיטותיה וסגנונותיה הכוללים את השלב השלישי והרביעי- הגופני והנשימתי- אסנות ופנאנייאמה) הופכת להיות יותר אינית, ונעשיית עקב כך נגישה לקהל מתרגלים גדול יותר ויותר במערב מן הצד האחד, הרי שמן הצד השני, אי הבנת התרגול היוגי במלואו ולאשורו אצל המורה וממנו אצל המתרגל יוצר ומנציח תופעה של פגיעות ונזקים גופניים ואחרים אצל המתרגל.(וגם אצל המורה) והנה כמה מהשאלות שראוי להן כי הדיון הפתוח יתייחס אליהן בהרחבה: 1. מהן בעצם עקרונות התרגול היוגי הבטיחותי? 2. מה נדרש ממורה כדי להעביר שיעור יוגה בטיחותי? 3. איך להתאים את התרגול היוגי הבטיחותי- לגופו של עניין- לכל מתרגל? 4. כיצד צריך המורה להתנהג? ו/או כיצד צריכה להתנהל מעורבותו של המורה בשיעור? אקטיבית? פאסיבית? ומהו בעצם העקרון הלימודי הבטיחותי? 5. מה נדרש מהמתרגל לעשות כדי לפנוע פגיעות בעצמו בזמן תרגול האסנות? ובזמן פראנאיימה? אני מבקש מכל המורים והמתרגלים מכל השיטות והזרמים להשתתף בדיון פתוח חשובזה באורח פעיל כל התייחסות, הערה. תובנה. גישה. וכל מה שתעלו פה לדיון לטובת כולם יתקבל באהבה. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[פורק עול]

הקדמה לפתיחת הדיון

מה דעתך יוגי מורה מוכשר מה מקסימום התלמידים שהוא יכול לקחת עליהם אחריות לבטחון בריאותם. (בו בזמן שהוא גם צריך להעביר להם ידע) ??? שבוע טוב ובריא.

 

[יוגי בר]

מספר תלמידים בשיעור

היי פורק אז ככה: לדעתי, ומנסיוני האישי- 10 תלמידים גג. מאפשרים לך למלא את המטלות כמורה, ולתלמידים ללמוד ולתרגל כהלכה. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[gaiegos1]

כמה תשובות

שלום לכולם ובכן מניסיוני כדי למנוע פגיעה כמאמן ההנחיה הראשונה שלי לתלמידי היא לא להגזים באסנות, לתרגל כל תלמיד כפי יכולתו ולא לבדוק את הקצוות, במיוחד כשמדובר בתנוחות המערבות כיפופים של הגב אחורנית. כל תלמיד צריך להיות קשוב לגופו ולאיזור הסיכון. למשל בתנוחת המחרשה תלמידים לא מנוסים רבים מנסים להגיע לרצפה עם הרגליים כאשר הם מסכנים את איזור העורף שלא במודע, ההנחיה תמיד בתרגול אסנה זאת צריכה לכלול(לדעתי) את הסכנה הטמונה באסנה ואת הזהירות שעל התלמיד לנקוט בזמן התירגול, וכך לגבי כל אסנה עם סיכון כלשהו. כמובן שיש אסנות רבות שאין בהן סכנה כמו חצי פיתול עמוד שדרה ועוד - ההנחיה בתנוחות כאלה לא תכלול התראה לסכנה שלא קיימת ומצידי התלמיד רשאי לבחון את גבולותיו כרצונו. מורה חייב ידע אנטומי בסיסי של הגוף, לדעת מה ההשפעה הפיסית של התנוחות כדי לדעת את הסכנות הטמונות בהן(אם ישנן). עליו להכיר את נקודות התורפה של כל תלמיד באופן אישי ולתת הנחיות ספציפיות בהתאם ליכולותיו\תיה. לגבי כיצד על המורה להתנהג אם לתרגל עם התלמידים או לא אני חושב שזה דינמי מכיון שיש תנוחות שעל המורה לראות את התלמיד ולהיות פנוי למתן תגובה אם יש צורך ותיקון. אך יש תנוחות שאין צורך ודוקא ביצוע התרגול עם התלמיד נותן לו ביטחון ודוחף אותו קדימה לעבר ביצוע משופר של התנוחה. כמובן זה תלוי גם בתלמידים - אם יש קבוצה מתקדמת אז נוצר חלל אפשרויות גדול יותר של תירגול עם התלמידים ופחות הסברים בתנוחות מסוימות. בסופו של דבר זה עניין בר שינוי בין המורה לתלמידיו ואין בעיני חוק ברזל לגבי הנושא. לגבי בטיחות בזמן פרנאימה כל עוד לא מבצעים עצירות נשימה אין כל סכנה. כאשר כן מבצעים עצירות נשימה אז עדיף להיות קשובים לתחושות הפנימיות ולהמנע מהגזמה כדי למנוע הרעלת CO2 (ורובנו נוהגים כך באופן אוטומטי). באופן אישי עוד לא נתקלתי בתלמיד שנגרם לו נזק מתירגול פרנאימה. בברכה ואהבה.

 

[יוגי בר]

טוב שלא נתקלת

היי איתן אז ככה: זה שלא נתקל זה בתלמיד שניזוק מפראנאיימה זה מצויין וזה שמתקיים נזק זה מתרגול לא נכון זו מהות הענין. בכל תנוחה-אגב- מתקיים מצב בריא והיפוכו. אפשר להועיל ואפשר גם להזיק. אין דין שהייה נכונה בתנוחה למשך 1/2 דקה שווה למשך שהייה של דקה וכן הלאה והלאה. וכמובן, להיפך. אין דין שהייה לא נכונה של 1/2 ד' בתנוחה שווה לדקה. ואפרופו... כל פיתול לא נכון של עמוד השידרה (במקרה הזה עמוד השידרה נע לשני כיוונים מנוגדים) יכול להזיק ועוד איך להזיק. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[יוגי בר]

ויש המשך....

היי איתן אז ככה: הנה שתי שאלות המשך: מהי הגדרת הנזק בתרגול? ואיך בכלל מודדים ומעריכים דבר כזה? בברכה ואהבה יוגי בר

 

[gaiegos1]

נזק בתירגול

אני משער שנזק זה דבר שאנחנו יכולים לחוות אחרי התירגול. אם תלמיד מסויים תרגל ושלשה ימים לאחר התרגול סובל הוא מכאבים ומוגבלויות יש כמובן נזק פיסי מסוים שלא לדבר על כך שיש סיכוי טוב שהוא גם לא יחזור להתאמן ויעזב את היוגה. נזק לטווח ארוך יכול להיות שבירה של חוליה בעמוד השדרה או כל נזק פיסי בכל אבר בגוף כאשר הלכנו על תנוחה מסויימת יותר מדי. דברה יפה גברת רוית טל על ההיבטים האגואיסטים שלנו כתלמידים כאשר אנחנו משוים את עצמנו עם אחרים. ההנחיה שלי בשיעורי כמובן היא לתרגל עד כמה שניתן בעניים עצומות ולהמנע מהשואות באומרי שיוגה היא לא תחרות וכל תלמיד יכול להגיע לחוית היוגה ללא קשר לגמישותו הפיסית. במילה אגו אני משתמש לא על השיעור הראשון אלא לאחר זמן שהכרתי את הקבוצה והם הכירו זה את זה כדי שיוכלו להרגיש בנח כשמזכירים נושא כאוב זה. ברכות ואיחולים.

 

[צלליתה]

כנגד כל הסכויים

אני מתרגלת יוגה אצל כמה מורים. יש גברת אחת שעל פניו השעור שלה יכול להראות מטורף לחלוטין - תנוחות מאוד מסובכות (לעומת שעורים אחרים בהם יושבים בשקט ונושמים שעה וחצי). היא לא מציעה אלטרנטיביות למתחילים או לפחות גמישים (למרות שפה ושם מזכירה להקשיב לגוף). ועם זאת מעולם לא קרה שנפגעתי בשעור שלה. פעם שאלו אותה על הלכאורה סיכונים והעדר הפגיעות בשעורים שלה. אמרה שהיא נפצעה פעמים רבות ביוגה, ושצריך מורה שנפצע בעצמו כדי לדעת איך למנוע פציעות. אולי?

 

[y a y a y]

תודה על הדיון החשוב. "מה אני מרגיש?

אני חושבת שהדבר החשוב ביותר שיכול מורה ליוגה לתרום לתלמיד, מעבר לאסנות והפרניאמה ואפילו יותר מהם, זה הכלים להתבוננות העצמית לגוף, החקירה הפנימית - הן של הגוף והן של הנפש. העברת החשיבות העצומה של העבודה בריכוז ובחיבור עם הגוף, עם היכולות שלו האינדוידואלית וכן ריסון התובענות והתאמת השאיפות למצב הגוף . "מה אני מרגיש?" "האם אני בנינוחות?" פשוט להיות קשוב, להתייחס בכבוד ולקבל באהבה את המקום בו אני נמצא. אני חושבת שחשוב בכל שיעור ובכל תרגיל, לחזור על הדברים האלה. לעבור על חלקי הגוף, הנשימה, התחושה ולשאול מה אני מרגיש? איך אני עכשיו משפר את הנינוחות?"כך מהשאלות, שתלכנה ו"תתעדנה" ותעמקנה יותר ויותר ילמד התלמיד את הגוף שלו, את מה שמטיב עימו ומה שמרע לו. ממש כמו חינוך ילדים. כשמשהו מופנם בתוך הילד הוא מהווה לו כלי. אם החינוך הוא חיצוני לא ידע/לא ירצה/לא יבין/ לא ישכיל להשתמש .

 

[y a y a y]

כמשתתפת בשיעורי יוגה למדתי דבר

מאוד חשוב, להיותי מורה. הכיתה בנויה מאינדוודואלים. כל אחד עולם ומלואו וממש צריך לתת כבוד לכל מקום בו נמצא האדם. והשיעור היה , שהמורה חילקה את הכיתה לזוגות. אני לא אוהבת לעבוד בזוגות באופן כללי, ובמיוחד לא רציתי לעבוד עם הבן-זוג ש"שודך" לי. כמובן שלא אמרתי את זה , נשכבתי על הרצפה ואמרתי שכואב לי הגב, אני לא עושה את התרגיל. המורה ממש ניסתה לשדל אותי לעשות. אח"כ הרגשתי ממש מגעילה. איזה מין יוגית אני, לא רוצה לעבוד עם בן-אדם, ממש מצפוני ייסר אותי, במיוחד שבמקביל אני לומדת להיות מורה ואני אהיה חייבת לעבוד עם אנשים. למזלי, שיתפתי את מורתי החכמה בתחושות האיומות והיא אמרה לי דבר מדהים. "יעל את חייבת לכבד את עצמך ואת תחושותיך!" מה שלא מתאים לך אל תעשי! רק כך תפתחי את האוטנטיות שלך. יש אנשים שזה יתאים להם מאוד, ויש כאלה שלא. את תהיי את!" אני חושבת שהשיעור - הפוזיציה של תלמידה בחוסר נינוחות ודבריה המדהימים של מורתי גרמו לי להבין עד כמה צריך להיות רגישים עם תלמידים ולתת לכולם את ההרגשה שהם בסדר גמור!!! כי הם באמת בסדר גמור!!

 

[y a y a y]

הבהרה: המורה החכמה לא היתה זו

שחילקה לזוגות.

 

[יוגי בר]

מתחיל להתחמם......החינוך

היי יעל, וברוכה הבאה לפורום אז ככה: 1. לב העניין עלית פה- לדעתי- על עקרון חשוב מאוד. שהוא בעצם גם לב העניין וגם לב הבעייה החינוך. זה כל כך חשוב שאני כותב על זה מאמר שלם(שיצורף בהמשך למדור מאמרים) או.קי. אז איך מחנכים? מורה? תלמיד? ואיך מעבירים את החינוך הנכון? מהם בעצם הכלים שעליהם אפשר לבסס את החינוך הנכון? בברכה ואהבה יוגי בר

 

[yogagirl]

אגו...ושיהיה כיף ובטוח!!!../images/Emo8.gif

אגו -זה אחד הנושאים היותר מדוברים - בקשר הישיר שלו ליוגה ויצירת איזון בין גוף לנפש ...רוצים להגיע לאיזון ? - צריך לוותר על האגו - מה לעשות ?! זה לפי דעתי אחד הדברים החשובים שצריך להסביר למתרגלים החדשים ( וגם הלא חדשים ) בכלל - אני נורא דוגלת בהקדמות + הנחיות קלות בפתיחת השיעורים -יש מורים שפשוט נותנים לך לתרגל -בלי שום הקדמה או הסבר קטן שליפעמים יכול להיות ממש משמעותי -למען תרגול בריא ונכון יותר - מתוקף היותי מורה -לי יש את הרקע האנטומי והכרות מעמיקה עם גופי כדי לדעת איך לא לפגוע בעצמי - מה אני יכולה / לא יכולה לעשות ואיפה הגבול - אבל רב האנשים שמגיעים ליוגה - אינם בעלי רקע אנטומי נרחב וזה בעייתי - ומסוכן בשבילם !!! נכון שהתלמיד צריך לחוות את האסנות ותוך כדי התרגול להכיר את גופו ואת יכולותיו אך זה ממש מקומם אותי שבתרגילים שבהם הגוף משתנה דראסטית מהמנח הניאטרלי שלו כמו כפיפות קדימה , אחורה - בעיקר תנוחות הפוכות ואפילו תנוחות ישיבה מסויימות אין הסברה והנחיה של המורה ל- איך להיכנס לתנוחה מה הקווים האדומים ומה אני לא אמור להרגיש בתנוחה ... למשל : אם מישהו רועד בתנוחה - הפנים שלו מאדימות והנשימה שלו מתקצרת עד כמעט - התקפת לב...סימן שהוא לקח את האסנה רחוק מדי ...התפקיד שלנו כמורים הוא לתת כלים לתלמיד להיות מחובר לגוף שלו והכי חשוב ללמוד להבין את הגבול הדק (והוא באמת דק) בין לעבוד עם הגוף והיכולות שלו לבין עבודה כנגד יכולות הגוף- עכשיו - תשאלו למה כתבתי אגו ??? אז ככה - משם מתחילה כל הבעיה - יש שיעורים שרוח התחרות נחה עליהם ... להסביר לתלמיד - ובמיוחד המתחיל - לעשות רק מה שהגוף זורם איתו - כשמתחילים להאדים , לאבד את קצב וזרימת הנשימה ולרעוד - הגזמת ! הלכת רחוק מדי, לא הקשבת "לאמת" של הגוף שלך שבמקום להיות במקום הרמוני בזרם האנרגיה שלו -מרגיש תקיעות ,חוסר זרימת אנרגיה ונחנק למוות !! ולא בשביל זה מתרגלים יוגה ! זה מתחיל מזה שהיוגי הנחמד מסתכל על שכנו השמאלי ומרגיש שאם הברכיים שלו מגיעות אל האוזניים - גם אני יכול או יותר נכון צריך ! אז :1 ) להסביר שלא "צריך" כלום ! 2 ) שכל אחד נמצא בקצב שלו - שאין לאל "להגיע" ושעוצמת חווית היוגה נמצאת בעשייה עצמה - בתרגול , במסע ! 3) ללמד התכנסות חושים מהי - מדי פעם אני מבקשת מהם לעצום עניים במהלך אסנה רק כדי שיתכנסו פנימה אנרגתית , ירגישו את הגוף שלהם מבפנים - יקבלו פרספקטיבה על רמת הקושי שלהם בתרגיל וכמובן - כדי שיהיו מרוכזים בעצמם ולא ב"שכן השמאלי ההוא" שמביא את הבירכיים לאוזניים ... אז כמו שאמרתי הכל מתחיל מהאגו מיכולת ההסברה של המורה וממה שהמורה משדר בשיעוריו ליצירת אימון בטוח מעמיק ,מחבר והרמוני שיוביל לשאלה: "למה באמת אנחנו כאן "? ומהי יוגה ... והכי חשוב שיהיה כיף ... ובטוח נמסטה רוית טל

 

[tzurtzur]

אהבתי!../images/Emo45.gif

כל מילה פגז! וויתור על האגו הוא לדעתי הבסיס לתרגול נכון של יוגה! ומדריך שמסביר את שאת הסברת הוא מדריך טוב ואמין!