הדיסק החדש של ג´קסון
שלום לכול המעריצים, אני שמח שיש אנשים שמבינים באיכות או שסתם אהבים מוסיקה טובה. בקשר לדיסק: לפי דעתי זהו דיסק מיוחד ומושקע מאוד ואני מאושר שיש אומנים שמוציאים דיסק מלא לגמרי (80 דקות מקסימום מקום בדיסק, אצל מייקל 77), זה מראה על השקעה ואיכפתיות מהמעריצים. השיר הטוב ביותר בדיסק- לפי דעתי זהו speechless- שיר טהור ומקסים, מביא לידי ביטוי את פיתוח והעמקת הקול שמייקל עבר. מוכיך מוסיקליות של גאון, ובהחלט עליית רמה מכל הדיסקים הקודמים. בכל זאת, אפשר היה להאריך אותו בעוד דקה או שתיים ע"י בית נוסף או לשיר עוד קצת את הפזמון. לכל אלה שחושבים שזהו דיסק פחות טוב מהקודמים- גם אני חשבתי כך בהתחלה, אך אז ניסיתי להכנס לראשו של האומן (שהרי כתב והקליט מעל 60 שירים לצורך הדיסק), וכן שמעתי את הדיסק בהתעמקות יתר והגעתי לשתי מסקנות: 1. נראה לי שג´קסון ניסה ליצור 16 שירים שמביאים קצת מכל סגנון (דאנס- שירים 1,2,3 שירים קלאסיים של סגנונו 4,5,6,7,10,12, שירים אוניברסליים 13,14 שיר 16 בסגנון "מותחן", "ghosts", ו"is it scary", שיר 9 (שמיקומו בא "לשבור" את הדיסק לשני חלקים) מראה מה הוא יכול לעשות עם הקול שלו (עיבוי וסילוף הקול) ושיר 8 אותו הדבר רק לקיצוניות השנייה (הקול העמוק והטהור), שיר 11 שיר כעס על ההטרדות מהתקשורת ומצלמי הפפרצי, (קול זועם),ושיר 15, דואט עם סנטאנה. כל אלו יחדיו נותנים משהו לכל מעריץ, ויחדיו יוצרים אלבום מושקע ואיכותי שהוא יצירת אומנות אמיתית. 2. שירים 4,5,7 הם מבחינת עליית מדרגה בשל מורכבותם המדהימה, אם תשכילו להתעמק בהם תיווככו שמעבר לקול הראשון ששר אותם, על כל אחד מהם הקליט עצמו מייקל פעמיים (שתי קולות באותו הזמן)או אפילו שלוש, ותוספת זו שלעיתים נשמעת כסלסול (שיר 7), או כהצרדת הקול (5), מוסיפה לשיר מימד מורכב שניתן להשוות אותו לציור שהאומן מצייר עם קולו.
שלום לכול המעריצים, אני שמח שיש אנשים שמבינים באיכות או שסתם אהבים מוסיקה טובה. בקשר לדיסק: לפי דעתי זהו דיסק מיוחד ומושקע מאוד ואני מאושר שיש אומנים שמוציאים דיסק מלא לגמרי (80 דקות מקסימום מקום בדיסק, אצל מייקל 77), זה מראה על השקעה ואיכפתיות מהמעריצים. השיר הטוב ביותר בדיסק- לפי דעתי זהו speechless- שיר טהור ומקסים, מביא לידי ביטוי את פיתוח והעמקת הקול שמייקל עבר. מוכיך מוסיקליות של גאון, ובהחלט עליית רמה מכל הדיסקים הקודמים. בכל זאת, אפשר היה להאריך אותו בעוד דקה או שתיים ע"י בית נוסף או לשיר עוד קצת את הפזמון. לכל אלה שחושבים שזהו דיסק פחות טוב מהקודמים- גם אני חשבתי כך בהתחלה, אך אז ניסיתי להכנס לראשו של האומן (שהרי כתב והקליט מעל 60 שירים לצורך הדיסק), וכן שמעתי את הדיסק בהתעמקות יתר והגעתי לשתי מסקנות: 1. נראה לי שג´קסון ניסה ליצור 16 שירים שמביאים קצת מכל סגנון (דאנס- שירים 1,2,3 שירים קלאסיים של סגנונו 4,5,6,7,10,12, שירים אוניברסליים 13,14 שיר 16 בסגנון "מותחן", "ghosts", ו"is it scary", שיר 9 (שמיקומו בא "לשבור" את הדיסק לשני חלקים) מראה מה הוא יכול לעשות עם הקול שלו (עיבוי וסילוף הקול) ושיר 8 אותו הדבר רק לקיצוניות השנייה (הקול העמוק והטהור), שיר 11 שיר כעס על ההטרדות מהתקשורת ומצלמי הפפרצי, (קול זועם),ושיר 15, דואט עם סנטאנה. כל אלו יחדיו נותנים משהו לכל מעריץ, ויחדיו יוצרים אלבום מושקע ואיכותי שהוא יצירת אומנות אמיתית. 2. שירים 4,5,7 הם מבחינת עליית מדרגה בשל מורכבותם המדהימה, אם תשכילו להתעמק בהם תיווככו שמעבר לקול הראשון ששר אותם, על כל אחד מהם הקליט עצמו מייקל פעמיים (שתי קולות באותו הזמן)או אפילו שלוש, ותוספת זו שלעיתים נשמעת כסלסול (שיר 7), או כהצרדת הקול (5), מוסיפה לשיר מימד מורכב שניתן להשוות אותו לציור שהאומן מצייר עם קולו.