הדקו חגורות, כי אנחנו ממריאים!

הדקו חגורות, כי אנחנו ממריאים!

אל העולם הדיגיטלי! שלוש, שתיים, אחת, גלגל אותה! רגע, טעות בסדרה... ^^;;; IKUZE! חול...חול...וחול... רגע, חול? אבל הכל שחור! חמישה ילדים צפים על-גבי גלים של חול שחור, בודדים ברחבי מדבר ענק שקצהו לא נראה והשמיים שמעליו עגמומיים ומדכאים. המקום נראה כמו תשליל של מדבר סהרה: כהה, אפל, מסתורי... האם זה יכול להיות העולם הדיגיטלי? כן, עשר שנים לאחר הקרב הגדול שבסופו הושמד מאלו מיוטיסמון, האימה המהלכת. השנה היא 2012, והעולם הדיגיטלי הוא תמונת מראה אפלה של עולמנו ההרוס. "הרוס", מפני שנבואות המאיה העתיקות התגשמו: הראשון באוגוסט: הילדים הראשונים נעלמים, והדיג'ימונים הראשונים מופיעים. החמישה-עשר באוגוסט: גורילאמון הורס את גשר שער הזהב שבלוס אנג'לס. העשרים ואחד באוגוסט-הזעזוע הראשון: וירוס קטלני מכה בתושבי כדור-הארץ ליום אחד, ולוקח עימו מיליוני קורבנות. ביניהם זקנים, ילדים, בעלי-חיים וצמחים רבים. מגיפה. השלושים באוגוסט: גארודאמון מופיע מעל העיר ניו דלהי וגורם לבהלה. ילדים נוספים נעלמים. השניים-עשר בספטמבר: סלע גדול נוחת על בניין הפרלמנט הגרמני בברלין, ערפל כבד עוטף את טוקיו ויוקוהאמה, ולונדון עולה באש במשך שבוע. העשרים ואחד בספטמבר-הזעזוע השני: המצב במדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית מחמיר, ומיליונים מתים מחוסר במזון. יחד איתם מתים גם מאות אלפים מבני המדינות המפותחות. רעב. העולם הדיגיטלי והעולם האמיתי עומדים להתנגש פעם נוספת, לקרב אחרון ונוראי במיוחד. עת הביאה השלישית. חמשת הילדים שוכבים על החול, חסרי הכרה. ארבע ביצים יוצרות מעוין סביבם. אחד מהם, לבן שיער, מחבק ביצה חמישית. (מל"ד: אני מזכיר לכם שאתם לא יודעים כלום על העולם הדיגיטלי. אם יש לכם משהו להגיד שלא קשור למשחק הוא יהיה בסוגריים, תחת מל"ד: "מחוץ לדמות". עכשיו אתם מתעוררים, ואף-אחד מכם הוא לא זה שמחזיק את הביצה החמישית, אם לא הבנתם.
)
 

chi12

New member
אני צריכה להגיב?

התעוררתי, הרגשתי מן עיפות משונה, המקום הזה לא נראה לי מוכר מוכר משום מקום שהייתי בו במציאות או בחלומות. פקחתי עיינים גדולות, מסביבי היו ארבעה ילדים, ומסביב כמה ביצים, חלמתי על התרנגולת שילדה אותם, היא חייבת להיות ציבעונית אם יצאו לה כאלה ביצים יפיפיות, לא כמו התרנגולת המכוערת בלול שלנו. ואז נזכרתי איפה אני נמצאת, ראיתי רק חול שחור, ערמות של חול שחור לא נגמר, ללא התחלה ובטח שללא סוף, חשבתי לעצמי.
 

remundo

New member
*חוזר להכרה*..

והדבר הראשון שהרגשתי היה מן עיקצוץ מוזר בעורף. אוי לא, שוב נרדמתי באוטובוס עם ריפוד מלא באבקת גירוד. (מי ממלא את הריפוד באבקת גירוד בכלל? אלה בטח אותם "ג'ין-צ'אן המלךךך!!!!111" שמקשקשים על המאחורה של המושבים.) *מכווץ את הגבות ומגרד מעט בעורף* מוזר, אבל לאבקת גירוד הזאת יש מרקם של חול. *פותח את העיניים לחריץ צר* מוזר, אבל מאוד חשוך בחוץ. *עוצם את העיניים בחזרה ומתהפך* הממ לא, בעצם אני שוכב על משהו שבכלל לא מרגיש כמו כיסא של אוטובוס! *מתיישב בבת אחת ופוקח עיניים* אה, כן, אני בסך הכל נמצא בתוך תשליל של תמונה ו.. *בודק את הידים שלי* ואני לא בצבע כחול כהה, אז אני לא.. הממ.. השתללתי? וגם שאר הילדים נשארו בצבעים שלהם. רגע, שאר הילדים? . . . הם ישנים. אולי כדאי שגם אני אחזור לישון ו.. אחכה שמישהו אחר יתעורר.. הממ.. *קופא במקום* מישהו כבר התעורר! אוי לא, אוי-לא-אוי-לא-אוי-לא.. אני רק מקווה שהיא לא שמה לב שגם אני התעוררתי! *נופל בחבטה בחזרה על החול ומעלה ענני חול שחורים מסביבו מעוצמת החבטה* *עוצם עיניים בחוזקה ושוכב בצורה נוקשה למדי ולא מודע לזה שהוא בכלל לא נראה כמו שנראים אנשים כשהם ישנים* *משמיע נחירה קטנה ליתר ביטחון* אהא! אני ישן. אני רק מקווה שאני אצליח להרדם באמת ו.. שמישהו מהם כבר יעיר אותי >< ! (רק שלא ישאירו אותי פה! *חושב לעצמי באומללות* אני לא רוצה להשאר פה! אני לא אוהב להיות בתוך תשלילים של תמונות לבד..!) רק רגע, תשליל של תמונה? לא הגיוני! איך אפשר להיות בתוך תשליל של תמונה בכלל? זה בטח רק חלום.. *מתכרבל בעצמו עכשיו בצורה נינוחה יותר, עם שמץ חיוך של הקלה* [מל"ד: כל מה שנכתב מחוץ לכוכביות או מרכאות הן המחשבות של היקארו, נא לא להתייחס לדברים כאילו הם נאמרו בקול. כמו כן, היקארו מתיימר להיות אדם שפוי שלא מנהל מונולוגים עם עצמו ועם כפיליו האחרים.] [/מל"ד]
 

meytar

New member
אני מצטער. אני לא יכולה להשתתף.

מילי, באמת אל תכעס, זה לא אישי. זה לא מחוסר זמן ולא מחוסר רצון, פשוט קרו בזמן האחרון כל מיני דברים ואני פשוט לא מסוגלת..באמת..אולי פעם אחרת/:
 

Digi Lista

New member
מה קרה מיתרוש?../images/Emo24.gif

מוזמנת לכתוב בפרטי...וכמובן כאן אם תרגישי נוח לשתף,אולי לא נוכל לעזור לפתור את הבעיה אבל נוכל להקשיב ובימינו זה גם משהו
אני אנסה לכתוב בימים הקרובים את החלק שלי...בינתיים קראתי מה שכתבו בשרשור ומאוד התרשמתי
 

meytar

New member
אצלי הדברים הרגילים.

בדיקות-תוצאות-יש גידול-אין גידול-בעצם כן יש-בעצם אין-שוב ראינו שאולי יש-אין סיכוי שיש.... ואני מרגישה כלכך רע...אנשים מנסים לעזור אבל לא יכולים כי פשוט לא מסוגלים להבין... תודה על הדאגה
 

meytar

New member
אה, והמשפט האחרון לא נאמר בציניות.

אני מתכוונת לזה באמת, סטטה.
 

Digi Lista

New member
מצטערת לשמוע../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני אהיה כנה איתך-אף פעם לא הייתי במצב כזה ואני לא יכולה להגיד שאני מבינה בדיוק את ההרגשה כמו שאמרת שקורה לא מעט,אני יכולה בעיקר להתחבר לתחושות שלך מבחינה רגשית ולהגיד שאני מרגישה את התסכולים שלך מכול המצב הזה של האי וודאות ושיגועי שכל בנוגע לבריאות ולחיים שלך בגלל שלרגשות האלה אני יכולה להתחבר מניסיון אישי בתחומים אחרים בחיים,אני מקווה בשבילך שיהיה בסדר ושתעברי את זה בשלום ותזכרי שכנראה כרגע מנסים ללמד אותך שיעור מסויים בחיים,התוצאות לא יראו בטווח הקצר אבל בראייה למרחק תצאי עם מסקנות ודברים נוספים שאולי לא היית לעולם מגיעה אליהם ללא הדרך הקשה והכואבת...אני איתך אם תזדקקי לאוזן קשבת ותמיכה
 

meytar

New member
איזה כיף שאת פה...

מחר אני אלך לדבר עם האדם היחיד שאולי יצליח להבין אותי. למרות שכבר אני בספק אם זה יקרה... היום בסוף שיעור מתמטיקה באתי אל המורה עם ערימת האישורים שלי על כל הימים שלא באתי, ואת יודעת מה היא עשתה? היא צחקה. היא התפקעה לי מצחוק מול הפנים. כן, ממש מצחיק. ניסיתי לבכות בשיעור היסטוריה שהיה לאחר מכן, אבל כרגיל אני אף פעם לא מצליחה לבכות. לפחות היה היום דבר טוב .. נפגשתי עם הרופא שלי, וחיבקתי אותו והוא אמר לאנשים שהיו לפנינו שבדיוק יצאו שאני הבת שלו (כשהם לא הבינו ממש איך זה יכול להיות הוא הסביר...) תודה סטטה.
 

Digi Lista

New member
אני פה אבל לא להרבה זמן כרגע...

לא בגלל שאני לא רוצה לדבר איתך,אלא פשוט כי אני עובדת מחר כרגיל והשבוע הזה בעיקר סחט ממני עצבים ותסכולים ואני מותשת...אבל אני פה כול הזמן בשבילך באופן כללי ואת בטח יודעת את זה
תעדכני אותי איך היה עם האדם היחיד שמצליח להבין אותך(?),אולי למרות שאת בספק דווקא תופתעי לטובה כמו שאני ממש ממש ממש רוצה ומקווה בשבילך שיקרה
אם מורה הייתה ככה צוחקת לי בפרצוף על משהו רציני כול כך הייתי חוטפת קריזה רצינית ואולי אפילו לא הייתי מדברת איתה מעבר למינימום ההכרחי לשם למידה(כבר קרו לי מקרים כאלה שנפגעתי כול כך ממורים ש"החרמתי" אותם שנתיים מבחינתי),שלא נדבר על התפרצות שהייתה עלולה לבוא או לפחות התבשלות שעות בקריזות על הזלזול שלה...כנראה שהיא לא רגישה מספיק ובסוף הגלגל מסתובב... אניט שמחה שנפגשת עם הרופא ועוד יותר שמחה על היחס החם שקיבלת ממנו,יחס חם הוא לא מובן מאליו ואנשים לא תמיד יודעים להעריך את זה אבל לך יש ממנו יחס חיובי והיחס הזה יכול להחזיק אותך עם כול מה שאת עוברת כרגע,יחס טוב עושה ברוב המקרים את ההבדלים בין ההחלמה נפשית ופיזית ממצבים שונים
אין מה להודות,מה שחשוב הוא שתהיי בסדר כמה שיותר ושתדעי שאת לא לבד כי לפחות אני ובטוח שעוד כמה כאן איתך
 

meytar

New member
זה בסדר, גם אני כבר תכננתי

לכתוב הודעת לילה טוב. אז, לילה טוב. ובאמת לא מתאים לי לא לפרוץ בהתקף זעם בלתי נשלט ומוגזם. כנראה שהייתי יותר מדי בהלם ויותר מדי עייפה. לילה טוב שוב.
 

remundo

New member
ללא נושא

אין לי מושג מי את ובחיים לא ראיתי אותך, אבל ברגע שקראתי את זה בתחשק לי לחבק אותך חזק חזק (וזה היה אתמול באחת בלילה, ולא כתבתי כלום כי חשבתי שזאת שעה מאוחרת מידי). אני לא יכולה להבין אותך לגמרי אבל תמיד כדאי להיות אופטימים-ואם חס וחלילה באמת יש לך משהו כזה זה לא הסוף בכלל, אנשים שהיה להם את הגידול הכי נורא הבריאו והמשיכו בחיים וככל שמגלים את זה מוקדם יותר כך הסיכוי להיפטר ממנו גדול יותר, ואם יש ספק אם הוא קיים בכלל או לא אז או שהוא לא קיים בכלל באמת או שהוא בקושי התחיל להתקיים ואז גם יגמרו אותו מהר (או שאני באמת לא מבינה בכל הדברים האלה, אבל אני כן יודעת שאנשים יצאו מזה והמשיכו אחר כך בחיים הרגילים שלהם..) שיהיה לך בהצלחה, בכל אופן!
 

meytar

New member
:)

גם לי אין מושג מי את, אבל ההודעה שלך באמת הדהימה אותי. איזה אנשים יש כאן... לא כתבתי את זה בהודעה הראשונה שלי כי כל מי ש"ותיק" כאן יודע..לפני 7 חודשים גילו אצלי בריאה גידול ושלוש גרורות, ועברתי ניתוח (כרתו לי את כל הריאה..חחח..), ואולי בגלל זה, הפחד זה לא הבעיה שלי, אני לשניה לא חושבת על אופציה שהיא לא "נעבור את זה ונמשיך הלאה". הבעיה היא שזה נמשך נמשך...וחשבתי שהכל יגמר תוך חודש-חודשיים אבל כל פעם זה לא נגמר, כי כל פעם מגלים משהו ובסוף המשהו הזה זה טעות בבדיקה ואחר כך שוב.. בכל מקרה, היום דיברתי עם האדם היחיד שבאמת הצליח להבין אותי ולגרום לי להרגיש יותר טוב, וקרו עוד כמה דברים שגרמו לי להרגיש טוב, ועכשיו אני מרגישה בסדר. תראו אפשר לדעת את המצב רוח שלי לפי אורך ההודעה שלי... שבת שלום לך רמונדו ולכולם.
 

יאנה י

New member
את צודקת

אנחנו אולי לא יכולים להבין אבל יכולים לתמוך ולהבין. אה... אם את נמצאת בוולפסון מדי פעם, אז תודיעי לי, כי אני אוכל לקפוץ לביקורים, אם תרצי. (אני לומדת שם)
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אני מסכימה עם כל מה שליסטה אמרה.אל תשכחי שאנחנו כאן בשבילך תמיד.
 

Yuske

New member
מיתר...

אמנם אנחנו לא כאלה מכירים (או שכן....קיצר מצטער שאני לא נמצא כאן הרבה ומכיר אותך טוב כמו השאר) אבל תרגישי טוב^^ ואני כמו כולם, באמת פה בשבילך תמיד... הכי חשוב זה להיות אופטימים במצבים כאלה כי אם לא...אז מה זה שווה בכלל כל הסיפור?^^ ובקשר למורה שלך...אני הייתי הולך אליה וחותך לה את הצוואר... מה זה לצחוק מול הפנים של תלמיד?...אני מציע שתגשי למחנכת\יועצת\מנהלת שתפטר אותה מהביתספר! או שלפחות תתנצל על ההתנהגות שלה. ככה מורים לא צריכים להתנהג! אוהב, גם אם אני לא תמיד פה... יוסקה^^
 

meytar

New member
יוסקה,

תאמת אתה כן מכיר אותי, אולי אתה לא זוכר, כתבתי פה בתור "STRAWBERRYS" ואפילו רבנו איזה פעם-פעמיים. תודה על העידוד. תאמת הייתי בטוחה שיתנו לי ללכת לחמש יחידות ואז אני לא אצטרך לראות אותה יותר, אבל מחר המבחן הקובע אבל אני לא ניגשת אליו כי לא יכולתי להתכונן. זה יהיה די מטומטם מצידי ללכת להתעצבן עכשיו, צריך להכות על הברזל בעודו חם...(האמת היא שאצלי בלב הוא עדיין רותח, אבל אין מה לעשות). למרות שאני יודעת שעוד מילה קטנה ממנה בנושא ואני אחטוף כזה התקף עצבים שהיא לא תדע מאיפה זה בא לה. תודה על התמיכה.
 

Yuske

New member
OO רבנו? באמת?

אוקיי ני מניח שזה כבר עבר לא?^^ כלאופן...זהו אופטימיות וכאלה (נאמר מחייל שבוז^^"""")
 
למעלה