הדרך אל האושר
- פותח הנושא מזל רחל
- פורסם בתאריך
כלנית כחולה1
New member
חחחח הבנת שיר...
מילים כמו חול ואין מה לאכול
מה חשבת שתמצאי כאן אם לא פשטנות?
מילים כמו חול ואין מה לאכול
מה חשבת שתמצאי כאן אם לא פשטנות?
הדרך אל האושר
ברגע שנולדנו התחלנו את המרוץ לחיים. בזמן המרוץ אנו נתקלים ב-2 קבוצות עיקריות של אנשים:
• אנשים שעל-פי רוב רגועים ונעימים, אקטיביים, שמתים על החיים ושיש להם את היכולת להגיע לכל דבר בעולם, מתוך שמחה ותשוקה חסרת מעצורים. הם באים עם אנרגיות וכוח לאכול את החיים ומהרגע הראשון הם בספרינט מסחרר לתפוס את כל מה שהחיים מציעים להם, ויש להם את הביטחון המלא שהם יכולים לאתגר הגדול הזה שנקרא לחיות. הם בעלי יכולת התמדה ומשמעת עצמית גבוה, והם אינם נבהלים מהכישלונות מאחר והם רואים בהם כשלב בסולם לחיים הטובים, וכך הם לומדים וחוקרים, בודקים ומאבחנים, ממשיכים ומנסים, מתקנים ומשפרים, מתאמצים ושוב מנסים, שלב אחר שלב, קוצרים הצלחה ועוד הצלחה. אלו גם אנשים שיודעים להחמיא ולפרגן לאחרים וקיימת בהם נתינה ללא תנאי וללא תמורה.
• אנשים שעל-פי רוב חסרי מנוחה ולא נעימים, פסיביים, שאין להם ממש כוח לכלום, שכל הזמן משפשפים את העיניים, מסתכלים לכל הצדדים, מביטים לשמיים ושואלים: "מה לעזאזל אני עושה כאן, ולמה אני צריך את כל זה?", הם לא לוקחים אחריות ותמיד יאשימו את האחר. כל כישלון קטן עוצר ומשתק אותם. הם מסוגלים לפוצץ הכל מתוך אימפולס רגשי וחוסר מחשבה. בעצם התנהגותם, חייהם חולפים להם אט-אט לידם, כי הם לא מסוגלים לחשוב שאפשר אחרת. אנשים אלו אוכלים את עצמם על כל הצלחה ושמחה של האחר. אלו גם אנשים קמצנים, ולעתים אפילו גם לעצמם.
אני לעולם לא אעדיף להיות מסוג האנשים האומללים שתמיד עצובים, מתוסכלים, מדוכאים ושפוחדים להתקדם ולנסות.
אני מעדיפה להיות מסוג האנשים שכל יום מביטים במראה ורואים אדם שחושב נקי וחיובי, שמוכן לנסות, ספונטני שרוצה קדימה, לשקט ולשלווה.
המצליחים והמאושרים מחייכים יותר והולכים זקוף. לחיוך יש השפעה אנרגטית מדהימה וממגנטת. כשאתם מחייכים אתם מקרינים אנרגיה של הכלה, קבלה, אהבה, רוגע, שמחה. וזה מושך אל המציאות שלכם אנשים שמרגישים שמחים, מצליחים ושתואמים לתדר הקבלה והנתינה, אנשים שישמחו לתת לכם הזדמנויות בחיים ולחבור אליכם ואל החיוך הכובש שלכם.
לעומתם, רוב האנשים הלא מצליחים וחסרי הביטחון העצמי מסתובבים בינינו עם פנים נפולות. לכל האנשים לא נחמד להיות במחיצתם ובכך הם מאבדים הזדמנויות בחיים ובכך מגיעים למציאות רגשית של כאב, חוסר תפקוד ותסכול שיוצר הרס מתמשך.
תורת שפת הגוף הוכיחה כי אם נתהלך תמיד עם ראש זקוף, נשיר מבט ואו נסתכל אל האופק, נעמוד זקופים ונחייך, זה יגרום לסובבים אותנו לרצות תמיד להיות בסביבתנו, והם תמיד יתייחסו אלינו יותר מאשר אל האחרים.
המאושר-המצליחן, ממקד את תשומת הלב שלו במחשבה ובעשייה לפתור את הבעיה כאן ועכשיו בעזרת כל הכלים שעומדים לרשותו, לעומת זאת, האומלל-המפסידן, מבזבז את זמנו בלהאשים את העולם כולו, בלהתלונן ובלהתבכיין.
הדרך אל האושר, משמע לחיות באור ולכן גם עלינו:
• לזכור, להתרחק מאנשים היוצרים והמקיפים את עצמם בדרמות.
• לזכור, להתקרב רק לאנשים היוצרים והמקיפים את עצמם באושר וצחוק.
• לזכור, לא "לחפור" ברע, ולהיאחז רק בטוב.
• לזכור, שהחיים קצרים מידיי והנפילות הינן חלק מהחיים.
• לזכור, לדעת לצאת מהנפילות זה לדעת לחיות.
עלינו גם להחליט ש:
• נתרחק מכל אחד שעושה לנו לא טוב (גם אם יש קרבת דם...)
• כל יום אתם 15 דקות נקדיש לעצמנו בלבד (נחים-רגועים בלי טלפון וילדים, אוכלים בישיבה,....)
• פעם בשבוע ניקח שעה רק לעצמנו (הליכה, ישיבה בים, קריאה, מוסיקה...).
• פעם בחודש אתם נצא לבד למפגש חברתי של שעתיים (סרט, הצגה, מסעדה...).
• פעם בחצי שנה נצא לטיול של יום אחד לפחות (ים, בריכה, מרחצאות...).
• פעם בשנה נצא לחופשה של יומיים לפחות (צימר, מלון,...).
עלינו תמיד לזכור כי הדרך אל האושר לא קלה ודורשת דרך חיים עם תפיסה מחשבתית שאומרת:
• לא לקבל כל החלטה בזמן לחצים, כעסים ואי שקט. לתת מחשבה נוספת, ולעשות את הדברים מתוך שלמות והבנה.
• שליליות ובכיינות יזמנו אלינו כישלונות ותסכולים. חיוביות וצחוקים יזמנו אלינו הצלחות ושמחות.
• רק אם נרים את עצמנו ואת ראשנו למעלה נוכל להביא את האושר אלינו.
האושר תלוי רק בנו, ואני בחרתי, להיות מאושרת!
ברגע שנולדנו התחלנו את המרוץ לחיים. בזמן המרוץ אנו נתקלים ב-2 קבוצות עיקריות של אנשים:
• אנשים שעל-פי רוב רגועים ונעימים, אקטיביים, שמתים על החיים ושיש להם את היכולת להגיע לכל דבר בעולם, מתוך שמחה ותשוקה חסרת מעצורים. הם באים עם אנרגיות וכוח לאכול את החיים ומהרגע הראשון הם בספרינט מסחרר לתפוס את כל מה שהחיים מציעים להם, ויש להם את הביטחון המלא שהם יכולים לאתגר הגדול הזה שנקרא לחיות. הם בעלי יכולת התמדה ומשמעת עצמית גבוה, והם אינם נבהלים מהכישלונות מאחר והם רואים בהם כשלב בסולם לחיים הטובים, וכך הם לומדים וחוקרים, בודקים ומאבחנים, ממשיכים ומנסים, מתקנים ומשפרים, מתאמצים ושוב מנסים, שלב אחר שלב, קוצרים הצלחה ועוד הצלחה. אלו גם אנשים שיודעים להחמיא ולפרגן לאחרים וקיימת בהם נתינה ללא תנאי וללא תמורה.
• אנשים שעל-פי רוב חסרי מנוחה ולא נעימים, פסיביים, שאין להם ממש כוח לכלום, שכל הזמן משפשפים את העיניים, מסתכלים לכל הצדדים, מביטים לשמיים ושואלים: "מה לעזאזל אני עושה כאן, ולמה אני צריך את כל זה?", הם לא לוקחים אחריות ותמיד יאשימו את האחר. כל כישלון קטן עוצר ומשתק אותם. הם מסוגלים לפוצץ הכל מתוך אימפולס רגשי וחוסר מחשבה. בעצם התנהגותם, חייהם חולפים להם אט-אט לידם, כי הם לא מסוגלים לחשוב שאפשר אחרת. אנשים אלו אוכלים את עצמם על כל הצלחה ושמחה של האחר. אלו גם אנשים קמצנים, ולעתים אפילו גם לעצמם.
אני לעולם לא אעדיף להיות מסוג האנשים האומללים שתמיד עצובים, מתוסכלים, מדוכאים ושפוחדים להתקדם ולנסות.
אני מעדיפה להיות מסוג האנשים שכל יום מביטים במראה ורואים אדם שחושב נקי וחיובי, שמוכן לנסות, ספונטני שרוצה קדימה, לשקט ולשלווה.
המצליחים והמאושרים מחייכים יותר והולכים זקוף. לחיוך יש השפעה אנרגטית מדהימה וממגנטת. כשאתם מחייכים אתם מקרינים אנרגיה של הכלה, קבלה, אהבה, רוגע, שמחה. וזה מושך אל המציאות שלכם אנשים שמרגישים שמחים, מצליחים ושתואמים לתדר הקבלה והנתינה, אנשים שישמחו לתת לכם הזדמנויות בחיים ולחבור אליכם ואל החיוך הכובש שלכם.
לעומתם, רוב האנשים הלא מצליחים וחסרי הביטחון העצמי מסתובבים בינינו עם פנים נפולות. לכל האנשים לא נחמד להיות במחיצתם ובכך הם מאבדים הזדמנויות בחיים ובכך מגיעים למציאות רגשית של כאב, חוסר תפקוד ותסכול שיוצר הרס מתמשך.
תורת שפת הגוף הוכיחה כי אם נתהלך תמיד עם ראש זקוף, נשיר מבט ואו נסתכל אל האופק, נעמוד זקופים ונחייך, זה יגרום לסובבים אותנו לרצות תמיד להיות בסביבתנו, והם תמיד יתייחסו אלינו יותר מאשר אל האחרים.
המאושר-המצליחן, ממקד את תשומת הלב שלו במחשבה ובעשייה לפתור את הבעיה כאן ועכשיו בעזרת כל הכלים שעומדים לרשותו, לעומת זאת, האומלל-המפסידן, מבזבז את זמנו בלהאשים את העולם כולו, בלהתלונן ובלהתבכיין.
הדרך אל האושר, משמע לחיות באור ולכן גם עלינו:
• לזכור, להתרחק מאנשים היוצרים והמקיפים את עצמם בדרמות.
• לזכור, להתקרב רק לאנשים היוצרים והמקיפים את עצמם באושר וצחוק.
• לזכור, לא "לחפור" ברע, ולהיאחז רק בטוב.
• לזכור, שהחיים קצרים מידיי והנפילות הינן חלק מהחיים.
• לזכור, לדעת לצאת מהנפילות זה לדעת לחיות.
עלינו גם להחליט ש:
• נתרחק מכל אחד שעושה לנו לא טוב (גם אם יש קרבת דם...)
• כל יום אתם 15 דקות נקדיש לעצמנו בלבד (נחים-רגועים בלי טלפון וילדים, אוכלים בישיבה,....)
• פעם בשבוע ניקח שעה רק לעצמנו (הליכה, ישיבה בים, קריאה, מוסיקה...).
• פעם בחודש אתם נצא לבד למפגש חברתי של שעתיים (סרט, הצגה, מסעדה...).
• פעם בחצי שנה נצא לטיול של יום אחד לפחות (ים, בריכה, מרחצאות...).
• פעם בשנה נצא לחופשה של יומיים לפחות (צימר, מלון,...).
עלינו תמיד לזכור כי הדרך אל האושר לא קלה ודורשת דרך חיים עם תפיסה מחשבתית שאומרת:
• לא לקבל כל החלטה בזמן לחצים, כעסים ואי שקט. לתת מחשבה נוספת, ולעשות את הדברים מתוך שלמות והבנה.
• שליליות ובכיינות יזמנו אלינו כישלונות ותסכולים. חיוביות וצחוקים יזמנו אלינו הצלחות ושמחות.
• רק אם נרים את עצמנו ואת ראשנו למעלה נוכל להביא את האושר אלינו.
האושר תלוי רק בנו, ואני בחרתי, להיות מאושרת!
אזרח בעולם הוירטואלי
New member
הבעיה מתחילה כשאי אפשר להתרחק
מאנשים רעים או שהם בדמויות סמכויותיות בעבודה/צבא וכל עובד מדינה..או שיש בהם קירבת דם או שכנים . והם אלה שיוכלים מהר מאוד להוריד את החיוך לאנשים בשביל להרגיש טוב עם עצמם
והכי גרוע שלפתע "החברים"שלנו מתגלים כנוכלים ונצלנים ושקרנים וגנבים
במקרה זה ממש החיוך נמחק .
לא רק ידעו את סוד הקסם להחזרת החיוך ולמחיקת הזיכרון מעניינים טראומתים זה היה טוב.
מאנשים רעים או שהם בדמויות סמכויותיות בעבודה/צבא וכל עובד מדינה..או שיש בהם קירבת דם או שכנים . והם אלה שיוכלים מהר מאוד להוריד את החיוך לאנשים בשביל להרגיש טוב עם עצמם
והכי גרוע שלפתע "החברים"שלנו מתגלים כנוכלים ונצלנים ושקרנים וגנבים
במקרה זה ממש החיוך נמחק .
לא רק ידעו את סוד הקסם להחזרת החיוך ולמחיקת הזיכרון מעניינים טראומתים זה היה טוב.
הקוסמת הורודה2
New member
לא התחברתי
לא אוהבת קטלוג אנשים. וגם חושבת שהרבה אנשים נמצאים בגווני אפור ולא חושבת שצריך לפסול רק כי אדם פסימי או שרוי בדיכאון ברור שאם קשה להכיל אותו אז להוריד מינון או לנתק קשר אם זה יותר מידי אבל האמת אם ככה בוחרים בני אדם אני מעדיפה את הסוג השני רק בגלל שזו סלקציה גבוהה מידי ואני לא אוהבת את זה.
חוץ מזה שאישית לא מתחברת לאנשים חיובייים מידי עושים לי להקיא צריך קצת שליליות בחיים
לא אוהבת קטלוג אנשים. וגם חושבת שהרבה אנשים נמצאים בגווני אפור ולא חושבת שצריך לפסול רק כי אדם פסימי או שרוי בדיכאון ברור שאם קשה להכיל אותו אז להוריד מינון או לנתק קשר אם זה יותר מידי אבל האמת אם ככה בוחרים בני אדם אני מעדיפה את הסוג השני רק בגלל שזו סלקציה גבוהה מידי ואני לא אוהבת את זה.
חוץ מזה שאישית לא מתחברת לאנשים חיובייים מידי עושים לי להקיא צריך קצת שליליות בחיים
הקוסמת הורודה2
New member
חוץ מזה
אם אדם מתרחק מאש מכל שליליות קטנה באדם הניצב לפניו בעיני הוא חלש אופי. אני לא אוהבת אנשים רכרוכיים ברמה כזו מבחינתי זה אומר שהם שקועים בעצמם ולא מסוגלים להתמודד עם קושי בזולת הייתי שופטת אותם בחומרה
אם אדם מתרחק מאש מכל שליליות קטנה באדם הניצב לפניו בעיני הוא חלש אופי. אני לא אוהבת אנשים רכרוכיים ברמה כזו מבחינתי זה אומר שהם שקועים בעצמם ולא מסוגלים להתמודד עם קושי בזולת הייתי שופטת אותם בחומרה
הקוסמת הורודה2
New member
זו גם חלוקה גסה ובעיני לא הגיונית ולא תופסת לרב האנושות
אני חושבת שרב האנשים גם וגם . יש רגעים שהם ככה ורגעים שהם אחרת
איפה המקום לרבגוניות האנושית?
בקיצור מצטערת אין לי חיבור רגשי לטקסט
אני חושבת שרב האנשים גם וגם . יש רגעים שהם ככה ורגעים שהם אחרת
איפה המקום לרבגוניות האנושית?
בקיצור מצטערת אין לי חיבור רגשי לטקסט
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.