הדרך אל הכוח

bhnadav

New member
הדרך אל הכוח

כפי שהתוודתי בעבר בפורום הליכוד בפני המשתמש Fasz, זכיתי לקרוא בשנה שעברה את ספרו של נתניהו "מקום תחת השמש", אמנם טענתי כי אני מעוניין לקרוא אותו בשנית מסיבות שונות.. בכל אופן אני עומד לקרוא את הספר שוב, אבל בשיטותי בספרייה קודם לכן מצאתי את הספר "נתניהו - הדרך אל הכוח" של בן כספת ואילן כפיר. תוך כדי עיון קצר מצאתי בהקדמה של הספר, בדף הראשון, את הציטוט החביב הבא ובחרתי להביא אותו לפורום: "בתחילת 1982 פניתי לצבי רפיח והצעתי לו את תפקיד הציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. רפיח השיב בשלילה. פניתי לביבי שהסכים תוך 20 דקות. כשאומרים לי היום - תראה למה גרמת, יש לי תשובה: מה אתם רוצים ממני? זה צבי רפיח אשם". (משה ארנס, מאי 1997)
 

Fasz

New member
20 דקות?

הזמן הזה בכל זאת רב יותר מן הזמן שהאדונים היקרים, אולמרט ופרץ, לקחו לעצמם על מנת להחליט באשר ליציאה למלחמה, או לאו.
הציטוט הזה הוצא מהקשרו. הרי נתניהו היה תחת חסותו של ארנס, עוד זמן רב טרם הוצע לו התפקיד של הציר המדיני בוושינגטון, ואני זוכר נכון, הבדיחה הזאת גולגלה בהרבה מאד כנסים של הליכוד העולמי וכיו"ב. גם אביו של נתניהו, התבדח לא מעט על חשבון בנו, "אני חושב שביבי הוא ראש ממשלה לא משהו.. (ולאחר מכן הוסיף) ביחס לראש הממשלה שיכול היה להיות ז'בוטינסקי". על הוצאת טקסטים מהקשרם, רצח אופי וכיו"ב, קרא בספרו של רביב דרוקר, "חרקירי". על אף ניחוח הלקוניות העולה מן הספר, הניתוח עודנו מדויק, לרוב.
 

Fasz

New member
באשר לספר, המהווה, למיטב זכרוני

ביוגרפיה, הייתי מציע לך לוותר, זאת בשל העובדה שביוגרפיות הנכתבות בארץ על אישים שונים, הן מבחינת רכילות. ראה את הביוגרפיה האחרונה על מנחם בגין כמשל.
 

bhnadav

New member
דיוקנו של מנהיג, של הפסיכולוג ההוא?

דווקא רציתי לקרוא.. צפיתי בראיון של חצי שעה עם הפסיכולוג שכתב אותו אודות הספר [חיפוש בגוגל מעלה שמדובר בד"ר עופר גרוזברד), נשמע על פניו מעניין (למרות שברור לי שהדברים שמוצגים שם הם מקוממים, אולי חסרי שחר אפילו). באשר ל"הדרך אל הכוח", כן, לפי מה שהפסקתי לראות זו ביוגרפיה.. היה שם ספר נוסף, "ביבי - מי אתה אדוני ראש הממשלה?" של רונית ורדי.. לא מאמין שאקרא אותם בתקופה הקרובה, אבל מי יודע. את "מקום תחת השמש" החלטתי לקרוא חודשיים לפני הבחירות, אחרי "חרקירי", כי לא היה מבחינתי ראוי שאקח חלק פעיל במערכת בחירות כחבר בתנועה חדשה שיריבתה העיקרית היא הליכוד בראשות מר נתניהו, מבלי שאלמד על משנתו.. כך לפחות חשבתי באותה עת. מקווה שהקריאה הפעם תהיה יעילה יותר, אחרי השנה הסוערת מבחינה פוליטית ובייחוד מבחינה רעיונית שעברנו (בייחוד לאדם צעיר כמוני, שנמצא בשלב של גיבוש עמדות ובחינת דברים, אני מניח).
 

Fasz

New member
חדשות רעות בפי

לא פעם, נראה לאנשים רבים, שדווקא הצעירים הם שנמצאים בשלבי גיבוש עמדות ובחינת דברים, אך למעשה, התהליך עצמו נמשך עד לגילים מתקדמים הרבה יותר. הבגרות הנפשית, היא החשובה יותר, שכן היא העוזרת לך להבין טוב יותר, את התהליכים הגלומים בספריהם של הוגי דעות כאלו ואחרים. עופר גרוזברד, נמנה עם הפסיכולוגים אשר מעוותים דמויותיהם של מנהיגים לאומיים, מתוקף גחמותיהם האישיות בלבד, כאשר הם מעלים על נס את עיקרון "שחיטת הפרות הקדושות", בו נוהגים רבים מן האנשים בקרב אישי התקשורת, האקדמיה וכיו"ב. אתה יודע, פרובוקציות רק עוזרות למכירות. אל לך להביט באותם האנשים הנושאים את התארים פרו', אלוך וכיו"ב, בכבוד רב מדי ולקבל את אמרותיהם כאורים ותומים, ללא בדיקה מוקדמת שלך. רק אתמול התפרסם כי פסיכולוגים קובעים, שעל פי הופעותיו בטלוויזיה, לג'ורג' בוש יש רמת האיי-קיו, הנמוכה ביותר בקרב נשיאי ארה"ב במאה העשרים (110-115 אם אינני טועה), כאשר ברור לכל סטודנט לפסיכולוגיה שנה א', שהבדיקה עצמה מהווה שטות מוחלטת. אך ההמונים קונים את הטענה, ובימינו, זה כל ההבדל. קרא והרחב את אופקייך כל עוד יש בידיך הזמן, ואני סבור שרבים מחברי הפורומים השונים ישמחו לשמוע את תובנותיך.
 

mean girl 16

New member
דיוקנו של מנהיג.

קראתי את הספר הזה ברגע שיצא. ניכר שהמחבר לא חכם במיוחד, מכיוון שלקח כל אקט אמיץ שמעיד על אופיו יוצא הדופן והראוי להערצה של מנחם בגין ז"ל והפך אותו לביטוי של הפרעה נפשית. לבקש לשוב למשפחה שנשארה מאחור בתקופת השואה, למשל. לא אינסטינקט טבעי? מה גם שזהו דבר שהרבה מנהיגים של תנועות נוער עשו. היה גם כדוגמא את העניין של המרד בבריטים עם כל הקונספט של "למות או לכבוש את ההר", שמחבר הספר ניסה לצייר כ"נטייה התאבדותית". הלוואי וכולנו היינו "חולי נפש" כבגין. קריאת הספר הזה רק העצימה את הערצתי למנהיג הדגול מנחם בגין, למרות שאני בטוחה שמטרתו הייתה לגרום לי לפקפק בה.
 

mean girl 16

New member
באותה הזדמנות אמליץ על ספר חדש

שסיימתי לקרוא ממש לא מזמן. "חשבון פתוח", של איש המוסד לשעבר אהרון קליין. ניתן למצוא אותו בכל חנויות הספרים עכשיו, מפני שיצא רק לפני מספר שבועות. הספר עוסק במדיניות החיסולים של המוסד החל, מן הסתם, מטבח הספורטאים במינכן. הוא כתוב בצורה סוחפת ומרתקת כספר מתח ומוסיף פרספקטיבה נוספת לראיית העולם המדינית שלנו. מומלץ בחום
 
למעלה