הדרך אל תקשורת נכונה ?

לא מוכרחים תמיד להתווכח, וטבעי שלא יסכימו ושכל אחד יאמין בדעתו. אמנם וויכוחים נוצרים לפעמים ואין דרך להימנע מהם. אם היא רגישה לדעות מנוגדות, אולי אפשר למצוא דרך לסיים את הוויכוח באיזושהי הסכמה מפשרת שתאפשר לכל צד לעשות מה שירצה מבלי להזיק מדי לצד האחר. העיקר שתשמרו על שלום בית, וכל אחד יוכל לנהוג ולחיות כמו שירצה.
 

מתן 001

New member
הדרך אל תקשורת נכונה ? אני נשוי יחסית טרי – שנה. לי ולאשתי יש כמה אתגרים – הראשון הוא שאם אנחנו מאמינים שאנחנו צודקים – לא נוותר על העמדה שלנו וכנראה שלא נגיע לעמק השווה.
ויכוחים יכולים להיות על הרבה דברים לא מהותיים. ויכוח יתחיל, אני אנסה להסביר את עצמי בהגיון, היא תדבר בדרך כלל ממקום של רגש – מקום פגוע. אני אנסה להסביר בצורה שכלית למה אני צודק והיא תכעס עלי ממקום רגשי בו לא הייתי צודק כי היא מרגישה שנפגעה.
לפעמים אני תוהה למה הוויכוח, הוא לא מגיע להסכמות אנחנו עוברים מנושא לנושא ולא מתקדמים לפתרון. לפעמים אני רוצה לפייס אותה, לחבק ולהמשיך הלאה אבל מפחד פחד אדיר שהיא תפרש את זה כלגיטימציה להמשיך להתעצבן עלי שוב בהמשך על כלום בפיתה.
בא לי להשתפר, האם יש מקור מידע שאתם ממליצים עליו או שלדתכם טיפול זוגי הוא האופציה היחידה (שנינו באמת רוצים שיהיה טוב, אנחנו פשוט זקוקים לידע לאיך לעשות את זה נכון) ?
 
מה שלא הבנתי
זה אם אתה בחצי הדרך כבר מודע לזה שהיא פגועה ומדברת ממקום רגשי ואתה מדבר ממקום שכלי (שטויות במיץ אבל לא משנה כרגע), למה שלא תלך כבר את כל הדרך ותתיחס למקום הרגשי הפגוע שלה? היא לא רוצה שתסביר את עצמך היא רוצה שתתיחס לבעיות שלה.
חוץ מזה, מה יצא לך אם תחבק אותה? היא לא ילדה שקיבלה מכה בברך ושאפשר להרגיע ולפתור הכל עם סוכריה וחיבוק. אנשים בוגרים, גם ילדים אגב, צריכים שיתייחסו למה שהם אומרים, חוץ מהשתתפות בצער, אחרת הם לא יירגעו.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
חיבוק הוא דווקא רעיון מצויין
גם אם הוא לא מספיק בפני עצמו, הוא פותח את השער לתקשורת רגשית ומקרבת.
מומלץ בכל מצב ובכל מזג אוויר.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
לא הבנתי
 
אני מעלה את האפשרות
שאדם שנתון בסערת רגשות, באמצעו של ויכוח וכו', ייתכן מאד שלא ירצה בדיוק עכשיו שיחבקו אותו. נשמעת לך אפשרות ברת קיימא? כל הדברים הרעים בעולם התחילו מ"אני רוצה".
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הדרך הקלה היא אכן טיפול זוגי.
יש גם דרך חלופית, והיא שאתה תלמד משהו חדש על תקשורת.
אני אתן לך עכשיו תקציר. אני יודע שזה לא מספיק כדי ליישם - זה רק כדי לסבר את האוזן.

יש באמת שני סוגים שונים של תקשורת: תקשורת לוגית ותקשורת רגשית.
לכל סוג יש את הכללים שלו.

בתקשורת רגשית (שהיא החשובה יותר ביחסי אנוש) אין אף פעם צודק אחד. תמיד יש שניים. למה ואיך? כי הרגשות של כל אחד מכם שווים בחשיבותם, ויחסים טובים יכולים להתקיים רק כששני בני אדם מבינים את הרגשות זה של זה, ואף מכירים בלגיטימיות שלהם (גם אם הם מרגישים הפוך לגמרי).

השם של זה הוא: סובייקטיביות. הרעיון הוא שמציאות פנימית היא תמיד סובייקטיבית. (בהגדרה...) המציאות הפנימית לא ניתנת למדידה מדעית אובייקטיבית [נכון לעכשיו] ולאף אחד אין בעלות על הערכים הנכונים והמושלמים. כולנו רק בני אדם עם דעות ורגשות שונים.

---

בתקשורת לוגית אפשר להתווכח מי צודק ומי טועה. למעשה, זה כל הפאן שבזה... לא ככה? מי אלוף הלוגיקה.

הבעייה בלוגיקה היא שגם כן אין אפשרות להסכים ולנצח אובייקטיבית, כי גם הטיעון הטוב ביותר תלוי בסופו של דבר בהנחות המוצא. ומי קובע מה הנחות המוצא הנכונות? לך יש את הנחות המוצא שלך, ולי יש את שלי.

אז בתקשורת זוגית, או הורית, שימו בצד את הלוגיקה. נסו להבין את רגשותיו של השני ולכבד אותם.

---

ובאשר לפחד האדיר שלך שהיא תפרש את זה כלגיטימציה וכולי - נהפוך הוא. הפיוס הזה הוא בדיוק הדבר שיעלה את יחסיכם על פסים נכונים.

---

ובכל זאת טיפול זוגי הוא התשובה הטובה יותר, כי מה שיתגלה כשבאמת תדברו, הוא שכמו כל זוג, יש לכם נושאים רגשיים עמוקים וכואבים שהם אלו שמכתיבים את הריבים שלכם. ופה זו כבר לא תקשורת, אלא מהות רגשית, כאב, פחד וכולי. ולזה מטפלים זוגיים (או פרטניים) יכולים לעזור.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

מתן 001

New member
ובאשר לפחד האדיר שלי :)
נניח שהיא כרגע באווירה קודרת (כי היה לה יום קשה וארוך) היא מפרשת משהו שאמרתי כ"לא סבבה" (למרות שמבחינתי אמרתי את זה ממקום חברותי ובהחלט לא עוין וללא שום כוונות זדון) ומתעצבנת עלי. מבחינתי זה "לא סבבה", אני לא רוצה לחיות חיים בהם אני צריך ללכת על קליפות ביצים.
אם אגיד לה שאני מצטער (כשאני לא מצטער על מה שעשיתי (כי אני מספר לעצמי שאני בעצם הקורבן של הסיטואציה כי לי עשו סרטים לחינם)) האם זה לא יגרום לזה שגם בפעם הבאה היא תרגיש לגיטימציה ליפול עלי על עוד דברים (שגם שם כנראה ארגיש שללא הצדקה) ?

כמובן שכל אחד זכותו להיפגע וזה לגיטימי, כי אחרי הכל כמו שאני מספר לעצמי סיפור מסויים גם היא מספרת סיפור אחר, אבל האם עצם ההכרה שלי בלגיטימיות הסיפור שלה לא יצור עבורי בעתיד עוד מאותו הסיפור שלה ?

סליחה על החפירות
מקווה שהצלחתי להעביר בצורה ברורה את האתגר שלי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אני מבין בערך
יש פה כמה דברים נפרדים.

1. להגיד לה שאתה מצטער כשאתה לא מצטער - לא מומלץ. נקודה.
גם כי זה שקר.
גם כי זה מסבך אותה.
גם כי זה מסבך אותך ויגרום שעוד יותר תכעס עליה.
בקיצור, טקטיקה גרועה מאוד.
במצב כזה, אם אין לך נגיד שום ברירה אחרת, עדיף שתגיד: "אני לא מספיק מבין את המצב, מה שבטוח, לא התכוונתי לפגוע בך" (וזה בהנחה שבאמת לא התכוונת לפגוע בה. כי גם זה קורה לנו כשאנחנו כועסים. אם אכן התכוונת לפגוע, פשוט תגיד את החלק הראשון בלבד, שהוא ללא ספק נכון)

2. האם זה יתן לה לגיטימציה שוב ליפול עליך? זה לא עובד ככה.

יש המון המון בעיות בחשיבה הלוגית שלך. קשה לי להאמין שהיא מחפשת "ליפול עליך". הרבה יותר סביר שהיא פגועה, ולך אין מושג ממה, ואז אין לה ברירה אלא "ליפול עליך" כי אחרת אתה כנראה לא מבין. הבעיה היא שאם אתה מנסח את זה כ"ליפול עליך", ברור שהמצב לא ילך למקום טוב. הנרטיב שלך אכן בעייתי. כנראה לא פחות מהנרטיב שלה. (שניהם כמו שאתה אומר לגיטימיים, אבל לא מקדמים את שניכם לשום מקום).

3. הלגיטימיות של הנרטיב שלה לא תלויה בשאלה אם אתה אוהב אותו או לא, או שאתה מעודד אותו או מגנה אותו. נהפוך הוא. הנרטיב שלה נולד (בחלקו לפחות) מזה שאתה לא מבין אותה. לא במובן הלוגי, אלא במובן הכוללני (רגש, חשיבה, מצב אובייקטיבי, וכולי).

לכן ככל שתמשיך לא להבין אותה, הנרטיב שלה גם ימשיך ויתחזק, וגם יהיה עוד יותר מעוגן במציאות. לכן התהום ביניכם תגדל. הזמן פה לא עובד לטובתכם.

לסיכום, זה באמת קצת מורכב, ואני לא חושב שזה יעבוד בעזרת כמה טיפים שתקבל בפורום. זה בדיוק המצב לטיפול, שבו אפשר להבין אותך וגם אותה לעומק, על המורכבות והייחודיות שלכם, לצלול לעבר שלכם לחוד וביחד, ולהבין איפה הבעיות העמוקות יותר. [כולל גם הפחדים שלך]

אחרת, זה כמו בניין שבנוי על אדמה שזזה, והיסודות רעועים, או לא מספיק גמישים, וכל פעם שיש סדק בקיר, מנסים לסתום אותו בשפכטל (או לשכנע את הקיר בצורה לוגית שהוא עושה לך עוול...).

אני לא טוען חלילה שהקשר שלכם בעייתי יותר מקשר אחר. מי שמכיר אותי כאן בפורום יודע שאני תמיד מצטט את הנדריקס (הארוויל, לא ג'ימי) שאומר שתפקידה של זוגיות הוא לרפא את פצעי שני הצדדים. אלא שכל זוג כושל בכך בשלב כלשהו, כי הפצעים כואבים ואנחנו מכאיבים אחד לשני.

מכאן נובע חוק שלושת השלבים בזוגיות: התאהבות, מאבקי כח, ולפעמים גם השלב השלישי והמתוק, זוגיות מודעת. זה חוק אוניברסלי, וכולם מגיעים למאבק הכח - זוג זוג בדרכו.

בקיצור, טפל בזה מקצועית ולא עם שפכטל. אתם רק בהתחלה. הרבה יותר קל לתקן עכשיו. (כמו עם רופא שיניים, למשל...)
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

A לוןA

New member
אתה כל כך מפחד שימשטרו אותך
שכל הפחד הזה יגרום לזה שאף אחד לא ימשטר אותך- כי אתה תהיה לבד.
&nbsp
ניקח למשל את הדוגמה שלך- היא חזרה מבואסת, זרקת הערה, היא מתפוצצת.
&nbsp
מהצד שלך- נסה להבין מה היה שם שמעצבן אותה. מה היא בעצם היתה צריכה שתגיד/תעשה- ומה עשית בפועל שהתנגש עם מה שהיא היתה צריכה. בסהכ- אתה הרי רוצה לעשות לה טוב ולא רע, לא?
&nbsp
מהצד שלה- האם היא מנסה להבין שאתה לא רוצה ברעתה? האם היא מנסה לקבל את מה שאמרת ברוח שזה נאמר- ללא כוונות זדון וכו'?
&nbsp
בקיצור- גלו אמפתיה זה כלפי זו והפוך- זה יפתור לכם את כל העניין.
&nbsp
(באופן כללי פיצוצים היא דרך מחורבנת להתמודד עם קשיים- וזה לחלוטין משהו שצריך לעבוד עליו)
 

A לוןA

New member
איך לתקשר נכון
מעבר למה שמריוס כתב-
בויכוחים זוגיים כאלו, אף פעם אין "הכרעה"
אם הויכוח הוא ריגשי, כל אחד מרגיש אחרת
אם הויכוח הוא לוגי, אז לכל אחד יש טיעון- מי החליט מי המנצח?
אם הויכוח הוא שצד אחד רגשי והשני לוגי- כאן כבר אוכלים מרק עם מזלג
&nbsp
אז מה עושים?
מתבגרים. וחלק מההתבגרות טמונה בויתור על אגו ובאמפתיה אחד כלפי השניה.
&nbsp
שאל את עצמך מה המטרה שלך במערכת היחסים
ומה המטרה שלה.
אם התשובה של שניכם היא- לעשות לצד השני טוב, נעים ובטוח-יופי. אתם בדרך הנכונה.
&nbsp
בפעם הבאה כשאתם נכנסים לויכוח אל תתבצר בעמדה ותזרוק רימונים החוצה.
נסה לראות את העניין מהצד שלה- איך היא חווה את העניין.
&nbsp
אם שניכם תעשו את זה- לא יהיה על מה לריב.
&nbsp
ומקסימום, תעשו רוטציה.
 

alongrin

New member
אחי...
נשים אלופות במניפולציה רגשית..
זה התחום שלהם ולעולם לא תצליח להביס אותן במגרש שלהן.
אל תנסה אפילו ואל תיתן לה לגרור אותך לכל מיני מקומות, כי המריבות האלה אף פעם לא נגמרות בטוב.
אתה רואה שאתה מגיע למבוי סתום, נתק מגע ותשנה נושא.
לחבק, לנשק ואפילו סקס זה אחלה פיתרון - לפעמים זה כל מה שהן רוצות.
 

ראש מיוחד1

Well-known member
מנהל
אתה בהחלט כותב בהכללה "נשים"
ואני חושבת שהוא יותר "מפחד" מאשר מקיים קשר בריא וטוב- וללכת על קליפות של ביצים גורמת לי לכאבי בטן.
 

alongrin

New member
מסכים איתך..
הצבת גבולות היא חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים בריאה.
חלק מהצבת גבולות זה גם להתעמת ולדעת לעמוד על שלך בדברים העקרוניים לך.
הבחור לא יודע להציב גבולות.
 
בשביל מה אתה מתווכח איתה?
היא בסהכ מנסה לקבל את התשומת לב שלה ואין לה דרך להביע את המצוקה שהיא נמצאת בה.
&nbsp
תראה לה שאתה אוהב אותה, אבל באמת תאהב אותה
מבטיח לך שהיא לא תתוכח איתך
&nbsp
 

ai27

Well-known member
הדרך אל תקשורת נכונה ? אני נשוי יחסית טרי – שנה. לי ולאשתי יש כמה אתגרים – הראשון הוא שאם אנחנו מאמינים שאנחנו צודקים – לא נוותר על העמדה שלנו וכנראה שלא נגיע לעמק השווה.
ויכוחים יכולים להיות על הרבה דברים לא מהותיים. ויכוח יתחיל, אני אנסה להסביר את עצמי בהגיון, היא תדבר בדרך כלל ממקום של רגש – מקום פגוע. אני אנסה להסביר בצורה שכלית למה אני צודק והיא תכעס עלי ממקום רגשי בו לא הייתי צודק כי היא מרגישה שנפגעה.
לפעמים אני תוהה למה הוויכוח, הוא לא מגיע להסכמות אנחנו עוברים מנושא לנושא ולא מתקדמים לפתרון. לפעמים אני רוצה לפייס אותה, לחבק ולהמשיך הלאה אבל מפחד פחד אדיר שהיא תפרש את זה כלגיטימציה להמשיך להתעצבן עלי שוב בהמשך על כלום בפיתה.
תראה, תקשורת נכונה זה קודם כל לא להגיע למקום של ריב כעס ושנאה, כי לצאת ממנו קשה וצריך להבין איך עושים את זה, כי לכל אחד זה אחרת.
אם אתם לא מצליחים מומחה יכול לעזור, אבל למה לא פשוט לשאול?
לדבר.

תראה,
לא באמת חשוב מי צודק. מי מנצח.
חשוב להגיע להחלטה שכולם מרוצים,
וזה לא לוותר.
זה להבין אותה ואתה חושב אחרת וזה בסדר
 
למעלה