הדרך

הדרך ../images/Emo79.gif

(הודעה שמצאתי בנבכי הארכיון: כתב אותה בן טל-שחר, אך לא ברור לי אם זה ציטוט של אחד הספרים או שזה בן עצמו הגה:) לוחם מבין כי חייו הם אך צל חולף בין אינסוף לאינסוף כי המוות הולך משמאלו, מחכה לשעת כושר כי הנשר טורף את לשד נשמתם של כל היצורים החיים חוץ ממודעותם של אלו שויתרו על חייהם עצמם אלו שאין להם דבר להאחז בו אלו שנגעו בפיקחון עצמו ונכנסו אל החופש המוחלט. החופש מן העצמיות עצמה. לוחם אינו מתקשר אל דבר, וגם לא אל חייו עצמו כי כל היקשרות אינה אלא אשליה אשר מחירה רב: כל תשוקה וכל זיכרון הם מאכל לנשר ורק הלוחמים המתים, הריקים יעברו על פניו בגניבה אל חופש משולח לוחם זונח הכל, גם את עצמו ודבק בעוצמה ללא רבב בפיקחון הוא אינו שואל את עצמו שאלות הוא שואל את הרוח שכן אין לו צורך בתשובתה של החשיבות עצמית אלא בהנחייתם של הכוחות השולטים בגורלו של האדם מימינך החיים משמאלך המוות מעליך הנשר והאדמה היא מישכן לך לאן תלך? מה תראה? מה ישאר מכל זה? חייה ללא רבב בהלך רוח של לוחם ושמור עיניך פקוחות ואם תחייה ללא דעה אישית, ללא רבב רק אז תשמע את לחישת הרוח (היא שלוחשת לכולם, בלי להפלות - אך מעטים מטים אוזנם אליה בשקט המוחלט) והיא תנחה אותך אל נפלאות ומסתורין שלא שיערת רק כך תלך בשביל שיש לו לב - אין ולא הייתה אסטרטגיה אחרת מעולם.
 
זה לא נשמע כמוני!

אינני סבור שאי פעם כתבתי את זה, אבל זה כן נשמע לי מוכר. הזכרון שלי טוען שכתב אותה פעם גולש שהניק שלו הוא "דון חואן מאטוס" או משהו כזה. הזכרון שלי טוען גם שאני מכיר את הגולש שמאחורי הניק הזה וגם טורח לציין בפני מי זה בדיוק, אבל את זאת כמובן לא אחלוק כאן. אינני סבור שהציטוט לקוח מתוך אחד מספרי קרלוס קסטנדה - זה לא נשמע לי בכלל כמשהו משם.
 

אסולית

New member
את רוצה להגיד לי, בכנות,

שאת מבינה כל מה שכתוב פה, באמת באמת מבינה, ומזדהה עם זה?! אני יודעת שאני לא. זה אומר שאני לא לוחמת... או זה אומר שאני לא דרדס ירוק עם נמשים?!
 
למעלה