הדרך

אסי29

New member
הדרך

הייתי במצב של הימנעות שנים ארוכות , הייתי מסוגר בבית ולא יוצא לשום מקום לזמן ארוך. עד שהגעתי לקרקעית ואז כנראה הבנתי שאני לא רוצה למות והתחלתי להעמיד את עצמי בכל מיני מצבים, הייתי יוצא לקניון לסיבוב של רבע שעה ויוצא, נכנס לבנק, לכל מיני מקומות שהייתי נמנע לפני זה, ולומד מכל זה כל פעם. עם הזמן אזרתי אומץ וגם עזבתי את הבית ועברתי לעיר אחרת ונהייתי עצמאי בעל כורחי זה היה צעד חיובי בדיעבד. החרדות יותר לא מנצחות אותי בצורה סופנית עד להכרעה כוללת, שמביאות אותי למצב שאני מנוטרל לחלוטין מהחיים האלה, אין זה לא יקרה יותר. עברתי שינויים פנימיים מחשבתיים מאז שהתחלתי לקחת את עצמי בידיים ולהתמודד עם כל הקושי וזה מאוד מאוד קשה אבל אני רוצה לחיות ושווה לי. הגעתי להשלמה פנימית שהחרדה זה אני וחלק ממני וזה ילווה אותי לכל חיי ואני לא איכנס יותר לדכאון מכל מצב שקורה לי. אני פשוט מתמודד עם כל הקשיים. בשנים האחרונות חזרתי לחיים. התמודדתי בהרבה סיטואציות חברתיוות שזה מאוד קשה לי, זה השטח שהחרדות תוקפות אותי אבל אני חייב להתמודד כדי לשרוד. לא מתייאש יותר, הייתי ביאוש מאוד גדול כבר בחיים ולא רוצה לחזור לתחושה הזאת ולמצב הזה. אני הייתי שמח לשמוע פה אם יש עוד אנשים שסובלים מחרדה חברתית איך הם מתמודדים עם כל מיני מצבים חברתיים לא פשוטים. המוטו הוא פשוט להתמודד ולא להימנע, על כל הקושי המלווה את זה זה שווה את זה לחלוטין.
 
כנראה ../images/Emo57.gif../images/Emo23.gif../images/Emo142.gif

כנראה צריך להגיע לתחתית כדי להבין שאף אחד לא יוציא אותך משם, שאין פתרונות פלא מושלמים ושאין לך הרבה מה להפסיד, כי אתה גם ככה "מת מהלך" כדי להתחיל לזוז ולחיות את החיים שלך הכי טוב שאתה יכול עם מה שיש. כל הכבוד! יישר כוח! אני מקווה שהקוראים את הודעתך ישאבו עדוד וכח מהדרך שעשית.
 
למעלה