הדרכים להנצחה
אימנני יודע אם התקיים כאן אי פעם שיח לגבי הדרכים המתאימות ביותר להנצחה. הרשו לי להביע כמה מחשבות: 1 סבורני שיש להפריד בין הנצחת חיי היהודים בגולה לבין הנצחת השואה. אלה הם שני דברים שונים לחלוטין ואתייחס אליהם בנפרד. 2 הנצחת חיי היהודים בגולה. לדעתי, הדרך הנכונה ביותר היא כפולה: א. ללמד ספרות. קיימת ספרות עשירה המציירת את חיי היהודים בגולה: שלום עליכם, עגנון, מנדלי מוכר ספרים, - אלה הם רק כמה שמות מגלריה עשירה ומגוונת. תמהני עד כמה וכיצד מלמדים סופרים אלה. מישהו אמר לי שהם "מיושנים" ואינם מדברים אל הנוער. נראה לי שהכל תלוי כיצד מלמדים. שאלה אם המורים בני זמננו מודעים לספרות זו. שימו נא לב שהתייחסתי לספרות שניתן לכנות אותה מזרח ארופאית. חוששני שאינני מכיר ספרות על הווי היהדות המערב ארופאית ועד כמה יש כזו [אני חושב וכותב במושגים "מזרח ארופאיים"]. ב. תמונות. הופתעתי מתמונות שונות שהועלו כאן. אם נכונה האימרה שתמורה שווה אלף מלים, הרי שראוי לקבץ תמונות מהוי החיים בגולה ולהראות אותן לנוער שלנו. עד כמה יש ללכת אחורה? באיזו מסגרת ראוי ללמד נושאים אלה? אלה מקצת השאלות המתעוררות בלבי כאשר אני כותב שורות אלה. 3 הנצחת השואה. גם כאן נראה לי שהדרך כפולה: ההנצחה בספרות והנצחה ויזואלית. אינני סבור שיש טעם רב ברשימת הניספים, אלא אם היא עוזרת לאנשים החפצים לגלות את מקורותיהם. אני מסופק אם ניתן להחיות את שפת היידיש [וכאן אני נוגע בנקודה רגישה של ענת]: שפה חיה כאשר מדברים וכותבים בה, אחרת תהא דומה ללטינית ולאשורית. אין לי אפשרות להביע דעה על הנסיעות למחנות: שמעתי דעות שונות על כך ואני גם מנסה לעקוב אחר תגובות תלמידים שהיו שם. די אם אציין שמה שקרוי מחנות אינו אלא ריכוש מבנים וחפצים, שחלק מהם ודאי מעורר חלחלה. אינני בקיא בפעולות אחרות של המרכזים להנצחת השואה, אך ייתכן וגם שם נגלה פעילויות שאפשר אולי להטיל ספק בהצדקתן.
אימנני יודע אם התקיים כאן אי פעם שיח לגבי הדרכים המתאימות ביותר להנצחה. הרשו לי להביע כמה מחשבות: 1 סבורני שיש להפריד בין הנצחת חיי היהודים בגולה לבין הנצחת השואה. אלה הם שני דברים שונים לחלוטין ואתייחס אליהם בנפרד. 2 הנצחת חיי היהודים בגולה. לדעתי, הדרך הנכונה ביותר היא כפולה: א. ללמד ספרות. קיימת ספרות עשירה המציירת את חיי היהודים בגולה: שלום עליכם, עגנון, מנדלי מוכר ספרים, - אלה הם רק כמה שמות מגלריה עשירה ומגוונת. תמהני עד כמה וכיצד מלמדים סופרים אלה. מישהו אמר לי שהם "מיושנים" ואינם מדברים אל הנוער. נראה לי שהכל תלוי כיצד מלמדים. שאלה אם המורים בני זמננו מודעים לספרות זו. שימו נא לב שהתייחסתי לספרות שניתן לכנות אותה מזרח ארופאית. חוששני שאינני מכיר ספרות על הווי היהדות המערב ארופאית ועד כמה יש כזו [אני חושב וכותב במושגים "מזרח ארופאיים"]. ב. תמונות. הופתעתי מתמונות שונות שהועלו כאן. אם נכונה האימרה שתמורה שווה אלף מלים, הרי שראוי לקבץ תמונות מהוי החיים בגולה ולהראות אותן לנוער שלנו. עד כמה יש ללכת אחורה? באיזו מסגרת ראוי ללמד נושאים אלה? אלה מקצת השאלות המתעוררות בלבי כאשר אני כותב שורות אלה. 3 הנצחת השואה. גם כאן נראה לי שהדרך כפולה: ההנצחה בספרות והנצחה ויזואלית. אינני סבור שיש טעם רב ברשימת הניספים, אלא אם היא עוזרת לאנשים החפצים לגלות את מקורותיהם. אני מסופק אם ניתן להחיות את שפת היידיש [וכאן אני נוגע בנקודה רגישה של ענת]: שפה חיה כאשר מדברים וכותבים בה, אחרת תהא דומה ללטינית ולאשורית. אין לי אפשרות להביע דעה על הנסיעות למחנות: שמעתי דעות שונות על כך ואני גם מנסה לעקוב אחר תגובות תלמידים שהיו שם. די אם אציין שמה שקרוי מחנות אינו אלא ריכוש מבנים וחפצים, שחלק מהם ודאי מעורר חלחלה. אינני בקיא בפעולות אחרות של המרכזים להנצחת השואה, אך ייתכן וגם שם נגלה פעילויות שאפשר אולי להטיל ספק בהצדקתן.