נפתלי אורבך
New member
הדרכת הורים ע"י סטודנטית עם תואר ראשון- תקין?
הי.
מישהי שלומדת איתי, בשנה ג' של תואר ראשון לפסיכולוגיה, פתחה מין קליניקה פרטית בישוב בו היא גרה ומציעה הדרכת הורים.
היא אומרת לכולם שהיא עוד לא סיימה את התואר, אבל בפועל היא כן מטפלת ומייעצת להורים שבאים אליה.
האנשים באים אליה משתי סיבות בעיקר- היא זולה יותר ממטפל שיש לו תואר שני (נראה לי לוקחת 70 ש"ח לשעה), והם מרגישים יותר בנוח לפנות למישהו שהם מכירים ברמה כלשהיא ושיכול לבוא לתצפת על הילד בגן המשחקים השכונתי....
היא מטפלת גם בבעיות "אמיתיות" ולא רק בקשיים רגילים של הורים. למשל עכשיו היא מטפלת בילד שהיא אבחנה (עצמאית) כילד עם אילמות סלקטיבית...
רציתי לשאול- זה נראה לכם תקין? זה בסדר?
כי אני מרגיש שזה לא ממש בסדר. האנשים האלו לא מבינים מה ההכשרה שחסרה לה, והיא יכולה לטעות... לא סתם יש התמחות עם מנחה שמלווה אותך- בתחילת הדרך אפשר לטעות....
מה דעתכם?
הי.
מישהי שלומדת איתי, בשנה ג' של תואר ראשון לפסיכולוגיה, פתחה מין קליניקה פרטית בישוב בו היא גרה ומציעה הדרכת הורים.
היא אומרת לכולם שהיא עוד לא סיימה את התואר, אבל בפועל היא כן מטפלת ומייעצת להורים שבאים אליה.
האנשים באים אליה משתי סיבות בעיקר- היא זולה יותר ממטפל שיש לו תואר שני (נראה לי לוקחת 70 ש"ח לשעה), והם מרגישים יותר בנוח לפנות למישהו שהם מכירים ברמה כלשהיא ושיכול לבוא לתצפת על הילד בגן המשחקים השכונתי....
היא מטפלת גם בבעיות "אמיתיות" ולא רק בקשיים רגילים של הורים. למשל עכשיו היא מטפלת בילד שהיא אבחנה (עצמאית) כילד עם אילמות סלקטיבית...
רציתי לשאול- זה נראה לכם תקין? זה בסדר?
כי אני מרגיש שזה לא ממש בסדר. האנשים האלו לא מבינים מה ההכשרה שחסרה לה, והיא יכולה לטעות... לא סתם יש התמחות עם מנחה שמלווה אותך- בתחילת הדרך אפשר לטעות....
מה דעתכם?
