אין ספק שהדרת נשים זה רק סימפטום
חלקיק קטן ממחלה ממאירה שמתפשטת אצלינו. אבל משהו בהדרת נשים מעצבן אותי יותר, אולי כי אני אישה, אולי כי אני חילונית, אולי כי אני שוויוניסטית. אבל זה פשוט מרגיז אותי. את מכירה את הסיפור של ה"לילית"? בבראשית פרק א' כתוב על בריאת אדם ואשה, ואז בפרק ב' יש עוד סיפור שבו נבראים שוב האדם והאשה. והעלו שאלה- למה פעמיים? מה קרה שם? ואחת הסברות שעלתה זה סיפור ה"לילית". שלילית הייתה אישה שלא הסכימה לשכב תחת הגבר, כי טענה שהם שווים, ולכן גורשה והפכה לסוג של "מלכת שדים", למרות שבעיני נשים רבות היא מסמלת פמיניסטיות. סליחה על ההשוואה הגסה, אבל פה גם קווי המהדרין- אולי זה היה מעצבן אותי פחות אילו נשים היו יושבות מקדימה וגברים מאחורה. אבל עצם ההפרדה ושאומרים לנשים להיות מאחורה, נותנת את תחושת הנחיתות שאני לא יכולה לסבול, בין אם אני חילונית (וזה מה שאני) ואני רוצה להאמין שגם אם הייתי דתייה. אד"י (אלו מ"כרטיס אד"י" של התרומת איברים) לא פרסמו תמונות של נשים על שלטי-חוצות בירושלים כדי להתחשב בחרדים. נשבעת שאם לא הייתי חושבת שהכרטיסי אד"י הם חשובים בטירוף, הייתי- כאקט מחאה- מבטלת את הכרטיס אד"י. אני אישה ומגיע לי ייצוג לא פחות מלכל גבר. ובגלל שיש בתוך העם שלנו חברה שלא מוכנה לקבל את זה, זה לא אומר שאני צריכה לסבול.