ההבדל בין אתאיסט לדתי
ההבדל בין אתאיסט לדתי הוא בצורת תפיסת ההיסטוריה.
מי שקצת מכבד את עצמו ואת החיים שלו ואכפת לו מה המקום שלו בחיים מתחיל להסתכל מאיפה הוא בא.
הכוונה היא לאו דווקא מבחינה ביולוגית אלא הכוונה היא יותר למציאות החייים בה הוא חי, מה קורה פה בכלל ומה כל העניין ביחס לחיים האישיים שלו בנוגע להחלטות שהוא צריך לקבל בחיים. החלטות שישפיעו בסופו של דבר על מקומו בחיים, הגדרתו כאדם ועל רמתו המוסרית.
בשלב הזה מתחילה להתפתח אצלו מודעות להיסטוריה ואז הוא מגלה שבאופן כללי יש שתי קבוצות האחת מסתכלת על ההסטוריה במושגים של מליוני שנים והשניה בטווחי זמן קצרים יותר. בעיקרון, כל אחד רואה את ההיסטוריה בצורה שונה.
לפני שהתורה הפכה להיות כלי לשליטה בהמונים היא נתנה, למי שרצה בכך, הזדמנות להתבונן במנגנון מציאות החיים .
הציר המרכזי שעליו סובב מנגנון מציאות החיים הוא המבול שהוא קטסטרופה שמתרחשת במחזוריות של כמה אלפי שנים שבעקבותיה נותרו שני סוגים של בני אדם ששרדו את המבול - הסוג הראשון מי שהיה לו ידע בנוגע לטבע הבריאה ומכאן הידע להציל את עצמם [בראשית פרק ו' ד' "הנפילים היו בארץ בימים ההם (לפני המבול) וגם אחרי כן (אחרי המבול )] והם אלו שגרמו למבול. הסוג השני נוח והבנים שלו שלא היו שותפים בשום צורה בדרך ההתנהלות של אלו הראשונים .
התערבות של הסוג הראשון עם הסוג השני מביאה במחזוריות של כמה אלפי שנים שוב להשחתת האנושות כולה, לקטסטרופה נוספת וחוזר חלילה.
אני יודע שעכשיו בטח תחשוב, מה אכפת לי מזה ? ומה זה בכלל נוגע אלי ?בחשבון מהיר זה בטוח לא יקרה בכמה שנות חיים הקצרות יחסית לאלפי השנים המדוברות .
ופה בדיוק עובר הקו שמבדיל בין אתאיסט לבין דתי .
מתחת לפני השטח המוסריות של האדם הולכת ומתדרדרת.
למי שלא מבין מה משמעות המושג מוסריות אסביר-
כל מה שיש לך שהוא יותר ממה שאתה צריך לצורך הקיום שלך הוא לא מוסרי.
ההבדל בין אתאיסט לדתי הוא בצורת תפיסת ההיסטוריה.
מי שקצת מכבד את עצמו ואת החיים שלו ואכפת לו מה המקום שלו בחיים מתחיל להסתכל מאיפה הוא בא.
הכוונה היא לאו דווקא מבחינה ביולוגית אלא הכוונה היא יותר למציאות החייים בה הוא חי, מה קורה פה בכלל ומה כל העניין ביחס לחיים האישיים שלו בנוגע להחלטות שהוא צריך לקבל בחיים. החלטות שישפיעו בסופו של דבר על מקומו בחיים, הגדרתו כאדם ועל רמתו המוסרית.
בשלב הזה מתחילה להתפתח אצלו מודעות להיסטוריה ואז הוא מגלה שבאופן כללי יש שתי קבוצות האחת מסתכלת על ההסטוריה במושגים של מליוני שנים והשניה בטווחי זמן קצרים יותר. בעיקרון, כל אחד רואה את ההיסטוריה בצורה שונה.
לפני שהתורה הפכה להיות כלי לשליטה בהמונים היא נתנה, למי שרצה בכך, הזדמנות להתבונן במנגנון מציאות החיים .
הציר המרכזי שעליו סובב מנגנון מציאות החיים הוא המבול שהוא קטסטרופה שמתרחשת במחזוריות של כמה אלפי שנים שבעקבותיה נותרו שני סוגים של בני אדם ששרדו את המבול - הסוג הראשון מי שהיה לו ידע בנוגע לטבע הבריאה ומכאן הידע להציל את עצמם [בראשית פרק ו' ד' "הנפילים היו בארץ בימים ההם (לפני המבול) וגם אחרי כן (אחרי המבול )] והם אלו שגרמו למבול. הסוג השני נוח והבנים שלו שלא היו שותפים בשום צורה בדרך ההתנהלות של אלו הראשונים .
התערבות של הסוג הראשון עם הסוג השני מביאה במחזוריות של כמה אלפי שנים שוב להשחתת האנושות כולה, לקטסטרופה נוספת וחוזר חלילה.
אני יודע שעכשיו בטח תחשוב, מה אכפת לי מזה ? ומה זה בכלל נוגע אלי ?בחשבון מהיר זה בטוח לא יקרה בכמה שנות חיים הקצרות יחסית לאלפי השנים המדוברות .
ופה בדיוק עובר הקו שמבדיל בין אתאיסט לבין דתי .
מתחת לפני השטח המוסריות של האדם הולכת ומתדרדרת.
למי שלא מבין מה משמעות המושג מוסריות אסביר-
כל מה שיש לך שהוא יותר ממה שאתה צריך לצורך הקיום שלך הוא לא מוסרי.
