אשה מרציפן
New member
ההבדל בין חסכנות לקמצנות
בוקר טוב חברים,
בעקבות שיחה עם חברים בסופ"ש רציתי לשאול אתכם - איפה עובר הקו המבדיל בין חסכנות לקמצנות לדעתכם? האם זה משתנה מאדם לאדם או שזו הגדרה מוחלטת?
אני אסביר קצת יותר: דיברנו על מישהי שאנחנו מכירים שלא הגיעה לאירוע שציפו שתגיע בטענה שאמא שלה לא יכולה לשמור על הילדים. כשהועלתה התהייה למה שלא תיקח שמרטפית בתשלום, המענה היה שזה המון כסף. אותה בחורה אכן לא משופעת בכסף, היא עובדת וכך גם בן זוגה, אבל הם עשו כמה החלטות כלכליות לא הכי נבונות, לצד העובדה שכמו רבים במדינה שלנו הם מתקשים לגמור את החודש כי לחיות פה זה יקר (הם משתכרים משכורת ממוצעת-). מהצד השני, הם מחזיקים שני רכבים, גרים בדירה לא זולה באזור לא זול, הילד הולך לגן פרטי ו-מה שהטה את הדיון הייתה אמירה שתמיד יש להם משקאות קלים ומעדנים מסוימים בבית.
צד א' טוען שאם היו גרים בדירה יותר זולה ומוותרים על רכב אחד זו פגיעה באיכות החיים, אבל כזאת שהיו יכולים לעמוד בה ונכנסת להגדרה של חסכנות מוצדקת, אבל לתת את הדוגמה של הגן הפרטי וסל הקניות שלהם זה כבר מוגזם, ונכנס להגדרה של קמצנות, בטענה ש"כמה כבר הפער בין הגנים/כמה כבר עולה קולה?"
צד ב' טוען שמי שבמצב כלכלי רעוע באופן כזה שמעדיף לוותר על אירוע מאשר לקחת שמרטפית בתשלום, צריך לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלו וזה מגיע גם לרמה הקולה והמילקי, היות שמדובר במוצרי מותרות שגם אם מדובר ב"רק" עשרות ש"ח בחודש, זה עדיין סכום שלא אמורים להוציא במצב כזה. לגבי הגן הפרטי - צד ב' טוען שהיות שיש אלטרנטיבה במחיר זול בהרבה, זו הוצאה מיותרת גם עבור מי שיש לו ועל אחת כמה וכמה מי שאין לו, על אחת כמה וכמה וכמה כשמדובר במי שמצהיר שהוא לא עושה ביטוח בריאות פרטי כי "אין לי כסף לזה".
מה אתם חושבים?
בוקר טוב חברים,
בעקבות שיחה עם חברים בסופ"ש רציתי לשאול אתכם - איפה עובר הקו המבדיל בין חסכנות לקמצנות לדעתכם? האם זה משתנה מאדם לאדם או שזו הגדרה מוחלטת?
אני אסביר קצת יותר: דיברנו על מישהי שאנחנו מכירים שלא הגיעה לאירוע שציפו שתגיע בטענה שאמא שלה לא יכולה לשמור על הילדים. כשהועלתה התהייה למה שלא תיקח שמרטפית בתשלום, המענה היה שזה המון כסף. אותה בחורה אכן לא משופעת בכסף, היא עובדת וכך גם בן זוגה, אבל הם עשו כמה החלטות כלכליות לא הכי נבונות, לצד העובדה שכמו רבים במדינה שלנו הם מתקשים לגמור את החודש כי לחיות פה זה יקר (הם משתכרים משכורת ממוצעת-). מהצד השני, הם מחזיקים שני רכבים, גרים בדירה לא זולה באזור לא זול, הילד הולך לגן פרטי ו-מה שהטה את הדיון הייתה אמירה שתמיד יש להם משקאות קלים ומעדנים מסוימים בבית.
צד א' טוען שאם היו גרים בדירה יותר זולה ומוותרים על רכב אחד זו פגיעה באיכות החיים, אבל כזאת שהיו יכולים לעמוד בה ונכנסת להגדרה של חסכנות מוצדקת, אבל לתת את הדוגמה של הגן הפרטי וסל הקניות שלהם זה כבר מוגזם, ונכנס להגדרה של קמצנות, בטענה ש"כמה כבר הפער בין הגנים/כמה כבר עולה קולה?"
צד ב' טוען שמי שבמצב כלכלי רעוע באופן כזה שמעדיף לוותר על אירוע מאשר לקחת שמרטפית בתשלום, צריך לשקול מחדש את סדרי העדיפויות שלו וזה מגיע גם לרמה הקולה והמילקי, היות שמדובר במוצרי מותרות שגם אם מדובר ב"רק" עשרות ש"ח בחודש, זה עדיין סכום שלא אמורים להוציא במצב כזה. לגבי הגן הפרטי - צד ב' טוען שהיות שיש אלטרנטיבה במחיר זול בהרבה, זו הוצאה מיותרת גם עבור מי שיש לו ועל אחת כמה וכמה מי שאין לו, על אחת כמה וכמה וכמה כשמדובר במי שמצהיר שהוא לא עושה ביטוח בריאות פרטי כי "אין לי כסף לזה".
מה אתם חושבים?
