ההבדל בין "צריך" ו"רוצה"

[ליפט]

ההבדל בין "צריך" ו"רוצה"

איך אתם מגדירים את ההבדל לעצמכם? איך ומתי אתם מגדירים למתאמן? באלו דרכים אתם מוצאים שקל לעשות עבורו את האבחנה. סופשבוע נעים לכולם

 

[אבי בכר 2005]

הסבר אפשרי בתוך הקשר קצת שונה

צריך - רוצה - בוחר קצת על הקשר בין כל המילים הללו בעולם שלי צריך -"הייתה לי בחירה בעבר, לא משנה מאילו מניעים ועד כמה מודעת היא הייתה, מאותו רגע שנעשתה הבחירה אני חיי את חיי מתוך דחף למימוש וקיום אותה בחירה" - יתכן ואם היינו מעמידים למיבחן את הבחירה מחדש היינו בוחרים אחרת אבל ברוב המיקרים אנו לא עושים זאת. במיקרים שבהם בחירה מחודשת הייתה משאירה על כנה את ההחלטה הישנה אנו פועלים אמנם מתוך "צריך" (מודעות נמוכה לבחירה) אך התחושה של הצריך הזה היא תחושה מלהיבה תחושה של אחריות פנימית "אנחנו עושים את הדבר הנכון" בעוד שמקרים בהם בחירה מחודשת הייתה משנה את ההחלטה שלנו, ה"צריך" הופך לנטל שלא במודע ואנחנו נוטים לעשות את מה "שצריך" בתחושה של עשיה לחינם ואף מתוך תיסכול שמקורו אינו ברור. רוצה - לצורך העיניין היא רק הבעת שאיפה שגם היא מקורה במניעים שונים חיוביים יותר או פחות (בלי להכנס לאמת המידה לחיובי או שלילי) שיכולים להשאר כשאיפה ולא להתממש או באמצעות בחירה הם יכולים להתממש. בחירה - קבלת החלטה במובן הכי עמוק ופנימי לגבי הדרך בה אנחנו נראה את העולם וכתוצאה מכך נפעל בעולם. בפועל ישנם רק בחירות אין צריך, צריך זה רק צורת ביטוי, לדוגמא אם אני אומר "אני צריך ללכת ל...." בפועל או שאני אבחר לממש זאת ואלך או שאני צריך אך בוחר שלא לבצע. למה יעיל יותר לחיות ב"אני בוחר" ולא ב"אני צריך" משתי סיבות 1. כמו שאמרתי אין באמת צריך יש רק בוחר אז להאחז במה שאין הוא סוג של אי שפיות 2. עם נהיה מודעים כל רגע לבחירות שלנו הם יקרו מתוך מודעות ולא כאוטומט, סיכוי טוב יותר לבחור "נכון" הדרך שלי היא פשוט לשאול כשאני מוצא לנכון "אתה שם לב שאתה אומר כל הזמן צריך ואתה לא אומר אני בוחר?" יש מקרים שבהם המתאמנים לא מבינים מה אני אומר (או מונעים עצמם מלאשר את מה שהם מבינים) ושואלים למה אני מתכוון ? ויש שבעינהם להגיד אני בוחר זו דרך פלצנית להגיד אני צריך זה הרי אותו דבר. ויש מי שכאילו נגלה להם דבר חדש ברגע והם נאלמים דום ומהרהרים. בשני המקרים השיחה זורמת משם מתוך הנחה שאיזשהו זרע של הבחנה נטמן ינבט ויצמח (או שלא) כל אחד בדרך המתאימה לו ובעומק שנכון עבורו. לסיכום הייתי אומר שזו תשובה על הקשר בין "צריך" ו"בוחר" - רוצה זה מסיפור אחר (אפילו יצא חרוז)

 

[ליפט]

וואוו

טוב אני צריכה לקרוא את זה שוב ובזמן שאני עשה זאת ספר לי את הסיפור האחר של ה"רוצה"

 

[אבי בכר 2005]

כיוון אחר של אותו דבר

בכל רגע ורגע אנחנו בוחרים, בוחרים מי נהיה ברגע הבא. אפשר להגיד גם בוחרים מה נעשה, מה נחשוב או מה נגיד אך בסופו של דבר כל אלה הם רק פנים שונות של מי נהיה. בעולם שלנו שבהכללה מאוד גסה אני יגיד "הלא מודע" הבחירות האלו נעשות כמו במישטר טוטאליטרי, בחירות מתקיימות אך יש רק מועמד אחד, אנחנו לא רואים שיש עוד אפשרויות ומותנים לראות שמה שהיה הוא שיהיה והבחירה מצטמצמת לכדי ההחלטה להמשיך להיות מי שהיינו עד היום על כל המשתמע מכך. בעומק ההוויה שלנו ישנה המודעות הטהורה שאחת התופעות שלה היא אינטואיציה, זו שאומרת לנו שזה לא נכון להמשיך ככה, משהו לא בסדר כאן, אבל ה"שכל" אומר לנו "אין אופציה אחרת, אופציה אחרת איננה יכולה להתקיים" אנחנו חווים קונפליקט בין החוויה שלנו את המודעות הצלולה ש"יודעת מה נכון לנו" לבין השכל שמתעקש להמשיך באותה הדרך כי אינו מסוגל לראות דרך תפיסת העולם שפיתחנו אפשרויות אחרות. בנקודה הזו אנחנו משתמשים במילה "צריך". - כאילו "אם זה היה תלוי בי הייתי עושה אחרת (לא שאני יודע מה הייתי עושה אחרת) אבל זה לא תלוי בי ככה הדברים עובדים ואין ברירה אחרת" "צריך" רק מתאר את התייחסותי לקונפליקט , בעקבות הצריך תבוא בחירה, להמשיך להיות מי שהייתי או להיות משהו אחר. כמו שאמרתי בדרך כלל זה יהיה להמשיך להיות שוב מי שהייתי לדבוק בשכל ולהתעלם מהחוויה. "רוצה" משתלב דווקא במקומות שאין קונפליקט בין החוויה האינטואיטיבית לבין ההבנה השיכלית ומתאר הרמוניה בינהם. עדיין "רוצה" הוא מצב מודעות נמוכה, הוא מתמקד בתוצאה שבאה בעיקבות ההויה שבחרנו ולא בעצם הבחירה . לדוגמא: "אני רוצה ללכת לסרט " - מה שאני רוצה זה להיות בחויה של צפיה בסרט אין לי עיניין עם עצם ההליכה לסרט או ההגעה לסרט, אפשר להגיד שאינני במודעות באשר לדרך אל התוצאה שאני מבקש. "אני בוחר ללכת לסרט" - מביא את המודעות למכלול המציאותי שכרוך בקיומה של הצפיה בסופו של דבר בכלל זה עצם ההכנה ההתכוונות וההגעה לבית הקולנוע. ואולי נקודה חשובה לסיום - מילים הם רק צרוף של אותיות שבעצמם הם רק קווים שיוצרים צורות - את המשמעות והשימוש בהם כל אחד ואחד נותן וגם כשיש נורמה באשר למשמעותה של מילה מסויימת כל אחד נותן בה את הגוונים והניואנסים מהעולם הפרטי שלו. לאור זאת כל מה שתארתי כאן הוא לא האמת אלא רק דרך אפשרית לבחון באופן אינטלקטואלי את החוויה האישית, במקרה זה שלי.

 

[א י ר י ת ש ע ל]

אימון שפה מחוללת מציאות

כאשר אנחנו "צריכים" הפעולה נעשית בחוסר אותנטיות אישי פנימי : אין הלימה בין הרצון שלי לפעולה לפיכך התוצאה... לרוב אינה טובה, לעצמי ולסביבה. רוצה - מתוך אותנטיות משמע כפי שציין אבי אני בוחר - אני פועל מתוך מחוייבות אחריות ואותנטיות.( קיצור של אמא) האימון כשפה מחוללת מציאות - מתרגלים לפעול מתוך רצון המציאות הרצויה מתגשמת פועלים מתוך צריך מציאות לא רצויה יוצרת פער ותסכול.

 

[מאמנת דורית]

צריך,רוצה אימתי?

המילים "צריך" ורוצה" הן מילים השגורות בפינו כאנשים ולא רק כמאמנים.המילה לרצות מביעה שאיפה של אדם וכפי שאבי ציין בדבריו,הכיוון הוא חיובי. המילה צריך מתייחסת למה שאדם זקוק לו,מה שדרוש לו לאדם לעשות.במילים אחרות או בכיוון אימוני יותר אציין שאם רצון הוא השאיפה או אולי מעין תמונה מיטבית ,הרי הצריך מתייחס לפעולות שעל הפרט לנקוט כדי להגשים את השאיפה. המשותף לשתי המילים שלא בהכרח כשאנו משתמשים בהם אנו מתחייבים לציון זמן .התוצאה היא שיש לנו חלום ,אולי אנו אפילו יודעים מה עלינו לעשות על מנת לקרבו אלינו אך עדיין לא התחייבנו לעצמנו כדי להשיגו.לעניות דעתי אין אנו צריכים לעשות למתאמן הבחנה בין המילים.,אלא לגרום למתאמן לראות מתי הוא נוהג להשתמש במילים אלו,עד כמה הוא עושה זאת ,האם חסר משהו בשפה שהמתאמן משתמש שיקדם אותו לקראת תוצאה רצוייה. דורית מאמנת אישית ומאמנת מנהלים www.doritcoaching.com

 

[Yin]

צריך לענות?

צריך לאכול, לשתות, להפריש ולישון, כלומר מה שאם לא נמלא - נמות. לעיתים יש מתעורר לו צורך ליצירה או לדברים פנימיים אחרים , זה שאם לא ימומש - ימית. כל השאר נעים בטווח שבין רוצה לבוחר, ואני מקבל את ההגדרות לרוצה ובוחר שכתבו לעיל. כל מילה שכזו היא בעיניי מושג, מערכת, עולם ומלואו. נראה לי מאוד חשוב לנהל דיאלוג מזקק על כל מושג שכזה (כמו על כל קו מנחה אחר שהמתאמן עוקב אחריו). לכן לא ניתן להמעיט בחשיבות הדיון על מילים, שלא לומר התפלפלות פילוסופית. עדי