ההגדרה העצמית שלי...

[תומרלי]

ההגדרה העצמית שלי...

התחלתי שנה ב באוניברסיטה ומרצה אחת ביקשה שנכתוב לה מעין קורות חיים על עצמנו, כמו למשל במה אנו עובדים ומה למדנו בתואר הראשון ובכלל.. כמה מילים. לא משהו רשמי, רק שהיא תכיר אותנו קצת יותר. קורות החיים שלי התחילו מהסוף וכתבתי בשורת הפתיחה שהיום אני אמא של תומר בן החצי שנה וזו תמצית החיים שלי. וחשבתי לעצמי שהרבה דברים, גם כאלו בעלי ערך מוסף (הלימודים, הזוגיות, העבודה) אינם שווי ערך להרגשה ולהגדרה שלי היום. הם לא מקבלים את אותו המשקל בהגדרה העצמית שלי.אפילו לא הייתה התלבטות, אם כי עכשיו אני חושבת שבעיני המתבונן אני נשמעת קצת רדודה. מה דעתכן?

 

[בלינקה]

אם כך את מרגישה, אז אין התלבטות

כתבת מהבטן, זו תחושתך, וזה חלק מהותי מההגדרה שלך. אין משהו רדוד בתחושה שלך, ומי שחושב אחרת הוא אדם מקובע מאד. אני לא מרגישה כמוך. אולי בגלל זה הניק שלך ברשת הוא נגזרת של שמו של בנך, ואילו הניק שלי ברשת הוא נגזרת של שמי שלי.

 

[sipor]

ואם תשימי לב לתשובות של כולם

ההגדרה שלך מתאימה בדיוק לעונות. מעניין.

 

[rona25]

זה מבחן ה"אני"

כרגע זה מה שמגדיר את האני שלך - יותר מהגדרות אחרות, וזה מה שחשוב לך כרגע הכי בעולם , וזה לא רדוד בכלל לפני כמה שנים אם היא היתה שואלת אותך מי את היו פרמטרים אחרים שמופיעים לפי סדר אחר

 

[שרון של לוטן]

שמעתי משהו על זה בהרצאה

הייתי בהרצאה של דיאנה אידלמן, מ"דיאדה" שסיפרה על פסיכולוג קליני, דניאל שטרן, שכתב כך: כל מי שאי פעם מגיע אליו לטיפול תמיד מגיע להתעסק בילדותו, במהלך הטיפול. רק נשים לאחר לידה, ובמיוחד במהלך שנה הראשונה לאמהותן - לא מספרות על עצמן אלא רק על תינוקן וסביבתן. הן פשוט לא רוצות להתעסק בעצמן ולחזור לדוש בילדות. מקווה שלא עיוותתי שום דבר מההרצאה, אך הפרט הזה השאיר עלי רושם עז. כאילו חלק מהעצמיות שלנו מתבטל כשאנחנו הופכות להיות אמהות. אולי לא ממש מתבטל, אך נהיה הרבה פחות חשוב ומעניין. גם אני מרגישה כאילו רוב הדברים שעשיתי לפני שהפכתי לאמא, קרו בהיסטוריה של מישהו אחר בעבר הרחוק, משהו מעורפל וחסר חשיבות. אני יודעת שזה לא בדיוק כך, אך זו התחושה שלי פעמים רבות. עם זאת, במשך הזמן מאז שלוטן נולדה, חזרתי להשקיע ולבנות את עצמי ואני מרגישה שהדברים שעשיתי מאז שנולדה חשובים מאוד עבורי, גם דברים שלא בהכרח קשורים אליה. גם אצלך אני בטוחה שזה יקרה בהדרגה. קשה מאוד לחיות חיים שלמים כ"אמא של...". אני בהחלט לא חושבת שזה רדוד, אבל לרוב הנשים זה לא מספיק. הרבה פעמים מגלים שגם הנשים שנשארו בבית שנים עם הילדים היו עסוקות עד מעל לראש בעיסוקים רבים ומעניינים. את כבר תמצאי עם הזמן את הדברים שנחשבים בעלי ערך בעיני עצמך. תתכונני לזה שהם לא בהכרח יהיו אותם הדברים שהיו נחשבים בעלי ערך מוסף בתקופה שלפני האמהות.

 

[עמית@]

אצלי זה לא ממש ככה.

להפך, האימהות שלי היא איזו נגזרת של החיים שלי, ולא להפך. ברור שכרגע מי שבראש מעייני היא תמר, וסביר להניח שתמיד תהיהי, איזו אובסולוטיות שלא היתה בחיים שחי בעבר, אבל עדיין, אם מישהו היה מבקש ממני לומר מי אני, הייתי כנראה קודם כל אומרת: עמית, אשה, בת 26, ואז: אם

 

[אדר שלי]

מזדהה עם כל מילה של עמית@ כרגיל...

 

[עמית@]

אבל בטח לא עם שגיאות ההקלדה

שלה

אבסולוטיות ולא אובסולוטיות כמובן..

 

[Arfilit]

אני אהבתי את תהיהי....

זה כמו "תהיה" אבל עם צחוק חינני בסוף (היהיהי....).

 

[אדר שלי]

הזדהיתי בעיקר עם "שחי"../images/Emo6.gif

שחי זה מ"בית שחי"?

 

[עמית@]

../images/Emo3.gif ככה זה שמקלידים תוך עשיית

אלף דברים אחרים

וממילא נוטים לשגיאות הקלדה מרוב מהירות..

 

[שרון של לוטן]

ברור שזה דבר משתנה מאוד

גם בינינו וגם כתלות בנקודה בחיים האישיים של כל אחת מאיתנו. וגם אני היום כבר לא מגדירה את עצמי כאמא של לוטן, אלא כ-שרון שהיא גם אמא של לוטן. נדמה לי שאצלי זה גם היה תלוי בכך שהייתי באותה תקופה עם לוטן בבית. רק כשהתחלתי ללמוד ובסופו של דבר שמתי את לוטן במשפחתון, חזרתי לאט לאט לעצמי. כשהייתי עם לוטן השקעתי את כל כולי בה ולא נשאר הרבה מקום לעצמי. קצת עצוב אבל נכון.

 

[lulyK]

רדוד? איך הגדרה עצמית של מישהו אחר

יכולה להשמע רדודה? למרות שבעיני המתבונן מבחוץ "אמא של יותם" היא גם תמצית החיים שלי, אני לא מרגישה ככה (וגם לא "אשתו של... הבת של.... אחות של... מעצבת גרפית.... כובסת.....גרופית של תרבות פופ נמוכה......מאכילת החתול"). אין הגדרה. זה רק הולך ומסתבך

 

[yaelia]

מה פתיאום רדודה

זה מה שמעסיק אותך היום וזאת ההגדרה שלך את עצמך. בשלבים שונים בחיים ההגדרות שונות. זה טבעי מאוד. אותנו בשיעור הראשון שאלו על עצמנו וכולם אמרו מיד אני כך וכך אמא לכך וכך ורק אני לא הזכרתי את התינוק שלי בכלל. אחרכך חשבתי שאולי אני אמא נוראה שאני לא כוללת אותו בחיים החוצניים שלי.

 

[נטלי של 3 מלאכים]

למה רדודה ?

תפרטי לפרוטות את מהש את עושה בתור אמא של .... ותראי כמה דברים חשובים את עושה ומפעילה כשאת מגדלת אותו - פעם שהיו שואלים אותי אם אני עקרת בית - הייתי מאוד נעלבת - בכ"ז מה שאני עושה כמנהלת משפחתון אני עושה פי ארבע גם בתור אמא - הרי אנחנו המטפלות שלהם , המפעילות שלהם , הפסיכולוג צוות הבידור וכו' וכו' וכו' - הבנת את הפרינציפ? את נשארת את ולא משנה מה הגדרת התפקיד העיקרית שלך עכשיו - אם את אמא של ....או תלמידה או עובדת ב... או אשתו , בת של וכיו"ב . לדעתי בכל תקופה בחיים ההגדרות משתנות ולא - אנחנו לא רדודות בכלל - אצלי אישית - עשיית הילדים וגידולם תקופה ארוכה היו הטופ שבטופ ואני מרגישה עם זה מאוד בנוח ! כמובן כל תקופה והעדפות שלה .....

 

[galiaS]

בעיני המתבוננת את לא נשמעת רדודה

 

[ה ו ב י ט]

רדודה? מה פתאום?

הרי האימהות היא חלק כ"כ משמעותי ומהותי בחיים שלנו. אני מרגישה בתקופת מעבר כזו. עוד לא מעכלת לגמרי שאני אמא, וגם אמביוולנטית לגבי שוק העבודה... בקיצור, הגדרה עצמית לא מגובשת

 

[תומרלי]

תודה לכל המגיבות.איזה כיף איתכן

 

[meravido]

את יודעת מה מוזר?

זה נכון שאנחנו סביב התינוקות שלנו ואנחנו רק חושבות עליהם ובאיזשהו מקום לפעמים אני חושבת שאני די משעממת את הסביבה (בעיקר את הסביבה הרווקה) בדיבורים על הילדים שלי ובעיקר על הצעצוע החדש. אבל יש בזה משהו טבעי ובריא - הרי סה"כ זה הקשר הטוב בין אמא לילד/ה שלה. מה עדיף? להתנכר לעובדה שאת אמא ושיש ילד? אם לא היית מגדירה עצמך כאמא ולא היית סביב זה, אז אני חושבת שזה לא בריא. לא יודעת אם הבנת למה אני חותרת בדברים שלי כי הם קצת מבולבלים.

 

[אנידס]

הגדרה עצמית משתנה בדרך כלל במהלך

הזמן והיא די אישית. אין שום אפשרות לשפוט אם היא רדודה אם לאו. אני בטוחה שאת לא סבורה שלגדל ילדים זה רדוד. זה אחד התפקידים החשובים והקשים שישנם. הגדרה עצמית גם תלויה בעומק החוויה לפיה את מגדירה את עצמך. הסדר של ההגדרה אינו חשוב, משום שהוא משתנה בהתאם למצב בו את נמצאת. אם ישאלו אותך עוד חודש חודשיים, כשתהיי עמוק בלימודים אני בטוחה שההגדרה סטודנטית תיכנס להגדרות הראשונות.