את מי ראיתי לפני חצי שעה? יונתן גפן
בקפה מיכל, איפה שהשמועות אומרות שדיויד שלנו אוהב לשבת, ראיתי אותו, והוא הרים את הראש והסתכל עלי לרגע, ורציתי לתפוס אותו ולהגיד לו- " יונתן, דיברת על חייל חטוף, עכשיו יש שלושה.. דיברת על מלחמה שאף אחד לא ירצה לבוא, והנה יש מלחמה, וגיוס מילואים, וכולם באים, ואפילו אני ברחתי לתל אביב כמו שפן. ופעם ראשונה, אני חיה במדינה שלי, ומפחדת. אז תגידו חבר'ה, מה עובר עליכם בימים אלה? איך אתם עוברים את המלחמה הזו, שמתרחשת מרחק 45 דקות מכאן, ופה כולם יושבים בבתי קפה ולא מרגישים את זה כמעט? אני שונאת מלחמות. אני בעד שלום. אני לא חושבת שכל הערבים רעים, אבל די. נמאס. צריך לחסל לחיזבאללה האלה את כל הטילים שלהם , וגם אותם, ואז אולי לחשוב על הסכמים וניירות וחתימות, אי אפשר יותר עם הלוויות, וחיילים בארונות, ופחד. ישבתי לי הערב בחוף הים ואכלתי משהו, חשבתי על זה שיש בדיוק בזאפפה הופעה של דיויד ושל מיומנה, וכהרגלי, שלחתי מחשבות טובות ותפילה להופעה טובה ומוצלחת, מן הרגל שכזה, שיש לי לאחרונה, לפתח טסו מעל ראשי ארבעה מסוקים לכיוון הצפון, ידעתי לאן ולמה, הסתכלתי עליהם ,ובאותו הרגע הוספתי לתפילה שלי, שרק תחזרו הביתה בשלום. רק תחזרו הביתה בשלום...