מתי כספי בפסטיבל הפסנתר - רשמים
חוויה יוצרת דופן: הופעה בה שני האלבומים מנוגנים זה לאחר זה, הראשון, כמעט כולו, בגיטרה והשני בפסנתר. מתי ביצע את השירים הנפלאים באופן מושלם, אין הפתעות בתחום הזה. מתי היה במצב רוח טוב, ואפילו האריך בדיבור, וכך יצא לנו לשמוע כמה סיפורים מוכרים וחלק חדשים ("כבר שכשלימדתי את נתנאלה את 'שיר היונה' ראיתי שזה יצא לה מהאף"), מבדחים לא פחות. במסגרת ההדרנים זכינו לאילתורים רבים של מתי, בעיקר על הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המשווה, וגם לשיר חדש לגמרי (!), שנכתב לפני כמה שבועות למילים של שמרית אור. בשמיעה ראשונה, השיר נשמע מורכב ומעניין, והזכיר מאוד בסגנונו את השירים של... מתי כספי, באופן מפתיע. מתי אפילו נידב טיפ בענייני אילתור, אבל נדמה לי שצריך להיות מתי כספי בשביל להגיע בשיטה הזו לרמה שלו (הטיפ: לא לנגן את הדומיננטה אף פעם). זכורים במיוחד לטוב שירים שלא בוצעו בשנים האחרונות כמו 'שיר אהבה (כמו גלגל)', 'לא טוב היות האדם לבדו' ו'חלומות שמורים', ששמעתי פעם שיוני רכטר אוהב במיוחד. אני נהניתי מאוד מ'כמה שירים אפשר להמציא בכלל', למרות שמתי גרס שמדובר ב"כמעט בדיחה" או משהו כזה. תודה לחברים שליוו אותי להופעה, הם יודעים מי הם.
הייתה הופעה אינטימית בצורה בלתי רגילה, אולי האינטימית ביותר שראיתי בכלל. סלויון, אתה קשור לפסטיבל הפסנתר באיזושהיא צורה?